ניקוי שטיחים פרסיים ברחובות

בבתים פרטיים ובדו משפחתיים הסלון גדול יותר, ולעיתים יש בו שטיח פרסי גדול במיוחד, או שניים או שלושה שטיחים בחדרים שונים. ניקוי של כמה שטיחים בעבודת יד באותו ביקור דורש תכנון: מתחילים בשטיח שמתייבש הכי לאט, כדי שיקבל את מירב הזמן, וממשיכים לחדרים הקטנים.

כשמזמינים ניקוי ברחובות לכמה שטיחים, שלחו תמונה של כל אחד בנפרד, עם הגב ועם הפרנזים, וגם מידות משוערות. כך נדע כמה זמן לשריין ואיזה ציוד להביא. אם אחד השטיחים מקופל או מגולגל בחדר אחר, פרסו אותו יום לפני, כדי שהסיבים יתיישרו ונוכל לראות את מצבו. בבית גדול עם הרבה חדרים, כדאי להחליט מראש איזה חדר יישאר סגור לייבוש ולאן תעבירו את הרהיטים.

צבעים טבעיים שהופקו מצמחים ומשורשים הם חלק מהיופי של שטיח פרסי, אבל לא תמיד הם יציבים במים. גם שטיחים עם צבעים סינתטיים ישנים, מתקופות שבהן הצביעה לא קובעה היטב, עלולים לדמם. התוצאה המוכרת היא אדום שזולג לתוך שטח לבן או בז', ונשאר שם.

לכן לפני ניקוי כל שטיח בעבודת יד ברחובות אנחנו מורחים מעט מתמיסת הניקוי באזור קטן ונסתר, בכל צבע עיקרי בנפרד, ומצמידים מטלית לבנה. אם הצבע עובר, יש שלוש אפשרויות:

• להמשיך בשיטה יבשה יותר ובזהירות מיוחדת באזורים הרגישים.
• לנקות רק חלק מהשטיח, למשל פרנזים ושאיבה עמוקה.
• להמליץ לא לנקות את השטיח בבית בכלל.

הבדיקה לוקחת דקות ספורות, והיא לא שלב שמדלגים עליו גם כשהשטיח כבר נוקה בעבר. צבע שהחזיק לפני שנים לא בהכרח מחזיק היום, במיוחד אחרי חשיפה לשמש ולחומרים ביתיים.

בשטיחים מצמר ומשי אנחנו לא משתמשים בכמות המים שמתאימה לשטיח סינתטי מקיר לקיר. העבודה נעשית בשכבות: קודם שאיבה יבשה ועמוקה, אחר כך ריסוס עדין של תמיסה בחומציות שמתאימה לצמר על אזור קטן, עבודה ידנית או במברשת רכה בכיוון הסיב, ובסוף שאיבה של הלחות עם ראש ייעודי.

המטרה היא לנקות את החלק העליון של הסיבים, שם נמצא רוב הלכלוך הנראה, בלי להרטיב את הבסיס עד הסוף. בסיס רטוב לאורך שעות הוא מה שגורם לריח, להתכווצות ולצבע שעולה מלמטה.

זו לא שיטה מהירה. שטיח פרסי בגודל סלון לוקח יותר זמן משטיח מכונה באותו גודל, כי עובדים באזורים קטנים ובודקים כל הזמן איך הצמר מגיב. מי שרוצה להבין את ההבדל בין הגישות יכול לקרוא את ההסבר על ניקוי יבש או רטוב, ושם גם מוסבר למה אין שיטה אחת שמתאימה לכל שטיח.

מי ששטיח הצמר שלו נוקה בפעם הראשונה מופתע לפעמים מריח קל, קצת כמו של כבשה, בשעות שאחרי הניקוי. זה ריח טבעי של צמר לח, והוא מגיע מהשומן הטבעי שיש בסיב. ברוב המקרים הוא נעלם כשהשטיח מתייבש לגמרי.

ריח שנשאר אחרי ייבוש מלא הוא סיפור אחר. בדרך כלל הוא מצביע על אחד משלושה דברים:

• לחות שהגיעה לבסיס ונשארה שם זמן רב מדי, בגלל אוורור חלש.
• שתן ישן שהתעורר מחדש כשהשטיח נרטב.
• שטיח שהיה מגולגל זמן רב במקום לח לפני שפרסו אותו.

בגלל זה אנחנו שואלים מראש על חיות ועל ההיסטוריה של השטיח, ומתאימים את כמות הלחות לפי התשובות. אם יש לכם שאלה על ריח קבוע מהשטיח שלא קשור לניקוי, ריכזנו מידע בעמוד ריח רע מהשטיח, עם הסבר על הסיבות הנפוצות.

שטיח בעבודת יד שמטופל נכון יכול להחזיק עשרות שנים. רוב השמירה עליו לא דורשת ציוד מיוחד או חומרים יקרים, אלא הרגלים פשוטים שחוזרים על עצמם:

• שאבו פעם או פעמיים בשבוע, בכיוון הערימה, עם ראש שטוח ולא עם מברשת מסתובבת חזקה.
• סובבו את השטיח פעם בכמה חודשים, כדי שהבלאי והשמש יתחלקו באופן שווה.
• הרחיקו אותו מקרינת שמש ישירה דרך חלון, שמדהה צבעים טבעיים בהדרגה.
• הניחו פד מתחתיו. הוא מונע החלקה ומפחית חיכוך מול הרצפה.
• טפלו בכל שפיכה מיד, בספיגה במגבת לבנה ולא בשפשוף.

תדירות הניקוי המקצועי תלויה בכמה דורכים עליו, אם יש ילדים או חיות ואם הוא מונח בחדר מעבר. רשימת הטעויות הנפוצות עם צמר נמצאת בעמוד מה אסור לעשות עם שטיח צמר, והמלצות לתדירות לפי אופי הבית בעמוד כל כמה זמן לנקות שטיח.