שאיבת מים משטיח בבית דגן

בבניינים ותיקים הצנרת היא לא פעם בת עשרות שנים, וחלק מההצפות מתחילות בחיבור ישן שנסדק או בברז שהתבלה. בבית דגן אנחנו רואים הרבה מקרים שבהם הנזילה נמשכה לאט זמן מה לפני שמישהו שם לב, בדרך כלל מתחת לשטיח שמכסה את רוב רצפת החדר.

כשהנזילה הייתה ממושכת, השאלה היא לא רק כמה מים יש בשטיח אלא כמה זמן הם שם. נשאל אתכם מתי הרגשתם לראשונה רטיבות או ריח, ונבדוק את הגב של השטיח ואת האריחים מתחתיו.

אחרי השאיבה כדאי להזמין אינסטלטור לבדוק את הצנרת לפני שמחזירים את השטיח. אחרת אותה נזילה תחזור, ושוב תגלו אותה רק כשהשטיח יהיה רטוב.

יש מצבים שבהם התשובה הכנה היא לוותר על השטיח, ואנחנו מעדיפים להגיד את זה בהתחלה ולא אחרי שילמתם על שאיבה. המצב הברור ביותר הוא מים שחורים: גלישה מאסלה, סתימה בקו הביוב שהציפה את הדירה, או מי שיטפון שנכנסו מהרחוב ועברו דרך אדמה ופסולת.

מים כאלה נושאים איתם חיידקים ולכלוך שנכנסים לבסיס ולריפוד, ושום ניקוי בבית לא מחזיר את השטיח למצב שבו נעים להניח עליו תינוק או לשבת עליו. גם מים אפורים ממכונת כביסה, אם עמדו יותר מיום או יומיים בחום, מתקרבים לאותה קטגוריה.

במקרים האלה עדיף לצלם את השטיח לפני שמוציאים אותו מהבית, בגלל הביטוח, ולהיפטר ממנו. אם יש בחדר גם שטיח שלא נגע במים המלוכלכים, אפשר לטפל בו בנפרד. עוד על ההחלטה הזו במדריך שטיח אחרי הצפה.

בסערת חורף, חלון שנשאר פתוח או מסילה של דלת מרפסת שהתמלאה מכניסים מים אל הבית בדרך כלל לאורך קיר אחד. השטיח שקרוב לפתח נרטב בקצה, והמים ממשיכים לזרום לאורך הבסיס, לפעמים עד אמצע החדר.

מי גשם נקיים יחסית, אבל בדרך הם עוברים על אדן, על מסילה ועל רצפת מרפסת, ואוספים חול, אבק ועלים. לכן אחרי השאיבה לפעמים נשארים סימנים בהירים או כהים בקו שבו המים עצרו. את אלה אפשר לרוב להוציא בניקוי אחרי שהשטיח מתייבש.

כשאנחנו מגיעים להצפה כזו, אנחנו שואבים לא רק את הקצה הרטוב אלא את כל הרצועה שעל הדרך של המים, ובודקים ביד עד איפה הבסיס קר. אחר כך כדאי להזיז את השטיח מהפתח עד שהחלון או הדלת יטופלו.

שטיח שאגי רטוב הוא אחד הדברים הכבדים שיש בבית. הסיבים הארוכים מחזיקים מים כמו ספוג, והשכבה התחתונה שלהם כמעט לא רואה אוויר. אם לא שואבים אותו, הבסיס שלו עלול להישאר רטוב עוד זמן רב אחרי שהקצוות העליונים של הסיבים מרגישים יבשים.

בשאגי אנחנו עוברים עם המכונה יותר פעמים ולאט יותר, ולפעמים מפרידים את הסיבים ביד כדי שהיניקה תגיע אל הבסיס. גם הייבוש שונה: כדאי להרים את השטיח כך שאוויר יעבור מתחת, ולהפוך אותו כמה פעמים במהלך היום, כי הגב שלו מתייבש לאט יותר מהפנים.

בשאגי מפוליאסטר או מאקריליק הסיכוי טוב בדרך כלל. בשאגי צמר עבה, או בשאגי עם גב מודבק שהתחיל להתפרק, נגיד לכם מה ראינו. עוד על הסוג הזה בעמוד ניקוי שטיח שאגי.

הצפה בבית היא הרבה פעמים גם אירוע ביטוחי, ותמונות טובות עוזרות בשני מקומות: אצלנו, כדי להעריך את המצב לפני שמגיעים, ואצל שמאי הביטוח, אם תגישו תביעה. כדאי לצלם:

• את החדר כולו, עם השטיח במקומו, לפני שמזיזים משהו.
• את האזור הרטוב מקרוב, כולל טבעות, צבע שזז או סיבים שנשכבו.
• את מקור המים: הצינור, המזגן, המכונה או החלון.
• את הגב של השטיח ואת הרצפה מתחתיו, אם אפשר להרים פינה.
• תווית או מדבקה בגב השטיח, אם יש, עם פרטי הסיב והיצרן.

את התמונות האלה שלחו לנו בוואטסאפ, יחד עם המידע מתי זה קרה. אם תצטרכו מאיתנו פירוט של מה שעשינו, נכתוב לכם תיאור של העבודה אחרי הביקור.