קיא על שטיח בשכונת קריית כרמים

בדירות ישנות בשכונת קריית כרמים אנחנו פוגשים לפעמים שטיחים שליוו בית עם חתול במשך שנים, ובהם כמה כתמי קיא בגילים שונים. חלקם כבר צהבהבים מהמרה, וחלקם עברו ניקוי ביתי. בשטיח ישן אנחנו בודקים קודם את הגב, כי לטקס שהתפורר מגביל את כמות הנוזל שאפשר להכניס, ואת יציבות הצבע. אחר כך מטפלים בכל הכתמים ומנקים את השטיח כולו. נגיד לכם מראש אילו כתמים צפויים להתבהר, ואילו השאירו שינוי צבע שלא יחזור. הריח מגיב בדרך כלל טוב, גם בכתמים ישנים.

ווירוס בטן אצל ילד מגיע בדרך כלל בלילה ובלי התראה. הילד מתעורר, מנסה להגיע לשירותים, ולא תמיד מצליח. השטיח ליד המיטה או במסדרון סופג את התוצאה.

הסדר הנכון הוא קודם הילד, אחר כך השטיח. מה שכדאי לעשות כשיש רגע:

• להרים את המוצק בקרטון או בכף, לשקית סגורה.
• לספוג ולדלל במים קרים.
• לפתוח חלון ולסגור את דלת החדר אם הילד עובר לישון במקום אחר.
• לא לנסות לנקות לעומק באמצע הלילה. זה יכול לחכות לבוקר.

כשיש ווירוס בבית, לעיתים יש יותר מכתם אחד, ולפעמים יותר מילד אחד. אנחנו מטפלים בכל הכתמים באותו ביקור, ומקפידים על שטיפה יסודית של האזור. אנחנו לא מבטיחים חיטוי של השטיח, אבל ניקוי נכון מוציא את החומר מהסיבים ומהגב. עוד על שטיחים בחדרים של ילדים בעמוד שטיח בחדר ילדים לפי אזורים.

זו התלונה הנפוצה ביותר: ניקיתם, הכתם נעלם, השטיח התייבש, ואחרי יומיים הריח חזר. הסיבה היא שקיא הוא נוזל, ונוזל לא נשאר בקצות הסיבים. הוא יורד לבסיס, לגב, ולפעמים לריפוד שמתחת. ניקוי ביתי מטפל בשכבה העליונה, והשאריות שבעומק ממשיכות להתפרק ולהדיף ריח.

זה בולט במיוחד:

• בימים חמים ולחים, כשהלחות מעוררת את השאריות.
• בשטיחים עבים ובשאגי, שבהם יש הרבה עומק.
• בשטיח מקיר לקיר עם ריפוד.
• אחרי ניקוי ביתי עם הרבה מים, שרק הוריד את הקיא עמוק יותר.

הטיפול שלנו מבוסס על תכשיר אנזימטי שמפרק את החומר האורגני, זמן השריה כדי שיגיע לעומק, ושאיבה חזקה שמוציאה את מה שהתפרק. גם כך, אם הקיא הגיע לריפוד, ייתכן שיישאר ריח קל. נגיד לכם את זה מראש.

על ריחות בשטיח באופן כללי כתבנו בעמוד ריח רע מהשטיח לפי אזורים.

קיא מורכב בעיקר מחומר אורגני: שאריות מזון, חלבונים, שומנים ומיצי עיכול. סבון רגיל מוציא חלק מזה, אבל לא מפרק את הכול. תכשיר אנזימטי מכיל אנזימים שמפרקים את החומרים האלה לחלקים קטנים, שאפשר לשטוף ולשאוב.

כמה דברים שכדאי לדעת:

• אנזימים צריכים זמן. הם לא פועלים בשנייה. בטיפול שלנו אנחנו נותנים לתכשיר זמן השריה לפני השטיפה.
• אנזימים לא אוהבים חום. מים חמים מנטרלים אותם, ולכן לא משלבים אותם עם מים רותחים.
• הם לא מחליפים שטיפה. אחרי שהאנזים עשה את שלו, צריך לשטוף ולשאוב את מה שהתפרק.

אנזימים מתאימים לרוב סוגי השטיחים, אבל לא לכולם באותה דרך. בצמר ובמשי, שהם סיבים של חלבון, אנחנו בוחרים תכשיר שמתאים לסיב ועובדים בזהירות. לפני כל שימוש אנחנו בודקים את הצבע בפינה נסתרת.

אם קניתם תכשיר אנזימטי לבד, ודאו שהוא מיועד לשטיחים, ובדקו קודם בפינה.

ברגע של גועל, הדחף הוא לשפוך על השטיח את החומר החזק ביותר שיש בבית. זה בדיוק מה שלא כדאי לעשות.

• אקונומיקה. מלבינה את הצבע של השטיח ומחלישה סיבי צמר. הנזק קבוע, וגם לא עוזר להוציא את הקיא.
• מים חמים. מקבעים את החלבונים בסיב ומנטרלים אנזימים.
• בושם, מטהר אוויר ואבקות ריחניות. מסתירים את הריח ליום או יומיים, ואז הוא חוזר, לפעמים מעורבב בריח של הבושם.
• אמוניה. פוגעת בצמר, ובבית עם כלב היא עלולה למשוך אותו לחזור למקום.
• חומרי חיטוי חזקים. לא מיועדים לשטיחים ועלולים להלבין צבע.

סודה לשתייה היא האפשרות הביתית העדינה יחסית: פיזור על האזור הלח אחרי הספיגה, המתנה, ושאיבה. היא עוזרת לספוג לחות וריח, אבל לא מנקה בעומק. כתבנו עליה בניקוי שטיח עם סודה לשתייה.

אם כבר השתמשתם באחד מהחומרים האלה, ספרו לנו.