שתן חתול על שטיח בשכונת רביבים

בדירות חדשות עם ריצוף אריחים בכל הבית, השטיח בחדר השינה הוא לפעמים המשטח הרך היחיד מלבד המיטה. חתולים שעושים מחוץ לארגז בוחרים לא פעם בדיוק בו, במיוחד אם הוא ליד המיטה, כי שם הריח של בעלי הבית חזק. בשכונת רביבים זה מצב שמלחיץ את המשפחה, כי הריח מורגש בלילה.

שטיחים כאלה הם לרוב סינתטיים ובגודל בינוני, ומגיבים טוב לטיפול. נבקש להרים את השטיח אחרי הניקוי כדי לבדוק ולנגב את האריח שמתחת, ולהחזיר אותו רק כשהוא יבש לגמרי משני הצדדים.

כדאי גם לכבס את המצעים ואת השמיכה שליד המיטה באותו יום. אם החתול עשה על השטיח, ייתכן שגם הם ספגו מעט, והריח שלהם יחזיר אותו לאותה פינה.

חתולים התפתחו מבעלי חיים של מדבר, והגוף שלהם חוסך מים. הם שותים מעט ומפרישים שתן מרוכז מאוד, עם כמות גבוהה של אוריאה וחומרים נוספים. כשהשתן מתייבש בשטיח, חיידקים מפרקים את האוריאה לאמוניה, וזה הריח החד שמרגישים בימים הראשונים.

בשלב מאוחר יותר מתפרקים חומרים אחרים בשתן ומשחררים תרכובות גופרית, שאחראיות לריח הכבד והעמוק שמזכיר לא מעט אנשים ריח של בצל רקוב. אצל חתולים זכרים שלא עברו סירוס הריח הזה חזק במיוחד.

• כמות קטנה של שתן חתול מריחה כמו כמות גדולה של שתן כלב.
• הריח מתחזק עם הזמן במקום להיחלש.
• חום ולחות מעוררים אותו מחדש.

לכן טיפול בשתן חתול דורש תכשיר שמפרק את החומרים האלה עצמם, ולא רק ניקוי שמוריד את הכתם הנראה. שטיפה במים לבד מזיזה את הבעיה, אבל לא פותרת אותה.

שתן חתול שהתייבש זוהר באור אולטרה סגול, וזה הכלי העיקרי שלנו לאיתור כתמים על שטיחים. אנחנו מחשיכים את החדר ככל האפשר, מעבירים פנס UV לאורך כל השטיח ומסמנים כל אזור שזוהר בצבע צהבהב או ירקרק.

צריך להכיר גם את המגבלות של הבדיקה:

• לא רק שתן זוהר. גם שאריות של חומרי ניקוי, משקאות מסוימים וכתמים אחרים זוהרים.
• כתם שנוקה בעבר עם חומר חזק עלול לזהור פחות, למרות שהשתן עדיין בפנים.
• שטיח עם סיבים בהירים מאוד או עם הדפסים זוהרים קשה יותר לבדיקה.

לכן אנחנו משלבים את ה-UV עם בדיקת ריח מקרוב ועם מישוש. אזור שזוהר וגם מריח הוא כמעט תמיד שתן. הבדיקה גם מראה לנו את הגודל האמיתי של כל כתם, שבדרך כלל גדול בהרבה ממה שנראה באור יום.

אם תרצו, נראה לכם את הכתמים בזמן הבדיקה, כדי שתדעו בדיוק איפה הם.

שטיחים פרסיים ושטיחי עבודת יד בנויים לרוב על שתי וערב של כותנה, עם פלאג מצמר או ממשי. השתן עובר את הפלאג מהר, נספג בכותנה ונשאר בה. כותנה רטובה לאורך זמן עלולה להיחלש, ושתן שהתייבש בתוכה משאיר כתם צהבהב שנראה מהצד האחורי של השטיח.

הסכנה הגדולה בשטיחים כאלה היא דימום צבע. צבעים טבעיים ולפעמים גם צבעים ישנים זולגים כשהם נרטבים, ושתן כבר החליש אותם. לכן אנחנו בודקים כל צבע בנפרד בנקודה נסתרת, לפני תכשיר ולפני מים.

• אם הצבעים יציבים, מטפלים בלחות נמוכה ובשאיבה צמודה.
• אם צבע אחד זולג, עוצרים ומסבירים.
• שטיח משי או שטיח עתיק מאוד לרוב לא ננקה בבית.

בעמוד ניקוי שטיחים פרסיים הסברנו מתי אנחנו מנקים שטיח כזה בבית ומתי ממליצים שלא.

גם הצד האחורי של שטיח כזה מספר הרבה: הילה צהובה שם מראה עד לאן השתן הגיע.

קילים הוא שטיח ארוג שטוח, דק ובלי פלאג. אין בו שכבה עבה שיכולה לעצור את השתן, ולכן מה שהחתול עושה עליו עובר כמעט מיד לרצפה. מצד אחד, יש פחות חומר בשטיח שספג את הריח. מצד שני, הרצפה מתחת סופגת הכול.

קילים צבעוני הוא גם שטיח שצבעיו זולגים בקלות יחסית, במיוחד באדום ובכחול. שתן שהתייבש עליו משאיר לפעמים הילה של צבע שזלג לפס הסמוך. בטיפול אנחנו משתמשים בכמות נוזל מינימלית ועובדים מהר, כדי לא להרטיב את האריגה לעומק.

• להרים את הקילים מיד ולנגב את הרצפה מתחתיו.
• לא לתלות אותו רטוב, כי הצבע עלול לרדת למטה.
• לבדוק את שני הצדדים, כי קילים לרוב הפיך.

על השיטה שלנו לאריגה שטוחה אפשר לקרוא בעמוד ניקוי שטיחי קילים.

קילים קל להרים, וזה יתרון: אפשר לבדוק ולנקות את הרצפה מתחתיו בלי מאמץ.