שתן כלב על שטיח בשכונת קריית כרמים

בדירות ישנות החדרים קטנים יותר, ולכן שטיח בגודל בינוני מכסה בהם כמעט את כל הרצפה. לכלב אין הרבה מקום אחר לעשות כשהוא לא מחזיק, ולכן הכתמים מתפזרים על כל השטח ולא נשארים בפינה אחת. בשכונת קריית כרמים זה אומר בדרך כלל שצריך לטפל בשטיח כולו ולא רק בנקודות.

שטיח שמגיע עד הקירות גם מסתיר את מה שקורה מתחתיו. לפני הטיפול כדאי להרים פינה או שתיים ולבדוק את האריחים. בבתים ישנים הרובה בין האריחים לעיתים סדוקה וסופגת, ושתן שהגיע אליה נשאר שם גם כשהשטיח כבר נקי.

בדירות כאלה כדאי לחשוב על שטיח קטן יותר אחרי הניקוי, שמשאיר פס של רצפה פנויה סביבו. ככה קל יותר לראות תקלה חדשה מיד ולספוג אותה לפני שהיא מגיעה לסיבים.

שתן טרי הוא נוזל חומצי יחסית שנספג במהירות לעומק הסיב. תוך דקות הוא עובר את שכבת הפלאג, נבלע בתחתית הראשית שבה הסיבים ארוגים או נעוצים, ובשטיחים רבים ממשיך אל שכבת הלטקס שמחזיקה אותם. מה שאתם רואים על פני השטח הוא בדרך כלל עיגול קטן בהרבה מהאזור הרטוב באמת.

ככל שהשתן מתייבש, המים מתאדים והוא הופך לבסיסי יותר. בשלב הזה מתחילים להיווצר מלחים וגבישים שנצמדים לסיבים, והריח משתנה מריח חד של שתן טרי לריח כבד של אמוניה. זה גם השלב שבו צבעים רגישים מתחילים להגיב.

• בשעה הראשונה: רוב הנוזל עדיין אפשר לספוג.
• אחרי יום: חלק מהשתן כבר התגבש בבסיס הסיבים.
• אחרי שבוע ויותר: הסיכוי לשינוי צבע ולריח עקשן עולה משמעותית.

לכן כשמתקשרים אלינו אנחנו שואלים קודם כל מתי זה קרה, ורק אחר כך כמה זה גדול.

צמר הוא סיב שסופג הרבה נוזל ומחזיק אותו בתוכו. זה מה שהופך שטיח צמר לחם ונעים, וזה גם מה שהופך אותו לרגיש במיוחד לשתן. הסיבה העיקרית היא שצמר לא אוהב סביבה בסיסית, ושתן מתייבש הופך לבסיסי. חשיפה ארוכה עלולה להחליש את הסיב באזור הכתם ולשנות את המרקם שלו.

בטיפול בצמר אנחנו עובדים אחרת:

• בדיקת דימום צבע לפני כל דבר, כי צבעים בצמר נוטים לזלוג.
• תכשירים עם רמת חומציות שמתאימה לצמר, ולא תכשירים כלליים.
• כמות נוזל מבוקרת ושאיבה צמודה, כדי שהשטיח לא יישאר רטוב שעות ארוכות.

אם בבדיקה מתברר שהצבע בורח, נגיד לכם ביושר שניקוי בבית עלול להזיק, ולא ננסה בכל זאת. בעמוד ניקוי שטיחי צמר הסברנו בהרחבה איך אנחנו ניגשים לסיב הזה.

שטיח צמר שטופל נכון והתייבש בזמן שומר על הרכות ועל הברק שלו, גם אחרי טיפול בשתן.

כלבים חוזרים למקומות שבהם הם מריחים את עצמם. לכן אם יש כתם אחד שאתם מכירים, כמעט תמיד יש עוד כמה שלא שמתם לב אליהם. אם מנקים רק את הכתם המוכר, הכלב ימשיך להשתמש באחרים.

הנה כמה דרכים לאתר אותם עוד לפני שאנחנו מגיעים:

• לרדת לגובה השטיח ולהריח בפינות, ליד דלתות ובצד שקרוב לרהיטים.
• להעביר יד על הסיבים: אזור שספג שתן מרגיש לפעמים קשה או מעט דביק.
• להאיר עם פנס טלפון בזווית נמוכה, כדי לראות הבדלי ברק וטבעות.
• לבדוק את הצד התחתון של שטיח שאפשר להפוך, שם הכתמים בולטים יותר.

אצל כלבים, הנקודות נוטות להיות בדרך שבין המיטה שלהם לדלת, או ליד היציאה למרפסת או לחצר. כשאנחנו מגיעים אנחנו עוברים על כל השטיח בשיטתיות ומסמנים כל אזור חשוד לפני שמתחילים לעבוד.

שטיח נקי לא מספיק אם הכלב לא שינה הרגל. בשבועות הראשונים אחרי הטיפול, כדאי לשמור על השטיח מכוסה או לסגור את החדר עד שהוא מתייבש לגמרי. שטיח לח מזמין כלבים יותר משטיח יבש.

אחרי הייבוש, השגרה היא מה שקובע:

• טיולים בשעות קבועות, ובעיקר מיד אחרי שינה ואחרי אוכל.
• לשבח את הכלב כשהוא עושה בחוץ, ולא להעניש על תקלה בבית.
• להשגיח בעין בימים הראשונים, ולהוציא אותו מיד כשהוא מתחיל לרחרח בשטיח.
• לספוג כל תקלה חדשה מיד, לפני שהיא מתייבשת.

אם הכלב ממשיך לחזור לנקודה מסוימת למרות הכול, ייתכן שנשאר שם ריח שהוא מרגיש ואתם לא, בדרך כלל מהרצפה שמתחת. במקרה כזה שווה לבדוק שוב את התחתית לפני שמחליטים שהבעיה התנהגותית בלבד.

אם כמה שבועות עוברים בלי תקלה, אפשר להחזיר את השטיח לשגרה רגילה ולהפסיק לכסות אותו.