שתן חתול על שטיח בכפר חב"ד

בדירות ישנות לא מעט שטיחים נמצאים באותו מקום שנים, לפעמים כבר מהדיירים הקודמים. אם היה בבית חתול לפני שנים, השתן שלו יכול להיות עדיין בתחתית, ולהתעורר רק כשהחדר נעשה לח או כשמביאים חתול חדש שמזהה אותו מיד. בכפר חב"ד זה מקרה שבו חתול צעיר מסמן מקום שלא היה לו שום קשר אליו.

בשטיח ישן כזה, בדיקת UV חשובה במיוחד, כי אף אחד בבית לא יודע איפה הכתמים. שטיחים ישנים גם נוטים להיות עם לטקס מתפורר, ונבדוק את מצב התחתית לפני שמחליטים כמה נוזל אפשר להכניס.

כשמביאים חתול חדש לדירה עם שטיח ישן, כדאי לנקות את השטיח עוד לפני שהחתול מגיע, ולא אחרי שהוא כבר בחר לו מקום. זה חוסך הרבה תסכול בשבועות הראשונים.

חתולים התפתחו מבעלי חיים של מדבר, והגוף שלהם חוסך מים. הם שותים מעט ומפרישים שתן מרוכז מאוד, עם כמות גבוהה של אוריאה וחומרים נוספים. כשהשתן מתייבש בשטיח, חיידקים מפרקים את האוריאה לאמוניה, וזה הריח החד שמרגישים בימים הראשונים.

בשלב מאוחר יותר מתפרקים חומרים אחרים בשתן ומשחררים תרכובות גופרית, שאחראיות לריח הכבד והעמוק שמזכיר לא מעט אנשים ריח של בצל רקוב. אצל חתולים זכרים שלא עברו סירוס הריח הזה חזק במיוחד.

• כמות קטנה של שתן חתול מריחה כמו כמות גדולה של שתן כלב.
• הריח מתחזק עם הזמן במקום להיחלש.
• חום ולחות מעוררים אותו מחדש.

לכן טיפול בשתן חתול דורש תכשיר שמפרק את החומרים האלה עצמם, ולא רק ניקוי שמוריד את הכתם הנראה. שטיפה במים לבד מזיזה את הבעיה, אבל לא פותרת אותה.

יש הבדל בין חתול שעושה צרכים מחוץ לארגז לבין חתול שמסמן. כשחתול עושה צרכים, הוא מתכופף ומשאיר שלולית על משטח שטוח, בדרך כלל באמצע השטיח או בפינה שקטה. כשחתול מסמן, הוא עומד, מרים את הזנב ומרסס כמות קטנה של שתן על משטח אנכי.

על שטיח, סימון נראה כמו כתמים קטנים בשוליים: ליד רגל של ספה, ליד קיר, ליד דלת או ליד חלון שדרכו הוא רואה חתולים אחרים. לפעמים השתן נוזל מהקיר או מהרהיט ונאסף בשולי השטיח.

• שלולית במרכז: לבדוק את הארגז, את החול ואת המיקום שלו.
• כתמים קטנים בשוליים: סימון, לרוב בגלל לחץ או חתולים אחרים.
• שינוי פתאומי אצל חתול שהיה נקי: לבדוק אצל וטרינר.

ההבדל חשוב לנו, כי בסימון צריך לחפש גם על הקיר ועל הרהיט שליד השטיח, ולא רק בסיבים עצמם.

שתן חתול שהתייבש זוהר באור אולטרה סגול, וזה הכלי העיקרי שלנו לאיתור כתמים על שטיחים. אנחנו מחשיכים את החדר ככל האפשר, מעבירים פנס UV לאורך כל השטיח ומסמנים כל אזור שזוהר בצבע צהבהב או ירקרק.

צריך להכיר גם את המגבלות של הבדיקה:

• לא רק שתן זוהר. גם שאריות של חומרי ניקוי, משקאות מסוימים וכתמים אחרים זוהרים.
• כתם שנוקה בעבר עם חומר חזק עלול לזהור פחות, למרות שהשתן עדיין בפנים.
• שטיח עם סיבים בהירים מאוד או עם הדפסים זוהרים קשה יותר לבדיקה.

לכן אנחנו משלבים את ה-UV עם בדיקת ריח מקרוב ועם מישוש. אזור שזוהר וגם מריח הוא כמעט תמיד שתן. הבדיקה גם מראה לנו את הגודל האמיתי של כל כתם, שבדרך כלל גדול בהרבה ממה שנראה באור יום.

אם תרצו, נראה לכם את הכתמים בזמן הבדיקה, כדי שתדעו בדיוק איפה הם.

בעלי חתולים רבים מנסים לכסות את הריח בספריי ריחני, או להרתיע את החתול עם ריח הדרים, פלפל או תכשירים ייעודיים. הכוונה טובה, אבל ברוב המקרים זה לא עובד לאורך זמן, ולפעמים זה מחמיר.

ריח חזק חדש בבית יכול להלחיץ חתול, וחתול לחוץ מסמן יותר. כשהבושם מתנדף, שתן ישן שלא פורק נשאר בשטיח, והחתול חוזר. חלק מהתכשירים גם משאירים שארית שמנונית שמושכת לכלוך, ועל שטיח צמר עלולה לשנות את הגוון.

• מסיר ריח מהסופר מכסה, ולא מפרק את השתן.
• שמנים אתריים חלקם לא בטוחים לחתולים, ולא כדאי לשים אותם על השטיח.
• שילוב של כמה תכשירים על אותו כתם מקשה עלינו לנקות אחר כך.

אם כבר ריססתם משהו, ספרו לנו מה. זה משפיע על הבדיקה ב-UV ועל בחירת התכשיר.

אם החתול שלכם רגיש לריחות, עדיף להשאיר את הבית בלי ריח חדש בכלל בתקופה שאחרי הניקוי.