ניקוי שטיחים פרסיים בשכונת רמז

בבית עם גינה, הלכלוך שמגיע לשטיח שונה מזה שבדירה. יש יותר אדמה, חתיכות עשב, אבקנים וחול גס, והם נכנסים עם נעליים, עם ילדים שחוזרים מהחצר ועם כלב שיוצא ונכנס. בשטיח קשרים הלכלוך הזה שוקע מהר לבסיס, ושם הוא שוחק את הצמר.

בניקוי בשכונת רמז בבית כזה אנחנו מקדישים זמן ארוך יותר לשאיבה היבשה לפני כל שלב רטוב, ולפעמים שואבים את השטיח מהגב פעמיים. ההמלצה לשגרה פשוטה: שטיחון כניסה טוב ביציאה לגינה, ושאיבה תכופה יותר של השטיח הקרוב לדלת. זה לא מחליף ניקוי, אבל מאריך מאוד את הזמן עד הניקוי הבא. ביום הניקוי, בקשו מבני הבית להיכנס מהדלת הראשית ולא מהגינה, עד שהשטיח יבש.

לפני שמדברים על שיטת ניקוי צריך לדעת מה סוג השטיח. הדרך הפשוטה ביותר היא להפוך פינה ולהסתכל על הגב. בשטיח קשרים אמיתי הדוגמה נראית גם מאחור, כמעט באותה חדות כמו מלפנים, ורואים שורות קטנות של קשרים שאינם אחידים לגמרי. בשטיח מכונה הגב אחיד מדי, ולפעמים מודבק אליו בד רשת או שכבת לטקס.

סימנים נוספים:

• הפרנזים יוצאים מתוך גוף השטיח ולא נתפרו לקצה.
• הצדדים עטופים ביד בחוט צמר, ולא בתפר מכונה ישר.
• יש אי סדירות קטנה בדוגמה או בגוון, תוצאה של עבודה ידנית ושל צביעת הצמר במנות.

הזיהוי משנה את כל התהליך: שטיח קשרים מקבל פחות מים, יותר שאיבה יבשה ובדיקת צבע חובה. אם אתם לא בטוחים, צלמו את הגב ואת הפרנזים ושלחו בוואטסאפ, ונאמר לכם מה אנחנו רואים בתמונה ואיך נכון לגשת אליו.

הפרנזים עשויים בדרך כלל כותנה, ולפעמים צמר או משי, והם ממשיכים את חוטי השתי שעוברים לכל אורך השטיח. בגלל שהם לבנים או בהירים, הם מראים כל לכלוך, ובגלל שהם בקצה, הם נגררים, נתפסים בגלגלי כיסאות ונשאבים לתוך שואב האבק.

בניקוי אנחנו מטפלים בהם בנפרד: מסרקים אותם ביד, מנקים בתמיסה עדינה ושואבים את הלחות, בלי מברשת סיבובית ובלי משיכה. הצהבה ישנה לא תמיד יורדת עד הסוף, במיוחד כשהיא נובעת מכותנה שהתחמצנה עם השנים ולא מלכלוך.

מה שאנחנו לא עושים: לא תופרים, לא קושרים מחדש ולא מחליפים פרנזים. אם חלק מהם קרוע או חסר, נציין את זה לפני הניקוי, כדי שלא תצפו לראות אותם שלמים אחריו. טיפ לשגרה: כשאתם שואבים, עצרו את השואב לפני הפרנזים ואל תעברו עליהם עם המברשת המסתובבת. מספיק לסרק אותם ביד מדי פעם.

צמר הוא סיב שמגן על עצמו טוב יחסית: יש בו שכבה טבעית שדוחה נוזלים לזמן קצר, ולכן כתם שטופל מהר יוצא לרוב בקלות. הבעיה מתחילה כשכתם נשאר ימים או שבועות, או כשניסו להוציא אותו עם מלבין, אקונומיקה או חומר חזק מהמטבח.

• קפה ותה משאירים טאנינים שנקשרים לצמר. לרוב אפשר להחליש אותם מאוד, לא תמיד להעלים.
• יין אדום על צמר בהיר הוא מקרה קשה, במיוחד אחרי שהתייבש.
• שתן של חיות שחדר לבסיס יכול לשנות את הצבע של הצמר עצמו, ומשאיר לפעמים סימן וריח גם אחרי ניקוי.
• שעווה ושמן מטופלים בנפרד, בעבודה נקודתית.

אנחנו לא מבטיחים שכל כתם ייעלם. נגיד לכם מראש, לפי תמונה, מה נראה סביר. אם קרה משהו עכשיו, אל תשפשפו. ספגו עם מגבת לבנה וקראו את ההסבר על כתם יין בשטיח לפני שאתם מנסים חומר כלשהו.

כמה דקות של הכנה חוסכות זמן ביום הניקוי ומשפרות את התוצאה:

• פנו מהשטיח שולחן סלון, עציצים, פופים ופריטים קטנים. רהיטים כבדים כמו ספה גדולה אפשר להשאיר, ונעבוד סביבם.
• אם יש מתחת לשטיח פד נגד החלקה, השאירו אותו. נבדוק אם הוא נקי ואם לא נדבק לרצפה.
• צלמו מראש כתמים שחשובים לכם, כדי שנדע לשים עליהם דגש.
• הוציאו חיות מחמד מהחדר לזמן העבודה והייבוש. כלב שדורך על צמר לח משאיר עקבות.
• ספרו לנו אם השטיח נוקה בעבר, במה ומתי, ואם ניסיתם להוציא כתם בעצמכם.

המידע האחרון חשוב במיוחד. שאריות של חומר ניקוי ביתי בצמר משנות את התגובה של הסיב, ולפעמים מסבירות למה כתם "חוזר" אחרי ניקוי. אם יש ספק, שלחו תמונות בוואטסאפ לפני ההגעה, ונכין את הציוד המתאים לשטיח שלכם. ביום עצמו ודאו שיש שקע חשמל פנוי קרוב לחדר שבו מונח השטיח.