ניקוי שטיחים פרסיים בשכונת ראשונים

בבתים פרטיים ובדו משפחתיים הסלון גדול יותר, ולעיתים יש בו שטיח פרסי גדול במיוחד, או שניים או שלושה שטיחים בחדרים שונים. ניקוי של כמה שטיחים בעבודת יד באותו ביקור דורש תכנון: מתחילים בשטיח שמתייבש הכי לאט, כדי שיקבל את מירב הזמן, וממשיכים לחדרים הקטנים.

כשמזמינים ניקוי בשכונת ראשונים לכמה שטיחים, שלחו תמונה של כל אחד בנפרד, עם הגב ועם הפרנזים, וגם מידות משוערות. כך נדע כמה זמן לשריין ואיזה ציוד להביא. אם אחד השטיחים מקופל או מגולגל בחדר אחר, פרסו אותו יום לפני, כדי שהסיבים יתיישרו ונוכל לראות את מצבו. בבית גדול עם הרבה חדרים, כדאי להחליט מראש איזה חדר יישאר סגור לייבוש ולאן תעבירו את הרהיטים.

שטיח קשרים צפוף מתנהג כמו מסננת. חול דק, אבק רחוב ושאריות אדמה נכנסים בין הסיבים ושוקעים אל הבסיס, קרוב לחוטי השתי. שם הם כבר לא נראים, אבל כל דריכה מחככת אותם בצמר כמו נייר זכוכית עדין. עם השנים זה מה שמשאיר שבילים שחוקים במקומות שבהם הולכים הכי הרבה.

בגלל זה השלב הראשון בניקוי שטיח פרסי בשכונת ראשונים הוא יבש לגמרי:

• שאיבה מהגב, כשהשטיח הפוך, כדי שהרטט ישחרר חלקיקים מבסיס הקשרים.
• שאיבה חוזרת מהצד הקדמי, בכיוון הערימה ולא נגדה.
• ניקוי של הרצפה שמתחת לשטיח, כי חלק גדול מהחול כבר נפל אליה.

אם מוותרים על השלב הזה ומרטיבים ישר, החול הופך לבוץ דק שנשאר בעומק ומעמעם את הצבעים. שטיח שנשאב היטב לפני הניקוי גם מתייבש טוב יותר, כי יש בו פחות חומר שסופג ומחזיק לחות.

הפרנזים עשויים בדרך כלל כותנה, ולפעמים צמר או משי, והם ממשיכים את חוטי השתי שעוברים לכל אורך השטיח. בגלל שהם לבנים או בהירים, הם מראים כל לכלוך, ובגלל שהם בקצה, הם נגררים, נתפסים בגלגלי כיסאות ונשאבים לתוך שואב האבק.

בניקוי אנחנו מטפלים בהם בנפרד: מסרקים אותם ביד, מנקים בתמיסה עדינה ושואבים את הלחות, בלי מברשת סיבובית ובלי משיכה. הצהבה ישנה לא תמיד יורדת עד הסוף, במיוחד כשהיא נובעת מכותנה שהתחמצנה עם השנים ולא מלכלוך.

מה שאנחנו לא עושים: לא תופרים, לא קושרים מחדש ולא מחליפים פרנזים. אם חלק מהם קרוע או חסר, נציין את זה לפני הניקוי, כדי שלא תצפו לראות אותם שלמים אחריו. טיפ לשגרה: כשאתם שואבים, עצרו את השואב לפני הפרנזים ואל תעברו עליהם עם המברשת המסתובבת. מספיק לסרק אותם ביד מדי פעם.

שטיחי "משי" נמכרים היום בהרבה חנויות, אבל חלק גדול מהם עשוי ויסקוזה, סיב שמיוצר מתאית ונראה מבריק מאוד. הבעיה היא שוויסקוזה מאבדת חלק גדול מהחוזק שלה כשהיא רטובה, נוטה להצהיב מעודף מים ומשנה מרקם כשמשפשפים אותה. משי טבעי חזק יותר, אבל רגיש לחומרים בסיסיים ולחיכוך, וכתמים עליו מתנהגים אחרת מאשר על צמר.

כמה סימנים שעוזרים לזהות:

• ויסקוזה מרגישה קרירה וחלקה מאוד, ומשאירה סימני לחיצה כשמעבירים עליה יד.
• בשטיח משי מעבודת יד הקשרים צפופים מאוד והגב חד ומפורט.
• מחיר נמוך לשטיח "משי" גדול הוא בדרך כלל רמז לויסקוזה.

בשני המקרים העבודה נעשית במינימום לחות ובלי שפשוף. שטיחי ויסקוזה עם כתמים ישנים או סימני הצהבה הם מהמקרים שבהם נגיד מראש שהתוצאה תהיה חלקית, או שעדיף לא לנקות אותם בבית. עדיף לשמוע את זה לפני ההרטבה הראשונה, כי בוויסקוזה אין דרך חזרה.

הרבה שטיחים פרסיים מגיעים לניקוי אחרי שנים בבוידעם, במחסן הביתי או מתחת למיטה, אחרי ירושה או מעבר דירה. שטיח כזה דורש בדיקה מוקדמת, כי מה שקרה לו בזמן שהיה מגולגל לא תמיד נראה מלמעלה.

• עש: מחפשים אזורים שבהם הערימה נעלמה והקשרים חשופים, בעיקר בגב ובמקומות שהיו מקופלים. הניקוי מוציא את האבק והביצים מהשטח, אבל לא מחזיר צמר שנאכל.
• קפלים: קפל חד שהחזיק שנים יכול להיסדק כשמנסים לשטח אותו בכוח. מניחים את השטיח שטוח יום או יומיים לפני הניקוי.
• לחות: כתמים כהים בגב וריח של מרתף הם סימן שהשטיח נרטב בזמן שהיה סגור.

אם השטיח עבר את הבדיקה, ניקוי בשכונת ראשונים מחזיר לו הרבה מהצבע שהוסתר מתחת לאבק. אם לא, נגיד בדיוק מה מצאנו ונציע מה כן אפשר לעשות אצלכם בבית. גם שטיח שלא מתאים לניקוי מלא יכול לפעמים לקבל שאיבה עמוקה מהגב ומהחזית.