ניקוי שטיח שאגי בבית דגן

בדירות ותיקות יש חדרים קטנים עם חלון אחד, לפעמים פונה לפיר או לחצר פנימית. שאגי בחדר כזה מתייבש לאט במיוחד, ולכן אנחנו מתכננים את הניקוי בבית דגן כך שישאיר כמה שפחות מים בשטיח, עם כמה מעברי יניקה נוספים.

אחרי שאנחנו יוצאים, כדאי להשאיר את דלת החדר פתוחה ולפתוח חלון בצד השני של הדירה, כך שייווצר מעבר אוויר. אם אפשר, העבירו את השטיח לסלון או למרפסת מקורה לכמה שעות. מאוורר עמוד פשוט שמכוון אל השטיח עושה הבדל גדול בחדר שהאוויר בו עומד. לפני שמחזירים את השטיח לחדר, געו בבסיס ובצד התחתון. אם הם עדיין קרירים ולחים, תנו לו עוד כמה שעות, כי שאגי שחוזר לחדר סגור כשהוא לח מתחיל להריח.

בשטיח עם ערימה נמוכה, המברשת של שואב האבק מגיעה כמעט עד הבסיס. בשאגי הסיבים ארוכים, לפעמים חמישה סנטימטרים ויותר, והם סוגרים על הלכלוך כמו שמיכה. השואב יונק את מה שנמצא למעלה, ומה ששקע למטה נשאר שם. גרוע מזה, מברשת מסתובבת עלולה להסתבך בסיבים, למשוך אותם החוצה ולשחוק אותם.

מה שעובד טוב יותר בשגרה:

• ראש שאיבה שטוח, בלי מברשת או עם מברשת כבויה.
• מעברים איטיים, בכמה כיוונים.
• פעם בכמה שבועות, להפוך את השטיח ולשאוב או לנער את הגב, כדי שהפירורים ייפלו החוצה.

בניקוי מקצועי אנחנו עושים את השלב הזה ביסודיות רבה יותר, לפני כל טיפול רטוב, עם ציוד שמתאים לסיב ארוך. פירוט על ההרגלים הנכונים יש בעמוד שאיבה נכונה לשטיח שאגי, כולל אילו ראשים כדאי להשאיר בארון ואיזה ראש כדאי להשאיר מחובר לשואב.

סיב ארוך פירושו יותר שטח שמחזיק טיפות מים, ויותר עומק שבו האוויר זז לאט. לכן שטיח שאגי יכול להישאר לח שעות ארוכות יותר משטיח רגיל באותו גודל, במיוחד אם הגב שלו עבה או אם הוא מונח על ריצוף קר.

מצד הניקוי, אנחנו מקטינים את הבעיה מראש: מזריקים פחות תמיסה בכל מעבר, ומבצעים יותר מעברי יניקה בלי מים, עד שהסיבים משחררים כמה שיותר. מצדכם, אחרי שאנחנו יוצאים:

• פתחו חלונות או הפעילו מאוורר שמכוון נמוך, אל פני השטיח.
• אם אפשר, הניחו את השטיח על כמה כיסאות או על מתקן ייבוש, כך שאוויר יעבור גם מתחת.
• אל תכסו אותו ואל תחזירו עליו פוף ושולחן עד שהעומק יבש, לא רק הקצוות.

בדקו בכף היד את הבסיס ולא את קצות הסיבים, שם מסתתרת הלחות האחרונה. על כל שלבי העבודה אצלכם בבית אפשר לקרוא בעמוד ניקוי שטיחים בבית.

שטיח שאגי שנשאב והתייבש בלי סירוק נראה לרוב גרוע ממה שהוא באמת. הסיבים נשארים בכיוון של המעבר האחרון של הציוד, מתייבשים כך, ויוצרים פסים ואזורים שנראים בהירים או כהים לפי זווית האור.

לכן אחרי היניקה האחרונה אנחנו עוברים על כל השטח עם מגרפה רכה או מסרק ייעודי לסיב ארוך:

• מרימים את הסיבים מהבסיס כלפי מעלה, ולא רק מיישרים את הקצוות.
• מפרידים קבוצות סיבים שנדבקו בזמן הניקוי.
• מסיימים בכיוון אחיד, כך שהשטיח ייראה אחיד גם כשהוא מתייבש.

כשהשטיח יבש לגמרי, אפשר לנער אותו קלות ביד או להעביר עליו את כף היד בכיוון ההפוך, וזה מחזיר נפח. בשגרה, סירוק קצר פעם בשבוע באזור הישיבה מונע מהסיבים להיצמד מחדש. מסרק גומי פשוט עושה את העבודה ולא פוגע בסיב. אל תשתמשו במברשת פלסטיק קשה, שעלולה לקרוע סיבים ארוכים.

שטיח עם סיב ארוך אוגר ריחות יותר משטיח רגיל, פשוט כי יש בו יותר חומר שסופג. אדי בישול, ריח של חיות, נוזלים שנשפכו ולא נוקו עד הסוף ולחות מהרצפה מצטברים בעומק, ובימים חמים או לחים הם עולים שוב.

ניקוי בהזרקה-יניקה שוטף את רוב מה שגורם לריח מתוך הסיבים ומהגב, ושאיבת המים המלוכלכים מוציאה אותו מהשטיח במקום רק לכסות אותו בבושם. בשאגי מפוליפרופילן, שבו הריח קשור לפעמים לשומן, התמיסה מותאמת גם לזה.

מה לא נבטיח: ריח של שתן שחדר לגב ולרצפה במשך חודשים יכול להישאר במידה מסוימת גם אחרי ניקוי טוב, כי חלק ממנו כבר לא בשטיח אלא מתחתיו. לפני הניקוי נבדוק את הגב ואת הרצפה, ונגיד מה סביר לצפות. אם יש לכם חתול שבחר בשטיח, יש מידע נוסף בעמוד שתן חתול על שטיח.