שטיח בחדר ילדים בנס ציונה

בדירות ותיקות בנס ציונה אנחנו פוגשים שטיחי ילדים שעברו מהילד הגדול לקטן, ולפעמים מבית של סבתא. שטיח כזה צבר שנים של משחקים, ולפעמים גם שכבות של כתמים שאף אחד לא זוכר את מקורם. לפני שמעבירים אותו לחדר של ילד חדש, ובמיוחד של תינוק, כדאי לנקות אותו לעומק. נבדוק את הגב, את השוליים ואת יציבות הצבעים, כי שטיח ישן עלול להתפורר או לזלוג. אם הגב התפורר מאוד, נגיד לכם בכנות שאולי עדיף להחליף אותו מלנקות. שטיח שמיועד לחדר של תינוק כדאי לנקות כמה ימים לפני הלידה, כדי שיתייבש לגמרי והחדר יתאוורר.

"שטיח משחק" יכול להיות הרבה דברים, וחשוב לדעת מה מנקים ואיך.

• שטיחים מודפסים עם כבישים, מפות או משחקים. לרוב מפוליפרופילן או ניילון עם גב גומי או לטקס. הם מגיבים טוב להזרקה ויניקה, אבל ההדפס צריך בדיקת צבע.
• שטיחי כותנה דקים. קלים ונוחים, אבל רגישים להתכווצות כשמרטיבים אותם יותר מדי.
• שטיחים רכים עם סיב גבוה. נעימים לישיבה, וצוברים יותר.
• שטיחים מבד מרופד. מבנה עם שכבת ספוג בפנים, שקשה לייבש אותו אם המים חודרים עמוק.

מזרני פאזל מספוג הם לא שטיח מטקסטיל. אותם נוח לפרק ולשטוף במים וסבון עדין בבית, ולייבש היטב לפני שמרכיבים שוב. לא צריך טכנאי בשבילם. אם אתם לא בטוחים מה יש לכם, צלמו את השטיח ואת התווית שלו ושלחו לנו.

בשטיח עם גב גומי חשוב לבדוק שהגב לא מתפורר, כי מים מאיצים את ההתפוררות של גב ישן.

סליים הוא חומר דביק וגמיש על בסיס דבק, ולעיתים קרובות עם צבע, נצנצים וריח. כשהוא נכנס לשטיח הוא נלפף סביב הסיבים, וכל ניסיון למשוך אותו בכוח מותח אותו עוד יותר פנימה.

• להרים את רוב הגוש ביד או בכף, בתנועה איטית כלפי מעלה.
• לקרר. שקית קרח על השאריות למשך כמה דקות מקשה את הסליים ומאפשרת לפורר אותו.
• לא לשפשף ולא להרטיב הרבה בשלב הזה. מים מרככים אותו ומורחים אותו.

אחרי שהוצאתם את רוב המוצק, יישאר לרוב צבע ושכבה דביקה דקה. כאן נכנס הטיפול שלנו, עם תכשיר שמפרק את הדבק ושטיפה טובה. סליים צבעוני, במיוחד בצבעים עזים, עלול להשאיר גוון בשטיח בהיר. בשטיח שאגי הוא נכנס עמוק במיוחד, ושם הטיפול איטי יותר.

סליים שנכנס לשטיח צמר דורש עבודה עדינה במיוחד, כי משיכה בכוח עלולה לתלוש סיבים.

יש שני סוגים, והם מתנהגים הפוך. בצק משחק רך הוא על בסיס קמח, מלח ומים. כשהוא מתייבש הוא מתפורר, ולכן הכלל הוא לחכות. בצק יבש יוצא ברובו בגירוד עדין ובשאיבה, ובצק רטוב נמרח לתוך הסיב.

פלסטלינה קלאסית היא על בסיס שעווה ושמן, והיא לא מתייבשת לעולם. היא נשארת רכה ונמרחת עם חום הגוף והרגליים. כאן עוזר קירור עם קרח כדי להקשות אותה, ואחר כך הרמה בעדינות של החתיכות.

בשני המקרים לרוב נשאר צבע, ובפלסטלינה גם כתם שומני. אל תנסו על פלסטלינה מים חמים או מגהץ: השמן נספג לעומק ומשאיר אזור כהה. בניקוי שלנו אנחנו מטפלים קודם בשומן ואחר כך בצבע, ומסיימים בשטיפה. בשטיחים עם צבע בהיר כדאי לשלוח תמונה ונאמר מה סביר לצפות לו.

כדאי לבדוק גם את הסוליות של הנעליים ואת גלגלי הכיסא בחדר, כי פלסטלינה נוטה להימרח ממקום למקום בלי שמרגישים.

תקופת הזחילה היא התקופה שבה הקשר בין הילד לשטיח הכי קרוב. הידיים, הלחיים והברכיים על הסיבים כל היום, וכל מה שנמצא על הרצפה עובר לפה מהר.

לפני השלב הזה כדאי:

• לנקות לעומק את השטיח שבו התינוק ישחק, כדי להוציא אבק, שערות של חיות וחול שהצטברו לאורך זמן.
• לבדוק שאין בשטיח פרנזים שנפרמים או חוטים רופפים שאפשר לתלוש ולהכניס לפה.
• לבדוק את הגב: גב לטקס ישן שמתפורר משאיר פירורים.
• לשאוב את השטיח לעיתים קרובות יותר, פעמיים בשבוע לפחות.

אם יש בבית כלב או חתול, השטיח שבו התינוק זוחל צריך תשומת לב מיוחדת, כי הוא צובר שערות וקשקשים. על הקשר בין שטיחים לאבק תוכלו לקרוא במאמר שטיחים ואלרגיה לאבק.

גם השטיח בסלון, אם התינוק יזחל עליו, ראוי לאותה תשומת לב.