ריח רע מהשטיח בקריית עקרון

בבניינים ישנים רטיבות בקירות היא תופעה נפוצה, במיוחד בקומות נמוכות ובקירות חיצוניים. כשהשטיח מונח צמוד לקיר כזה, הוא סופג את הלחות ומתחיל להדיף ריח טחב, בעיקר בפס שקרוב לקיר. בקריית עקרון לא פעם רואים על הקיר עצמו כתמים כהים או צבע מתקלף בגובה הרצפה.

ניקוי השטיח יוריד את הריח ממנו, אבל אם הוא חוזר לאותו מקום, הלחות תחזור איתו. עדיף להרחיק אותו כמה סנטימטרים מהקיר ולטפל ברטיבות בנפרד. אנחנו עולים במדרגות עם הציוד הנייד, ואין צורך להוריד את השטיח מהדירה.

אם אין אפשרות להרחיק את השטיח מהקיר, הניחו מתחתיו בפס הקרוב לקיר משטח מאוורר דק, ובדקו אותו פעם בכמה שבועות. כך תזהו חזרה של לחות לפני שהריח מתפשט לכל השטיח.

ריח של מרתף, אדמה רטובה או בגדים שלא התייבשו הוא בדרך כלל סימן ללחות שנשארה בשטיח זמן רב. זה קורה בשטיחים שמונחים על רצפה קרה בחורף, בחדרים שפונים צפונה, ליד קיר עם רטיבות, או בבית שבו החלונות סגורים רוב הזמן.

הלחות מתרכזת בדרך כלל בתחתית ולא בסיבים העליונים, ולכן מלמעלה השטיח יכול להיראות תקין לגמרי. כשמרימים אותו, רואים לפעמים כתמים כהים או נקודות של עובש בצד האחורי ועל הרצפה.

• ריח של לחות בלי עובש בתחתית: ניקוי וייבוש נכון מורידים את רוב הריח.
• סימני עובש בתחתית או בכותנה: זה לא משהו שניקוי פותר, ונגיד לכם את זה מראש.
• אם הרצפה או הקיר רטובים, צריך לטפל בהם קודם.

אחרי ניקוי של שטיח כזה, חשוב לא להחזיר אותו לאותם תנאים. הרחקה מהקיר, מסיר לחות או שכבה מאווררת מתחת עושים יותר מכל תכשיר.

זה אחד המצבים המתסכלים: ניקיתם את השטיח כדי שיריח טוב, ולמחרת הוא מריח גרוע יותר. הסיבה כמעט תמיד היא לחות שנשארה בתחתית יותר מדי זמן. כששטיח נשאר רטוב שעות ארוכות בחדר סגור, חיידקים ועובש מתחילים לפעול, וריח חמוץ או ריח של מגבת רטובה עולה ממנו.

הגורמים הנפוצים:

• ניקוי ביתי עם הרבה מים ובלי שאיבה חזקה.
• ניקוי בחורף או ביום לח, עם חלונות סגורים.
• שטיח עבה או שאגי שמחזיק הרבה מים.
• הנחת השטיח על הרצפה לפני שהצד התחתון התייבש.

בניקוי שלנו השאיבה האחרונה היבשה היא חלק מהותי, ואנחנו ממליצים על חלונות פתוחים ומאוורר. אם השטיח כבר מריח חמוץ, ניקוי נוסף ושאיבה יבשה יותר מוציאים את הריח ברוב המקרים. עוד על ייבוש בעמוד כמה זמן שטיח מתייבש.

פיזור של מגבות על שטיח רטוב לא מזרז ייבוש, אלא כולא את הלחות.

ברוב השטיחים התעשייתיים, הסיבים מוחזקים בתחתית בעזרת שכבת לטקס. עם השנים, בחום ובשמש ישירה, הלטקס מתייבש, מתקשה ומתחיל להתפורר. אחד הסימנים לכך הוא ריח של גומי ישן שעולה מהשטיח, בעיקר בימים חמים.

איך מזהים? הרימו פינה ובדקו את הצד התחתון. אם נשארת אבקה על הרצפה, אם התחתית נסדקת כשמכופפים אותה, או אם סיבים יוצאים בקלות כשמושכים אותם, הלטקס כנראה בסוף דרכו.

במצב כזה ניקוי לא יפתור את הריח, ואנחנו נגיד לכם את זה ישירות. יותר מזה, הרטבה של שטיח עם לטקס מתפורר עלולה להחליש אותו עוד, ולגרום לסיבים להשתחרר. לפעמים נמליץ על שאיבה יסודית בלבד, ולפעמים נמליץ לא לנקות בכלל. אנחנו לא מתקנים שטיחים ולא מחליפים תחתיות, ולכן חשוב לזהות את הבעיה לפני שמשלמים על ניקוי.

בשטיחי עבודת יד, שבהם אין לטקס, ריח כזה לא אמור להופיע, וכדאי לחפש סיבה אחרת.

שטיח שנרטב ממים שאינם מים נקיים, כמו נזילה מצנרת, מים שחלחלו מהמרפסת או טפטוף ממזגן, מקבל ריח שונה מכל ריח אחר. הוא עשוי להיות ריח של ביוב, של חלודה או פשוט של מים עומדים. כשהשטיח נשאר רטוב יותר מיום, הריח מתעצם.

הדבר החשוב ביותר הוא לייבש מהר. להרים את השטיח מהרצפה, להוציא את המים מהחדר, ולייבש את הרצפה מתחת לפני שמחזירים אותו. ככל שזה קורה מוקדם, כך הסיכוי לעובש וריח קבוע יורד.

• מים נקיים מצנרת: לרוב אפשר להציל את השטיח ואת הריח.
• מים שעברו דרך קירות או אדמה: מביאים איתם לכלוך וחיידקים.
• מי ביוב: לעיתים קרובות לא כדאי לנסות לנקות בבית.

במדריך מה עושים עם שטיח אחרי הצפה פירטנו את הצעדים הראשונים. אחרי שהשטיח התייבש, נוכל להעריך אם ניקוי יוריד את הריח.