ניקוי שטיח שאגי בתל אביב

בדירות החדשות הסלון והמטבח הם חלל אחד, והשאגי מונח לרוב בין הספה לטלוויזיה, כמה מטרים מאזור הבישול. אדי שמן מהמטבח נוחתים על הסיבים, ובפוליפרופילן במיוחד הם יוצרים שכבה דביקה שמושכת אבק ומאפירה את השטיח בהדרגה. בגלל זה שאגי בדירה כזו נראה לעיתים כהה יותר בצד שפונה למטבח.

בניקוי בתל אביב בסלון פתוח, אנחנו משתמשים בתמיסה שמתאימה לשומן, ושמים לב לחלק של השטיח שקרוב למטבח. כדאי גם להפעיל את קולט האדים בזמן בישול, וזה מפחית את הבעיה בין ניקוי לניקוי. גם שאיבה שבועית של הצד שקרוב למטבח, ולא רק של מרכז השטיח, מונעת מהשומן להצטבר. אחרי הניקוי כדאי לא לטגן עד שהשטיח יבש, כי סיבים לחים קולטים אדים מהר יותר.

הלכלוך בשאגי מתחלק לשני סוגים. יש את מה שנופל ונשאר שלם: פירורי לחם, דגני בוקר, חול מהנעליים, חלקים קטנים של צעצועים. ויש את מה שנכרך: שיער ארוך של בני הבית, חוטים וסיבים מבגדים, שמתלפפים סביב בסיס הסיבים ולא משתחררים בשאיבה.

בגלל זה ניקוי שאגי בתל אביב מתחיל בשלב יבש ארוך יותר מאשר בשטיחים אחרים:

• הרמת פינות וניעור הגב, כשהגודל מאפשר.
• שאיבה איטית בכמה כיוונים, עם ראש שמתאים לסיב ארוך.
• מעבר ידני עם מגרפה או מסרק גומי שמושך שיער החוצה.

רק אחרי שהלכלוך היבש בחוץ עוברים לניקוי הרטוב. אם מרטיבים לפני, הפירורים נהיים עיסה והשיער נדבק, וההוצאה שלהם קשה בהרבה. לקוחות מופתעים לפעמים מכמות הלכלוך שיוצאת בשלב הזה, גם משטיח שנראה נקי לגמרי. ככל שהשלב היבש יסודי יותר, צריך פחות מים בשלב הרטוב, והשטיח גם מתייבש מהר יותר.

שטיח שאגי שנשאב והתייבש בלי סירוק נראה לרוב גרוע ממה שהוא באמת. הסיבים נשארים בכיוון של המעבר האחרון של הציוד, מתייבשים כך, ויוצרים פסים ואזורים שנראים בהירים או כהים לפי זווית האור.

לכן אחרי היניקה האחרונה אנחנו עוברים על כל השטח עם מגרפה רכה או מסרק ייעודי לסיב ארוך:

• מרימים את הסיבים מהבסיס כלפי מעלה, ולא רק מיישרים את הקצוות.
• מפרידים קבוצות סיבים שנדבקו בזמן הניקוי.
• מסיימים בכיוון אחיד, כך שהשטיח ייראה אחיד גם כשהוא מתייבש.

כשהשטיח יבש לגמרי, אפשר לנער אותו קלות ביד או להעביר עליו את כף היד בכיוון ההפוך, וזה מחזיר נפח. בשגרה, סירוק קצר פעם בשבוע באזור הישיבה מונע מהסיבים להיצמד מחדש. מסרק גומי פשוט עושה את העבודה ולא פוגע בסיב. אל תשתמשו במברשת פלסטיק קשה, שעלולה לקרוע סיבים ארוכים.

הרבה שטיחי שאגי זולים בנויים כך שהסיבים ננעצים ברשת ומודבקים מאחור בשכבת לטקס, לפעמים עם בד נוסף מעליה. זה זול לייצור ונוח, אבל רגיש: לטקס ישן מתייבש, נסדק ומתפורר לאבקה, ומים רבים מדי יכולים להחליש את ההדבקה ולגרום לסיבים להשתחרר.

סימנים שהגב כבר חלש:

• אבקה כתומה או אפורה על הרצפה מתחת לשטיח.
• סיבים שנשלפים בקלות כשמושכים בעדינות בקבוצה קטנה.
• גב שמתקמט, נסדק ונשבר במקום להתכופף כשמקפלים פינה.

בשטיח כזה אנחנו עובדים בלחץ נמוך ובמעט מים, ומבצעים יותר מעברי יניקה. אם הגב כבר מתפורר, נמליץ להסתפק בניקוי שטחי או לא לנקות בכלל, כי הרטבה יכולה להאיץ את ההתפרקות. אבקת הלטקס עצמה היא גם הסיבה שהרצפה מתחת לשטיח נראית מלוכלכת תמיד, גם אחרי שטיפה. אחרי ניקוי כדאי לשאוב את הרצפה ולהחליף פד ישן שהתפורר יחד עם הגב.

שיער של כלבים וחתולים, במיוחד שיער קצר ודוקרני, ננעץ בין סיבי השאגי כמו סיכות. שיער ארוך ורך יותר נכרך סביבם. בשני המקרים שואב אבק מוציא רק חלק, וחוזר מהמעבר עם מעט שיער למרות שהשטיח מלא בו.

מה שאנחנו עושים לפני הניקוי הרטוב:

• מעבר עם מסרק גומי או מגרפה ייעודית, שמושכים שיער החוצה בלי לתלוש סיבים.
• שאיבה איטית בכיוונים מתחלפים, עם ריקון של המיכל באמצע אם הוא מתמלא.
• בדיקה של האזורים שבהם החיה נוהגת לשכב, שם יש גם שומן מהפרווה.

בשגרה בבית: כפפת גומי לחה שמעבירים על השטיח מוציאה כמות מפתיעה של שיער. כדאי גם לשים שמיכה במקום הקבוע של הכלב על השטיח, ולכבס אותה פעם בשבוע במקום לנקות את השטיח כל הזמן. אם הבעיה היא תאונות ולא רק שיער, יש מידע ייעודי בעמוד שתן כלב על שטיח.