שתן כלב על שטיח בשכונת קריית הלאום

דירות קרקע בבניינים ישנים נוטות להיות לחות יותר, במיוחד בחורף ובחדרים שפונים צפונה. שתן שנספג בשטיח בדירה כזו מתייבש לאט, נשאר לח בתחתית וממשיך להדיף ריח הרבה אחרי שהכתם נראה יבש מלמעלה. בשכונת קריית הלאום זה אחד המצבים שבהם הריח מפתיע את בעלי הבית יותר מכל.

בטיפול בדירה כזו אנחנו מקפידים על שאיבה יבשה במיוחד, וממליצים להפעיל מאוורר או מסיר לחות אחרי העבודה. אם השטיח מונח צמוד לקיר לח, עדיף להרחיק אותו קצת, כי הלחות מהקיר מאטה את הייבוש של כל האזור.

בחורף, כשקשה לפתוח חלונות בגלל קור או גשם, עדיף לתאם את הטיפול לשעות הבוקר, כדי שלשטיח יהיה יום שלם להתייבש לפני הלילה. כלב שישן על שטיח לח מחזיר אליו ריח.

זו התלונה הנפוצה ביותר שאנחנו שומעים: ניקיתם, הכתם נעלם, השטיח התייבש, ואחרי שבוע ביום לח הריח חזר. הסיבה היא שגבישי חומצת השתן לא מתמוססים בקלות במים רגילים. ניקוי ביתי מוריד את הצבע ואת השכבה העליונה, אבל הגבישים נשארים בבסיס הסיבים ובתחתית.

כשהאוויר לח, או כשמישהו שוטף את הרצפה ליד השטיח, הגבישים סופגים לחות ומשחררים שוב את הריח. זה לא אומר שהניקוי שלכם היה גרוע, רק שהוא טיפל בשכבה הלא נכונה.

הטיפול שלנו בנוי על תכשיר אנזימטי שמפרק את החומר האורגני, זמן השריה מספיק כדי שהתכשיר יעבוד, ואז שטיפה ושאיבה חזקה שמוציאה את מה שהתפרק. גם כך, כשהשתן ספוג בשכבות עמוקות במשך זמן רב, ייתכן שיישאר ריח קל שמורגש רק מקרוב. אנחנו מעדיפים לומר את זה לפני העבודה ולא אחריה.

אם יש לכם ספק אם הריח שחזר הוא ישן או מתקלה חדשה, הריחו בבוקר לפני שמאווררים, אז הוא בולט יותר.

הצעד החשוב ביותר הוא להוציא כמה שיותר נוזל לפני שהוא מתפשט. מניחים כמה שכבות של נייר סופג או מגבת לבנה ולוחצים חזק עם כף היד או עם הרגל. לא משפשפים, כי שפשוף דוחף את השתן לצדדים ופותח את סיבי הצמר.

• מחליפים את הנייר עד שהוא כמעט לא נרטב.
• מטפטפים מעט מים קרים וסופגים שוב, כדי לדלל את מה שנשאר.
• לא משתמשים במגהץ אדים או במים חמים, כי חום מקבע חלבונים ועלול לקבע גם את הכתם.
• אם אפשר, מרימים את פינת השטיח ומניחים מתחת מגבת כדי שהרצפה לא תספוג.

במדריך מה עושים מיד כשהכלב עשה על השטיח פירטנו את השלבים לפי סוג השטיח. אחרי עזרה ראשונה כזו, הסיכוי שלנו להוציא את הכתם והריח בטיפול מקצועי גבוה בהרבה מאשר בכתם שהתייבש לבד.

בשטיח שאגי הבעיה היא לא רק הכתם אלא הגובה. השתן יורד בין הסיבים הארוכים ישר לבסיס, ומלמעלה כמעט לא רואים כלום. הרבה אנשים מגלים שהכלב עשה על השאגי רק כשהם מריחים אותו, ואז קשה לדעת איפה בדיוק לחפש.

בטיפול בשאגי אנחנו פותחים את הסיב ביד באזורים החשודים, כדי לראות את הבסיס ואת התחתית. התכשיר צריך להגיע עד למטה, ולכן משתמשים בו בכמות גדולה יותר ובזמן השריה ארוך יותר. אחרי השטיפה עוברים בשאיבה חזקה כמה פעמים, כי סיב ארוך מחזיק הרבה מים.

• שאגי פוליאסטר מגיב טוב לטיפול, אבל מתייבש לאט.
• שאגי צמר דורש זהירות כפולה בכמות הנוזל.
• סיבים שנדבקו מהשתן חוזרים למראה רך אחרי ייבוש וסירוק.

עוד על השיטה שלנו לסיבים ארוכים בעמוד ניקוי שטיח שאגי.

אחרי הייבוש כדאי לנער ולסרק את הסיבים ביד, כדי שהאזור המטופל לא יישאר שטוח.

כלבים חוזרים למקומות שבהם הם מריחים את עצמם. לכן אם יש כתם אחד שאתם מכירים, כמעט תמיד יש עוד כמה שלא שמתם לב אליהם. אם מנקים רק את הכתם המוכר, הכלב ימשיך להשתמש באחרים.

הנה כמה דרכים לאתר אותם עוד לפני שאנחנו מגיעים:

• לרדת לגובה השטיח ולהריח בפינות, ליד דלתות ובצד שקרוב לרהיטים.
• להעביר יד על הסיבים: אזור שספג שתן מרגיש לפעמים קשה או מעט דביק.
• להאיר עם פנס טלפון בזווית נמוכה, כדי לראות הבדלי ברק וטבעות.
• לבדוק את הצד התחתון של שטיח שאפשר להפוך, שם הכתמים בולטים יותר.

אצל כלבים, הנקודות נוטות להיות בדרך שבין המיטה שלהם לדלת, או ליד היציאה למרפסת או לחצר. כשאנחנו מגיעים אנחנו עוברים על כל השטיח בשיטתיות ומסמנים כל אזור חשוד לפני שמתחילים לעבוד.