ניקוי שטיח שאגי ביבנה

בדירות החדשות הסלון והמטבח הם חלל אחד, והשאגי מונח לרוב בין הספה לטלוויזיה, כמה מטרים מאזור הבישול. אדי שמן מהמטבח נוחתים על הסיבים, ובפוליפרופילן במיוחד הם יוצרים שכבה דביקה שמושכת אבק ומאפירה את השטיח בהדרגה. בגלל זה שאגי בדירה כזו נראה לעיתים כהה יותר בצד שפונה למטבח.

בניקוי ביבנה בסלון פתוח, אנחנו משתמשים בתמיסה שמתאימה לשומן, ושמים לב לחלק של השטיח שקרוב למטבח. כדאי גם להפעיל את קולט האדים בזמן בישול, וזה מפחית את הבעיה בין ניקוי לניקוי. גם שאיבה שבועית של הצד שקרוב למטבח, ולא רק של מרכז השטיח, מונעת מהשומן להצטבר. אחרי הניקוי כדאי לא לטגן עד שהשטיח יבש, כי סיבים לחים קולטים אדים מהר יותר.

רוב שטיחי השאגי שנמכרים בחנויות עשויים אחד משני סיבים סינתטיים, ולכל אחד יש אופי משלו בזמן הניקוי ואחריו.

• פוליאסטר רך מאוד למגע, לעיתים מבריק, ונמכר הרבה בשם "מיקרופייבר". הוא לא סופג מים לתוך הסיב, אבל נמעך מהר ונוטה לשכב בכיוון אחד.
• פוליפרופילן קשיח יותר, עמיד לכתמים על בסיס מים, אבל מושך שומן ושמן. אחרי זמן הוא יכול להיראות דביק ואפור באזורי ישיבה.

שני הסיבים לא מדממים צבע כמו צמר, ולכן אפשר לעבוד איתם בהזרקה-יניקה. ההבדל הוא בחומר ובלחץ: לפוליפרופילן עם שומן נשתמש בתמיסה שמפרקת שומנים, ולפוליאסטר עדין נעבוד בלחץ נמוך יותר. יש גם שאגי מצמר, נדיר יותר, שמקבל טיפול בלחות נמוכה. התווית בגב השטיח בדרך כלל אומרת מה הסיב. אם היא נחתכה, תמונה מקרוב בוואטסאפ מספיקה כדי שנזהה ונגיע עם החומר המתאים.

סיב ארוך פירושו יותר שטח שמחזיק טיפות מים, ויותר עומק שבו האוויר זז לאט. לכן שטיח שאגי יכול להישאר לח שעות ארוכות יותר משטיח רגיל באותו גודל, במיוחד אם הגב שלו עבה או אם הוא מונח על ריצוף קר.

מצד הניקוי, אנחנו מקטינים את הבעיה מראש: מזריקים פחות תמיסה בכל מעבר, ומבצעים יותר מעברי יניקה בלי מים, עד שהסיבים משחררים כמה שיותר. מצדכם, אחרי שאנחנו יוצאים:

• פתחו חלונות או הפעילו מאוורר שמכוון נמוך, אל פני השטיח.
• אם אפשר, הניחו את השטיח על כמה כיסאות או על מתקן ייבוש, כך שאוויר יעבור גם מתחת.
• אל תכסו אותו ואל תחזירו עליו פוף ושולחן עד שהעומק יבש, לא רק הקצוות.

בדקו בכף היד את הבסיס ולא את קצות הסיבים, שם מסתתרת הלחות האחרונה. על כל שלבי העבודה אצלכם בבית אפשר לקרוא בעמוד ניקוי שטיחים בבית.

שטיח שאגי שנשאב והתייבש בלי סירוק נראה לרוב גרוע ממה שהוא באמת. הסיבים נשארים בכיוון של המעבר האחרון של הציוד, מתייבשים כך, ויוצרים פסים ואזורים שנראים בהירים או כהים לפי זווית האור.

לכן אחרי היניקה האחרונה אנחנו עוברים על כל השטח עם מגרפה רכה או מסרק ייעודי לסיב ארוך:

• מרימים את הסיבים מהבסיס כלפי מעלה, ולא רק מיישרים את הקצוות.
• מפרידים קבוצות סיבים שנדבקו בזמן הניקוי.
• מסיימים בכיוון אחיד, כך שהשטיח ייראה אחיד גם כשהוא מתייבש.

כשהשטיח יבש לגמרי, אפשר לנער אותו קלות ביד או להעביר עליו את כף היד בכיוון ההפוך, וזה מחזיר נפח. בשגרה, סירוק קצר פעם בשבוע באזור הישיבה מונע מהסיבים להיצמד מחדש. מסרק גומי פשוט עושה את העבודה ולא פוגע בסיב. אל תשתמשו במברשת פלסטיק קשה, שעלולה לקרוע סיבים ארוכים.

רוב שטיחי השאגי בארץ מונחים על ריצוף קרמיקה או פורצלן. הרצפה הקרה, יחד עם גב עבה שלא נושם, יוצרת לפעמים לחות כלואה מתחת לשטיח, בעיקר בחורף ובחדרים שלא מקבלים שמש. אחרי זמן מגלים ריח של עובש, כתמים כהים בגב או סימנים על הרובה בין המרצפות.

לכן בכל ניקוי אנחנו מרימים פינה ובודקים מה קורה מתחת. אם הגב לח או הרצפה מוכתמת, נמליץ:

• להרים את השטיח מדי פעם ולתת לרצפה להתייבש.
• לשטוף את הרצפה מתחת לפני שהשטיח חוזר אליה אחרי הניקוי, ולחכות שתתייבש.
• להשתמש בפד מחורר שמאפשר תנועת אוויר.

מצד שני, ריצוף הוא גם יתרון בזמן הניקוי: מים שיורדים לגב לא נספגים ברצפה, והם נשאבים חזרה. בסוף העבודה אנחנו מנגבים את הרצפה סביב השטיח, כדי שלא תישאר חלקה למי שעובר שם.