ריח רע מהשטיח בבית דגן

בבניינים ישנים רטיבות בקירות היא תופעה נפוצה, במיוחד בקומות נמוכות ובקירות חיצוניים. כשהשטיח מונח צמוד לקיר כזה, הוא סופג את הלחות ומתחיל להדיף ריח טחב, בעיקר בפס שקרוב לקיר. בבית דגן לא פעם רואים על הקיר עצמו כתמים כהים או צבע מתקלף בגובה הרצפה.

ניקוי השטיח יוריד את הריח ממנו, אבל אם הוא חוזר לאותו מקום, הלחות תחזור איתו. עדיף להרחיק אותו כמה סנטימטרים מהקיר ולטפל ברטיבות בנפרד. אנחנו עולים במדרגות עם הציוד הנייד, ואין צורך להוריד את השטיח מהדירה.

אם אין אפשרות להרחיק את השטיח מהקיר, הניחו מתחתיו בפס הקרוב לקיר משטח מאוורר דק, ובדקו אותו פעם בכמה שבועות. כך תזהו חזרה של לחות לפני שהריח מתפשט לכל השטיח.

לפני כל ניקוי שווה לעשות בדיקה פשוטה. רדו לגובה השטיח והריחו בכמה נקודות: במרכז, בפינות, ליד הקירות ובמקומות שבהם יושבים או אוכלים. אם הריח חזק בנקודה אחת, יש לו מקור מקומי. אם הוא אחיד על כל השטיח, הבעיה כללית.

• הרימו פינה והריחו את הצד התחתון. ריח חזק יותר מלמטה מעיד על בעיה בתחתית או בלטקס.
• הריחו את הרצפה מתחת. אם היא מריחה, השטיח עלול רק להעביר ריח שלא שלו.
• בדקו אם הריח מתחזק בימים לחים או אחרי שטיפת רצפה.
• הוציאו את השטיח מהחדר ליום. אם הריח בחדר נשאר, המקור לא בשטיח.

הבדיקה האחרונה חשובה במיוחד. לא פעם מתברר שהריח מגיע מקיר עם רטיבות, מארון סגור או ממזגן, והשטיח רק סופג אותו. במקרה כזה ניקוי השטיח יעזור לזמן קצר בלבד.

רשמו מה מצאתם ושלחו לנו יחד עם התמונות. זה מקצר את הבדיקה כשאנחנו מגיעים.

כלב שאוהב לשכב על השטיח משאיר בו כל יום קצת מעצמו: שיער, קשקשים, שמן עור טבעי ולכלוך מהכפות. השמן הזה הוא מה שאחראי לריח המוכר של כלב, והוא מתחזק כשהכלב רטוב, אחרי טיול בגשם או אחרי מקלחת.

בשטיח, השמן נדבק לסיבים במקום הקבוע שבו הכלב שוכב, ומשם הריח מתפשט. אם נוגעים בסיבים באזור הזה, הם מרגישים לפעמים שמנוניים או כבדים יותר משאר השטיח. כתם לא רואים, אבל הריח שם.

• שאיבה יומית עם מברשת מסתובבת מוציאה שיער וקשקשים, אבל לא את השמן.
• כלב שנכנס רטוב לשטיח מחזק את הריח, ולכן כדאי לייבש אותו במגבת בכניסה.
• שמיכה או מיטה לכלב על השטיח מרכזת את הריח במקום אחד שקל לכבס.

ניקוי עמוק מפרק את השמן ושוטף אותו, והריח יורד משמעותית. אם יש גם נקודות של שתן, הן צריכות טיפול נפרד ומעמיק יותר.

שטיח שנשמר מגולגל חודשים או שנים, במחסן, בבוידעם או במכולה, סופג את האוויר הסגור שסביבו. גם אם הוא נוקה לפני האחסון, הוא מגיע עם ריח של אבק ישן ואוויר עומד. אם האחסון היה במקום לח, הריח כבד יותר ולפעמים יש גם עובש.

לפני שמזמינים ניקוי, כדאי לעשות כמה דברים פשוטים:

• לפרוש את השטיח ולתת לו להתאוורר בחדר מאוורר יום או יומיים.
• לשאוב משני הצדדים, כולל הצד התחתון.
• לבדוק אם יש חרקים, עש או סימני כרסום, במיוחד בשטיחי צמר.
• לבדוק אם יש כתמים כהים או אבקה לבנה בתחתית.

אם אחרי האוורור הריח נחלש מאוד, ייתכן שמספיק ניקוי רגיל. אם הוא נשאר חזק, נצטרך ניקוי עמוק. אם יש סימני עובש, נגיד לכם בכנות שניקוי כבר לא הפתרון. עש בשטיח צמר הוא סיבה נוספת לבדוק בזהירות לפני שמרטיבים.

שטיח שנרטב ממים שאינם מים נקיים, כמו נזילה מצנרת, מים שחלחלו מהמרפסת או טפטוף ממזגן, מקבל ריח שונה מכל ריח אחר. הוא עשוי להיות ריח של ביוב, של חלודה או פשוט של מים עומדים. כשהשטיח נשאר רטוב יותר מיום, הריח מתעצם.

הדבר החשוב ביותר הוא לייבש מהר. להרים את השטיח מהרצפה, להוציא את המים מהחדר, ולייבש את הרצפה מתחת לפני שמחזירים אותו. ככל שזה קורה מוקדם, כך הסיכוי לעובש וריח קבוע יורד.

• מים נקיים מצנרת: לרוב אפשר להציל את השטיח ואת הריח.
• מים שעברו דרך קירות או אדמה: מביאים איתם לכלוך וחיידקים.
• מי ביוב: לעיתים קרובות לא כדאי לנסות לנקות בבית.

במדריך מה עושים עם שטיח אחרי הצפה פירטנו את הצעדים הראשונים. אחרי שהשטיח התייבש, נוכל להעריך אם ניקוי יוריד את הריח.