שאיבת מים משטיח בשוהם

בבית פרטי דוד שמש שדלף או צינור שהתפוצץ בקומה העליונה יכולים להרטיב שטיחים בכמה חדרים ולפעמים בשתי קומות, כשהמים יורדים במדרגות או דרך התקרה. בשוהם זה מצב שבו כדאי לעשות סדר עדיפויות.

אנחנו מתחילים בשטיח הרטוב ביותר ובזה שעשוי מהסיב הרגיש ביותר, למשל צמר או ויסקוזה, ואחר כך עוברים לשטיחים הסינתטיים, שסלחנים יותר. ככה מה שנמצא בסיכון הגבוה ביותר מקבל טיפול ראשון.

כדאי לשלוח לנו בוואטסאפ תמונה של כל שטיח שנרטב, עם ציון באיזה חדר הוא. כך נבין מראש כמה זמן הביקור ייקח ונגיע מוכנים.

שטיח רטוב הוא לא מצב יציב. כל שעה שהמים נשארים בו, הם ממשיכים לנדוד מהסיבים אל הבסיס, מהבסיס אל הרצפה, ומהמרכז אל השוליים. בשטיח עם צבעים שאינם יציבים, הצבע מתחיל לזוז דווקא בשעות האלה. בשטיח עם גב מודבק, הדבק מתחיל להתרכך.

יש גם עניין של ריח. מים שנשאבים ביום הראשון משאירים בדרך כלל שטיח שמריח כמו שטיח. מים שנשארים בבסיס כמה ימים, בחדר סגור ובמזג אוויר חם, משאירים ריח כבד של לחות שקשה מאוד להוציא אחר כך. ככל ששואבים מוקדם יותר, כך הריח שנשאר קטן יותר.

לכן, גם אם אתם עוד לא בטוחים מה תעשו עם השטיח, כדאי לשאוב את המים קודם. את ההחלטה אם לנקות אותו לעומק, או לוותר עליו, אפשר לקבל אחרי שהוא יבש.

מכונת השאיבה שלנו בנויה ליניקה חזקה, הרבה מעבר למה ששואב רטוב ביתי יכול לעשות. ראש היניקה נלחץ אל השטיח, והמכונה מושכת את המים מתוך הסיבים ומהבסיס. בכל מעבר רואים את המים נאספים במיכל, ואנחנו ממשיכים לעבור על אותו אזור עד שכמעט לא יוצא עוד נוזל.

אנחנו עובדים בשבילים חופפים, מהקצה הרטוב ביותר אל השוליים, ובודקים ביד אם יש אזורים שנראים יבשים מלמעלה אבל עדיין ספוגים מתחת. כשהשטיח לא מודבק, מרימים פינה ומסתכלים גם על הגב ועל האריחים.

אם המים היו עם סבון או לכלוך, אחרי השאיבה מגיעה שטיפה במים נקיים ושאיבה נוספת, כדי שלא יישארו שאריות דביקות. בסוף הביקור השטיח עדיין לח, אבל רוב המים כבר בחוץ, והייבוש מתחיל מנקודה הרבה יותר טובה.

הצפה ממכונת כביסה או ממדיח נראית כמו מים רגילים, אבל היא מביאה איתה סבון, מרכך, שאריות מזון ולכלוך מהבגדים. אם רק שואבים את המים ונותנים לשטיח להתייבש, השאריות נשארות בסיבים. התוצאה היא שטיח שנעשה קשה ודביק, ושמושך אליו אבק מהר מאוד.

לכן בהצפה כזו אנחנו לא עוצרים בשאיבה. אחרי שהוצאנו את רוב המים, מגיעה שטיפה במים נקיים ושאיבה נוספת, כדי למשוך החוצה גם את הסבון. בשטיחים שלא סובלים הרבה מים, כמו ויסקוזה או צמר עם צבעים רגישים, השטיפה נעשית בזהירות ובכמות קטנה, אחרי בדיקה בנקודה נסתרת.

אם ההצפה התגלתה רק אחרי כמה שעות, ספרו לנו. מים עם שאריות מזון שעמדו זמן רב בחום משנים את ההחלטה אם כדאי להציל את השטיח.

בסערת חורף, חלון שנשאר פתוח או מסילה של דלת מרפסת שהתמלאה מכניסים מים אל הבית בדרך כלל לאורך קיר אחד. השטיח שקרוב לפתח נרטב בקצה, והמים ממשיכים לזרום לאורך הבסיס, לפעמים עד אמצע החדר.

מי גשם נקיים יחסית, אבל בדרך הם עוברים על אדן, על מסילה ועל רצפת מרפסת, ואוספים חול, אבק ועלים. לכן אחרי השאיבה לפעמים נשארים סימנים בהירים או כהים בקו שבו המים עצרו. את אלה אפשר לרוב להוציא בניקוי אחרי שהשטיח מתייבש.

כשאנחנו מגיעים להצפה כזו, אנחנו שואבים לא רק את הקצה הרטוב אלא את כל הרצועה שעל הדרך של המים, ובודקים ביד עד איפה הבסיס קר. אחר כך כדאי להזיז את השטיח מהפתח עד שהחלון או הדלת יטופלו.