ניקוי שטיחים פרסיים בבת ים

דירות קרקע ודירות בבניינים ותיקים סובלות לפעמים מלחות שעולה מהרצפה או מקיר חיצוני. שטיח צמר שמונח זמן רב על רצפה כזאת סופג את הלחות מלמטה, וזה מה שגורם לריח עבש קל ולכתמים כהים בגב, גם אם אף אחד לא שפך עליו כלום.

לפני ניקוי בבת ים בדירה כזאת אנחנו הופכים פינה ובודקים את הגב ואת הרצפה שמתחתיו. אם הרצפה לחה, נמליץ לייבש אותה ולהניח פד שמאפשר אוורור לפני שהשטיח חוזר. כדאי גם להרחיק אותו מעט מהקיר החיצוני. הניקוי עצמו נעשה עם מינימום מים, כדי לא להוסיף לחות לבית שכבר יש בו מספיק. בימים לחים במיוחד, ובעיקר בחורף, עדיף לתאם את הניקוי ליום יבש ושמשי יותר.

שטיח קשרים צפוף מתנהג כמו מסננת. חול דק, אבק רחוב ושאריות אדמה נכנסים בין הסיבים ושוקעים אל הבסיס, קרוב לחוטי השתי. שם הם כבר לא נראים, אבל כל דריכה מחככת אותם בצמר כמו נייר זכוכית עדין. עם השנים זה מה שמשאיר שבילים שחוקים במקומות שבהם הולכים הכי הרבה.

בגלל זה השלב הראשון בניקוי שטיח פרסי בבת ים הוא יבש לגמרי:

• שאיבה מהגב, כשהשטיח הפוך, כדי שהרטט ישחרר חלקיקים מבסיס הקשרים.
• שאיבה חוזרת מהצד הקדמי, בכיוון הערימה ולא נגדה.
• ניקוי של הרצפה שמתחת לשטיח, כי חלק גדול מהחול כבר נפל אליה.

אם מוותרים על השלב הזה ומרטיבים ישר, החול הופך לבוץ דק שנשאר בעומק ומעמעם את הצבעים. שטיח שנשאב היטב לפני הניקוי גם מתייבש טוב יותר, כי יש בו פחות חומר שסופג ומחזיק לחות.

שטיחי "משי" נמכרים היום בהרבה חנויות, אבל חלק גדול מהם עשוי ויסקוזה, סיב שמיוצר מתאית ונראה מבריק מאוד. הבעיה היא שוויסקוזה מאבדת חלק גדול מהחוזק שלה כשהיא רטובה, נוטה להצהיב מעודף מים ומשנה מרקם כשמשפשפים אותה. משי טבעי חזק יותר, אבל רגיש לחומרים בסיסיים ולחיכוך, וכתמים עליו מתנהגים אחרת מאשר על צמר.

כמה סימנים שעוזרים לזהות:

• ויסקוזה מרגישה קרירה וחלקה מאוד, ומשאירה סימני לחיצה כשמעבירים עליה יד.
• בשטיח משי מעבודת יד הקשרים צפופים מאוד והגב חד ומפורט.
• מחיר נמוך לשטיח "משי" גדול הוא בדרך כלל רמז לויסקוזה.

בשני המקרים העבודה נעשית במינימום לחות ובלי שפשוף. שטיחי ויסקוזה עם כתמים ישנים או סימני הצהבה הם מהמקרים שבהם נגיד מראש שהתוצאה תהיה חלקית, או שעדיף לא לנקות אותם בבית. עדיף לשמוע את זה לפני ההרטבה הראשונה, כי בוויסקוזה אין דרך חזרה.

צמר הוא סיב שמגן על עצמו טוב יחסית: יש בו שכבה טבעית שדוחה נוזלים לזמן קצר, ולכן כתם שטופל מהר יוצא לרוב בקלות. הבעיה מתחילה כשכתם נשאר ימים או שבועות, או כשניסו להוציא אותו עם מלבין, אקונומיקה או חומר חזק מהמטבח.

• קפה ותה משאירים טאנינים שנקשרים לצמר. לרוב אפשר להחליש אותם מאוד, לא תמיד להעלים.
• יין אדום על צמר בהיר הוא מקרה קשה, במיוחד אחרי שהתייבש.
• שתן של חיות שחדר לבסיס יכול לשנות את הצבע של הצמר עצמו, ומשאיר לפעמים סימן וריח גם אחרי ניקוי.
• שעווה ושמן מטופלים בנפרד, בעבודה נקודתית.

אנחנו לא מבטיחים שכל כתם ייעלם. נגיד לכם מראש, לפי תמונה, מה נראה סביר. אם קרה משהו עכשיו, אל תשפשפו. ספגו עם מגבת לבנה וקראו את ההסבר על כתם יין בשטיח לפני שאתם מנסים חומר כלשהו.

שטיח בעבודת יד שמטופל נכון יכול להחזיק עשרות שנים. רוב השמירה עליו לא דורשת ציוד מיוחד או חומרים יקרים, אלא הרגלים פשוטים שחוזרים על עצמם:

• שאבו פעם או פעמיים בשבוע, בכיוון הערימה, עם ראש שטוח ולא עם מברשת מסתובבת חזקה.
• סובבו את השטיח פעם בכמה חודשים, כדי שהבלאי והשמש יתחלקו באופן שווה.
• הרחיקו אותו מקרינת שמש ישירה דרך חלון, שמדהה צבעים טבעיים בהדרגה.
• הניחו פד מתחתיו. הוא מונע החלקה ומפחית חיכוך מול הרצפה.
• טפלו בכל שפיכה מיד, בספיגה במגבת לבנה ולא בשפשוף.

תדירות הניקוי המקצועי תלויה בכמה דורכים עליו, אם יש ילדים או חיות ואם הוא מונח בחדר מעבר. רשימת הטעויות הנפוצות עם צמר נמצאת בעמוד מה אסור לעשות עם שטיח צמר, והמלצות לתדירות לפי אופי הבית בעמוד כל כמה זמן לנקות שטיח.