קיא על שטיח בנס ציונה

בדירות ותיקות בנס ציונה גרים לא מעט מבוגרים, ולעיתים יש בבית מישהו שמקבל טיפול רפואי שגורם לבחילות. במצב כזה קיא על השטיח הוא לא אירוע חד פעמי, ולכן כדאי לחשוב גם על המשך. אנחנו מטפלים בשטיח בעדינות ובלי שאלות מיותרות. אחרי הניקוי, ייתכן שכדאי להזיז את השטיח מהאזור שבין המיטה לשירותים לתקופה, או להניח שם מחצלת שקל לנקות. שטיח לח מחליק יותר על אריחים, ולכן אל תחזירו אותו למקומו לפני שהוא יבש לגמרי, במיוחד כשיש בבית מישהו שהולך לא יציב.

חתולים מלקקים את עצמם כל היום, ובולעים שיער. רוב השיער עובר בדרך הטבעית, אבל חלק מצטבר בקיבה ויוצא בהקאה, בדרך כלל כגליל קטן של שיער רטוב עם מעט נוזל צהוב או חום.

הכתמים האלה קטנים, אבל יש להם שתי בעיות:

• מרה. הנוזל הצהוב משאיר גוון שקשה יותר להוציא מהשיער עצמו.
• חזרה. חתול נוטה להקיא באותם מקומות, ולכן בשטיח אחד יכולים להיות כמה כתמים בגילים שונים.

העזרה הראשונה: להרים את גליל השיער עם נייר, בלי ללחוץ אותו לתוך השטיח, לספוג את הנוזל ולדלל במים קרים. לא כדאי לחכות שיתייבש, כי כשהמרה מתייבשת על הסיב היא נקשרת אליו.

אם החתול מקיא כדורי שיער לעיתים קרובות, שווה להתייעץ עם וטרינר לגבי הברשה או מזון מתאים. מבחינת השטיח, אנחנו מטפלים בכל הנקודות יחד, כולל הישנות. צלמו את כולן לפני שאנחנו מגיעים.

זו התלונה הנפוצה ביותר: ניקיתם, הכתם נעלם, השטיח התייבש, ואחרי יומיים הריח חזר. הסיבה היא שקיא הוא נוזל, ונוזל לא נשאר בקצות הסיבים. הוא יורד לבסיס, לגב, ולפעמים לריפוד שמתחת. ניקוי ביתי מטפל בשכבה העליונה, והשאריות שבעומק ממשיכות להתפרק ולהדיף ריח.

זה בולט במיוחד:

• בימים חמים ולחים, כשהלחות מעוררת את השאריות.
• בשטיחים עבים ובשאגי, שבהם יש הרבה עומק.
• בשטיח מקיר לקיר עם ריפוד.
• אחרי ניקוי ביתי עם הרבה מים, שרק הוריד את הקיא עמוק יותר.

הטיפול שלנו מבוסס על תכשיר אנזימטי שמפרק את החומר האורגני, זמן השריה כדי שיגיע לעומק, ושאיבה חזקה שמוציאה את מה שהתפרק. גם כך, אם הקיא הגיע לריפוד, ייתכן שיישאר ריח קל. נגיד לכם את זה מראש.

על ריחות בשטיח באופן כללי כתבנו בעמוד ריח רע מהשטיח לפי אזורים.

צמר סופג נוזלים מהר, ובשטיחי יד הצבעים לא תמיד יציבים. השילוב הזה הופך קיא על שטיח צמר למקרה רגיש. החומצה עלולה להגיב עם הצבע, והניסיון לנקות במים רבים עלול לגרום לצבע לזלוג.

מה לעשות עד שנגיע:

• להרים את המוצק ולספוג, בלי להרטיב הרבה.
• להסתפק במים קרים בכמות קטנה, בלי תכשירים מהארון.
• לבדוק אם הקיא הגיע לפרנזים, שעשויים לרוב מכותנה ומכתימים בקלות.

בטיפול בשטיח כזה אנחנו בודקים את יציבות הצבע בכמה צבעים שונים, עובדים בלחות נמוכה, ובוחרים תכשיר אנזימטי שמתאים לצמר. אם הצבע זולג בבדיקה, נגיד לכם בכנות שעדיף לא לטפל בשטיח הזה בבית, ולא נמשיך.

מידע נוסף על הגישה שלנו נמצא בעמוד ניקוי שטיחי צמר ובעמוד ניקוי שטיחים פרסיים.

הביקור מתחיל בכמה שאלות: מתי זה קרה, האם זה אדם או חיה, ומה כבר נוסה. אחר כך:

1. בדיקת השטיח. זיהוי הסיב והגב, ואיתור כל הכתמים, כולל ישנים.
2. בדיקת צבע. בפינה נסתרת, כדי לוודא שהתכשיר לא יזיז את הצבע.
3. הסרת שאריות. הרמה ושאיבה של מה שנשאר על הסיב.
4. תכשיר אנזימטי. על הכתם ועל השוליים שסביבו, עם זמן השריה.
5. שטיפה ושאיבה. מים נקיים ויניקה חזקה, בשיטה שמתאימה לשטיח, עד שהנוזל שנשאב נקי.

אם השטיח צריך גם ניקוי כללי, אפשר לשלב את שני הדברים באותו ביקור. בסוף נראה לכם את התוצאה ונגיד אם יש סיכוי שריח או גוון יישארו. זמן הייבוש משתנה, ופירטנו עליו בעמוד כמה זמן שטיח מתייבש.

אם בבדיקה מתברר שהשטיח רגיש מדי, נעצור לפני שמשהו נפגע.