ניקוי שטיח שאגי בבת ים

בבתים ותיקים יש לעיתים בלטות טראצו או מרצפות ישנות שאינן ישרות לגמרי. שאגי שמונח עליהן זז, מתקמט ויוצר גלים, והגלים האלה הם בדיוק המקומות שבהם הסיבים נשחקים ראשונים. בנוסף, בין הבלטות הישנות מצטבר לכלוך שעולה לגב.

כשאנחנו מנקים שאגי בבת ים על רצפה כזאת, אנחנו מיישרים את השטיח לפני העבודה, כדי שהניקוי יהיה אחיד ולא יישארו אזורים מקופלים לחים. אחרי הניקוי והייבוש, פד נגד החלקה מתחת לשטיח שומר עליו ישר, מפחית שחיקה בגלים ומונע מעידות. פד כזה כדאי להחליף כשהוא מתחיל להתפורר. פד ישן מתפורר לפעמים לגרגרים שנדבקים לגב השאגי, ובניקוי הם יוצאים כפירורים צהבהבים. זה לא נזק מהניקוי. כדאי לנקות היטב את הרצפה מתחת ולהניח פד חדש, בגודל מעט קטן מהשטיח.

כשסיבי השאגי שוכבים ומודבקים זה לזה, יש לזה שתי סיבות אפשריות. הראשונה היא לכלוך: שומן מהעור, שאריות משקאות ממותקים וחומרי ניקוי ביתיים שנשארו בשטיח ומדביקים את הסיבים. את זה ניקוי יכול לפתוח במידה רבה. השנייה היא שינוי בסיב עצמו: חיכוך ממושך, חום מתנור או מרגלי כיסא, או פוליאסטר זול שהתעייף. את זה ניקוי לא מתקן.

איך יודעים מה המצב? מנסים לפתוח קבוצת סיבים באצבעות. אם הם נפרדים ומרגישים דביקים, יש סיכוי טוב. אם הם קשים, מבריקים בקצה או נמסו לגוש, זה נזק פיזי.

באזורים שבהם הסיבים נדבקו מלכלוך, אנחנו עובדים בתמיסה שמשחררת את השאריות, שואבים היטב ומסרקים ביד בכיוון ההפוך לשכיבה. שקע ישן שהשאירו רגלי ספה שעמדה במקום שנים ישתפר, אבל לא תמיד ייעלם. לפי תמונה מקרוב של האזור השחוק נוכל להגיד לכם מראש לאיזה משני המצבים הוא שייך.

שטיח שאגי חדש משאיר לפעמים במשך כמה שבועות סיבים קצרים על הרצפה, בשואב ועל הבגדים. זו נשירה, והיא קורה כי בתהליך הייצור נשארים בשטיח קטעי סיב חתוכים שלא נאחזו בגב. ברוב המקרים היא נחלשת לבד אחרי חודש או חודשיים של שאיבה סדירה.

ניקוי מקצועי בתקופה הזאת לא בהכרח נדרש, וגם לא יעצור את הנשירה לגמרי. מה שכן עוזר:

• שאיבה עדינה בלי מברשת, פעמיים בשבוע, וריקון תכוף של מיכל השואב.
• ניעור של השטיח בחוץ, כשהגודל מאפשר.
• לא למשוך סיבים שבולטים מעל הגובה, אלא לגזור אותם בזהירות במספריים.

אם הנשירה ממשיכה הרבה אחרי החודשים הראשונים ונוצרים אזורים דלילים, זו כבר בעיה באיכות השטיח ולא בלכלוך. נגיד לכם את זה בכנות אם תשאלו לפני שמזמינים ניקוי. שטיח שעדיין משיר הרבה גם יוציא יותר סיבים במכונה, וזה לא סימן לנזק מהניקוי.

רוב שטיחי השאגי בארץ מונחים על ריצוף קרמיקה או פורצלן. הרצפה הקרה, יחד עם גב עבה שלא נושם, יוצרת לפעמים לחות כלואה מתחת לשטיח, בעיקר בחורף ובחדרים שלא מקבלים שמש. אחרי זמן מגלים ריח של עובש, כתמים כהים בגב או סימנים על הרובה בין המרצפות.

לכן בכל ניקוי אנחנו מרימים פינה ובודקים מה קורה מתחת. אם הגב לח או הרצפה מוכתמת, נמליץ:

• להרים את השטיח מדי פעם ולתת לרצפה להתייבש.
• לשטוף את הרצפה מתחת לפני שהשטיח חוזר אליה אחרי הניקוי, ולחכות שתתייבש.
• להשתמש בפד מחורר שמאפשר תנועת אוויר.

מצד שני, ריצוף הוא גם יתרון בזמן הניקוי: מים שיורדים לגב לא נספגים ברצפה, והם נשאבים חזרה. בסוף העבודה אנחנו מנגבים את הרצפה סביב השטיח, כדי שלא תישאר חלקה למי שעובר שם.

אנחנו מעדיפים לוותר על הזמנה מאשר לנקות שטיח שלא ייראה טוב יותר אחרי. בשאגי זה קורה יותר מבסוגים אחרים, כי חלק מהשטיחים בנויים לכמה שנים בלבד.

מקרים שבהם נגיד לכם בכנות שהניקוי לא ישנה הרבה:

• סיבים שנמסו מחום של תנור או מחיכוך ונהיו קשים ומבריקים.
• אזורים קירחים שבהם הגב נראה בין הסיבים.
• גב לטקס שמתפורר לאבקה.
• עובש שחדר לגב ומשאיר כתמים שחורים מתחת לסיבים.

במקרים אחרים התוצאה פשוט חלקית: השטיח יהיה נקי יותר ועם פחות ריח, אבל לא יחזור לנפח של היום הראשון. את כל זה אפשר לדעת ברוב המקרים מתמונה. צלמו את האזור הכי שחוק מקרוב ומלמעלה, וגם את הגב, ושלחו בוואטסאפ. אם השטיח עדיין במצב טוב, נתאם ניקוי. אם לא, תדעו את זה לפני שהוצאתם כסף, ותוכלו להחליט בשקט מה לעשות איתו.