ניקוי שטיחים פרסיים בגבעת ברנר

בבתים פרטיים יש לעיתים קרובות יותר כלבים וחתולים, ולפעמים הם נכנסים ויוצאים מהגינה כל היום. שטיח צמר סופג שתן מהר, והחומציות של שתן ישן יכולה לשנות את גוון הצבעים הטבעיים באופן קבוע. כשזה קורה, הניקוי מפחית את הריח ומוריד את הלכלוך, אבל כתם בהיר או צהבהב עשוי להישאר. ככל שהתאונות נמשכות זמן רב יותר, הסיכוי לכך גדל.

לפני ניקוי בגבעת ברנר של שטיח שיש עליו תאונות של חיות, ספרו לנו כמה זמן זה קורה ובאילו אזורים. נבדוק את הגב ואת הרצפה שמתחתיו, כי שם רואים את ההיקף האמיתי. תמונה של הגב שתשלחו מראש עוזרת לנו להעריך את המצב. אם הבעיה מוכרת לכם, יש מידע נוסף בעמוד שתן כלב על שטיח.

צבעים טבעיים שהופקו מצמחים ומשורשים הם חלק מהיופי של שטיח פרסי, אבל לא תמיד הם יציבים במים. גם שטיחים עם צבעים סינתטיים ישנים, מתקופות שבהן הצביעה לא קובעה היטב, עלולים לדמם. התוצאה המוכרת היא אדום שזולג לתוך שטח לבן או בז', ונשאר שם.

לכן לפני ניקוי כל שטיח בעבודת יד בגבעת ברנר אנחנו מורחים מעט מתמיסת הניקוי באזור קטן ונסתר, בכל צבע עיקרי בנפרד, ומצמידים מטלית לבנה. אם הצבע עובר, יש שלוש אפשרויות:

• להמשיך בשיטה יבשה יותר ובזהירות מיוחדת באזורים הרגישים.
• לנקות רק חלק מהשטיח, למשל פרנזים ושאיבה עמוקה.
• להמליץ לא לנקות את השטיח בבית בכלל.

הבדיקה לוקחת דקות ספורות, והיא לא שלב שמדלגים עליו גם כשהשטיח כבר נוקה בעבר. צבע שהחזיק לפני שנים לא בהכרח מחזיק היום, במיוחד אחרי חשיפה לשמש ולחומרים ביתיים.

הפרנזים עשויים בדרך כלל כותנה, ולפעמים צמר או משי, והם ממשיכים את חוטי השתי שעוברים לכל אורך השטיח. בגלל שהם לבנים או בהירים, הם מראים כל לכלוך, ובגלל שהם בקצה, הם נגררים, נתפסים בגלגלי כיסאות ונשאבים לתוך שואב האבק.

בניקוי אנחנו מטפלים בהם בנפרד: מסרקים אותם ביד, מנקים בתמיסה עדינה ושואבים את הלחות, בלי מברשת סיבובית ובלי משיכה. הצהבה ישנה לא תמיד יורדת עד הסוף, במיוחד כשהיא נובעת מכותנה שהתחמצנה עם השנים ולא מלכלוך.

מה שאנחנו לא עושים: לא תופרים, לא קושרים מחדש ולא מחליפים פרנזים. אם חלק מהם קרוע או חסר, נציין את זה לפני הניקוי, כדי שלא תצפו לראות אותם שלמים אחריו. טיפ לשגרה: כשאתם שואבים, עצרו את השואב לפני הפרנזים ואל תעברו עליהם עם המברשת המסתובבת. מספיק לסרק אותם ביד מדי פעם.

שטיחי "משי" נמכרים היום בהרבה חנויות, אבל חלק גדול מהם עשוי ויסקוזה, סיב שמיוצר מתאית ונראה מבריק מאוד. הבעיה היא שוויסקוזה מאבדת חלק גדול מהחוזק שלה כשהיא רטובה, נוטה להצהיב מעודף מים ומשנה מרקם כשמשפשפים אותה. משי טבעי חזק יותר, אבל רגיש לחומרים בסיסיים ולחיכוך, וכתמים עליו מתנהגים אחרת מאשר על צמר.

כמה סימנים שעוזרים לזהות:

• ויסקוזה מרגישה קרירה וחלקה מאוד, ומשאירה סימני לחיצה כשמעבירים עליה יד.
• בשטיח משי מעבודת יד הקשרים צפופים מאוד והגב חד ומפורט.
• מחיר נמוך לשטיח "משי" גדול הוא בדרך כלל רמז לויסקוזה.

בשני המקרים העבודה נעשית במינימום לחות ובלי שפשוף. שטיחי ויסקוזה עם כתמים ישנים או סימני הצהבה הם מהמקרים שבהם נגיד מראש שהתוצאה תהיה חלקית, או שעדיף לא לנקות אותם בבית. עדיף לשמוע את זה לפני ההרטבה הראשונה, כי בוויסקוזה אין דרך חזרה.

אין צורך להיות מומחים לשטיחים כדי להזמין ניקוי, אבל מוצא השטיח נותן לנו רמזים על איך הוא יגיב.

• שטיחים פרסיים רבים צפופים, עם ערימה נמוכה עד בינונית, וחלקם עם צבעים טבעיים רגישים. הם דורשים בדיקת צבע קפדנית.
• שטיחים אפגניים נפוצים בגוונים אדום ובורדו עמוקים. הצמר שלהם לרוב עבה ושומני יחסית, אבל דווקא הגוון האדום הוא זה שנוטה לדמם.
• שטיחים קווקזיים הם לרוב קטנים יותר, עם דוגמאות גאומטריות וצבעים חזקים, ולעיתים ישנים מאוד עם בסיס יבש ושביר.
• שטיחים טורקיים נקשרים בקשר כפול, וחלקם עבים וכבדים, מה שאומר ייבוש ארוך יותר.

אלה הכללות, ולא כל שטיח מתאים להן. בסוף ההחלטה נקבעת מול השטיח עצמו: עובי, מצב הגב, בדיקת הצבע וכמה הוא מלוכלך. שלחו תמונה של החזית ושל הגב, וזה מספיק לנו כדי להתחיל.