ניקוי שטיח שאגי בגדרה

בבתים ותיקים יש לעיתים בלטות טראצו או מרצפות ישנות שאינן ישרות לגמרי. שאגי שמונח עליהן זז, מתקמט ויוצר גלים, והגלים האלה הם בדיוק המקומות שבהם הסיבים נשחקים ראשונים. בנוסף, בין הבלטות הישנות מצטבר לכלוך שעולה לגב.

כשאנחנו מנקים שאגי בגדרה על רצפה כזאת, אנחנו מיישרים את השטיח לפני העבודה, כדי שהניקוי יהיה אחיד ולא יישארו אזורים מקופלים לחים. אחרי הניקוי והייבוש, פד נגד החלקה מתחת לשטיח שומר עליו ישר, מפחית שחיקה בגלים ומונע מעידות. פד כזה כדאי להחליף כשהוא מתחיל להתפורר. פד ישן מתפורר לפעמים לגרגרים שנדבקים לגב השאגי, ובניקוי הם יוצאים כפירורים צהבהבים. זה לא נזק מהניקוי. כדאי לנקות היטב את הרצפה מתחת ולהניח פד חדש, בגודל מעט קטן מהשטיח.

בשטיח עם ערימה נמוכה, המברשת של שואב האבק מגיעה כמעט עד הבסיס. בשאגי הסיבים ארוכים, לפעמים חמישה סנטימטרים ויותר, והם סוגרים על הלכלוך כמו שמיכה. השואב יונק את מה שנמצא למעלה, ומה ששקע למטה נשאר שם. גרוע מזה, מברשת מסתובבת עלולה להסתבך בסיבים, למשוך אותם החוצה ולשחוק אותם.

מה שעובד טוב יותר בשגרה:

• ראש שאיבה שטוח, בלי מברשת או עם מברשת כבויה.
• מעברים איטיים, בכמה כיוונים.
• פעם בכמה שבועות, להפוך את השטיח ולשאוב או לנער את הגב, כדי שהפירורים ייפלו החוצה.

בניקוי מקצועי אנחנו עושים את השלב הזה ביסודיות רבה יותר, לפני כל טיפול רטוב, עם ציוד שמתאים לסיב ארוך. פירוט על ההרגלים הנכונים יש בעמוד שאיבה נכונה לשטיח שאגי, כולל אילו ראשים כדאי להשאיר בארון ואיזה ראש כדאי להשאיר מחובר לשואב.

כשסיבי השאגי שוכבים ומודבקים זה לזה, יש לזה שתי סיבות אפשריות. הראשונה היא לכלוך: שומן מהעור, שאריות משקאות ממותקים וחומרי ניקוי ביתיים שנשארו בשטיח ומדביקים את הסיבים. את זה ניקוי יכול לפתוח במידה רבה. השנייה היא שינוי בסיב עצמו: חיכוך ממושך, חום מתנור או מרגלי כיסא, או פוליאסטר זול שהתעייף. את זה ניקוי לא מתקן.

איך יודעים מה המצב? מנסים לפתוח קבוצת סיבים באצבעות. אם הם נפרדים ומרגישים דביקים, יש סיכוי טוב. אם הם קשים, מבריקים בקצה או נמסו לגוש, זה נזק פיזי.

באזורים שבהם הסיבים נדבקו מלכלוך, אנחנו עובדים בתמיסה שמשחררת את השאריות, שואבים היטב ומסרקים ביד בכיוון ההפוך לשכיבה. שקע ישן שהשאירו רגלי ספה שעמדה במקום שנים ישתפר, אבל לא תמיד ייעלם. לפי תמונה מקרוב של האזור השחוק נוכל להגיד לכם מראש לאיזה משני המצבים הוא שייך.

שטיח שאגי שנשאב והתייבש בלי סירוק נראה לרוב גרוע ממה שהוא באמת. הסיבים נשארים בכיוון של המעבר האחרון של הציוד, מתייבשים כך, ויוצרים פסים ואזורים שנראים בהירים או כהים לפי זווית האור.

לכן אחרי היניקה האחרונה אנחנו עוברים על כל השטח עם מגרפה רכה או מסרק ייעודי לסיב ארוך:

• מרימים את הסיבים מהבסיס כלפי מעלה, ולא רק מיישרים את הקצוות.
• מפרידים קבוצות סיבים שנדבקו בזמן הניקוי.
• מסיימים בכיוון אחיד, כך שהשטיח ייראה אחיד גם כשהוא מתייבש.

כשהשטיח יבש לגמרי, אפשר לנער אותו קלות ביד או להעביר עליו את כף היד בכיוון ההפוך, וזה מחזיר נפח. בשגרה, סירוק קצר פעם בשבוע באזור הישיבה מונע מהסיבים להיצמד מחדש. מסרק גומי פשוט עושה את העבודה ולא פוגע בסיב. אל תשתמשו במברשת פלסטיק קשה, שעלולה לקרוע סיבים ארוכים.

אנחנו מעדיפים לוותר על הזמנה מאשר לנקות שטיח שלא ייראה טוב יותר אחרי. בשאגי זה קורה יותר מבסוגים אחרים, כי חלק מהשטיחים בנויים לכמה שנים בלבד.

מקרים שבהם נגיד לכם בכנות שהניקוי לא ישנה הרבה:

• סיבים שנמסו מחום של תנור או מחיכוך ונהיו קשים ומבריקים.
• אזורים קירחים שבהם הגב נראה בין הסיבים.
• גב לטקס שמתפורר לאבקה.
• עובש שחדר לגב ומשאיר כתמים שחורים מתחת לסיבים.

במקרים אחרים התוצאה פשוט חלקית: השטיח יהיה נקי יותר ועם פחות ריח, אבל לא יחזור לנפח של היום הראשון. את כל זה אפשר לדעת ברוב המקרים מתמונה. צלמו את האזור הכי שחוק מקרוב ומלמעלה, וגם את הגב, ושלחו בוואטסאפ. אם השטיח עדיין במצב טוב, נתאם ניקוי. אם לא, תדעו את זה לפני שהוצאתם כסף, ותוכלו להחליט בשקט מה לעשות איתו.