ניקוי שטיחים פרסיים ביהוד-מונוסון

הרבה דירות חדשות בנויות אטומות יחסית: חלונות אלומיניום כפולים, ממ"ד עם חלון אחד ומערכת מיזוג מרכזית. זה טוב לבידוד, אבל פחות טוב לייבוש שטיח צמר. בלי תנועת אוויר הלחות נשארת בחדר וחוזרת לשטיח.

אחרי ניקוי ביהוד-מונוסון בדירה כזאת, כדאי לפתוח חלונות בשני צדדים של הדירה כדי ליצור משב, ואם אין אפשרות, להפעיל מזגן במצב ייבוש או מסיר לחות. מאוורר תקרה מעל השטיח עושה עבודה טובה. אם השטיח נמצא בממ"ד או בחדר סגור, עדיף להשאיר את הדלת פתוחה עד שהוא יבש. כמה שעות של אוורור טוב שוות יותר מכל טריק אחר. ואל תסגרו את השטיח בחדר עם ריח של בישול, כי צמר לח סופג ריחות בקלות.

בשטיחים מצמר ומשי אנחנו לא משתמשים בכמות המים שמתאימה לשטיח סינתטי מקיר לקיר. העבודה נעשית בשכבות: קודם שאיבה יבשה ועמוקה, אחר כך ריסוס עדין של תמיסה בחומציות שמתאימה לצמר על אזור קטן, עבודה ידנית או במברשת רכה בכיוון הסיב, ובסוף שאיבה של הלחות עם ראש ייעודי.

המטרה היא לנקות את החלק העליון של הסיבים, שם נמצא רוב הלכלוך הנראה, בלי להרטיב את הבסיס עד הסוף. בסיס רטוב לאורך שעות הוא מה שגורם לריח, להתכווצות ולצבע שעולה מלמטה.

זו לא שיטה מהירה. שטיח פרסי בגודל סלון לוקח יותר זמן משטיח מכונה באותו גודל, כי עובדים באזורים קטנים ובודקים כל הזמן איך הצמר מגיב. מי שרוצה להבין את ההבדל בין הגישות יכול לקרוא את ההסבר על ניקוי יבש או רטוב, ושם גם מוסבר למה אין שיטה אחת שמתאימה לכל שטיח.

שטיח קשרים צפוף מתנהג כמו מסננת. חול דק, אבק רחוב ושאריות אדמה נכנסים בין הסיבים ושוקעים אל הבסיס, קרוב לחוטי השתי. שם הם כבר לא נראים, אבל כל דריכה מחככת אותם בצמר כמו נייר זכוכית עדין. עם השנים זה מה שמשאיר שבילים שחוקים במקומות שבהם הולכים הכי הרבה.

בגלל זה השלב הראשון בניקוי שטיח פרסי ביהוד-מונוסון הוא יבש לגמרי:

• שאיבה מהגב, כשהשטיח הפוך, כדי שהרטט ישחרר חלקיקים מבסיס הקשרים.
• שאיבה חוזרת מהצד הקדמי, בכיוון הערימה ולא נגדה.
• ניקוי של הרצפה שמתחת לשטיח, כי חלק גדול מהחול כבר נפל אליה.

אם מוותרים על השלב הזה ומרטיבים ישר, החול הופך לבוץ דק שנשאר בעומק ומעמעם את הצבעים. שטיח שנשאב היטב לפני הניקוי גם מתייבש טוב יותר, כי יש בו פחות חומר שסופג ומחזיק לחות.

צמר הוא סיב שמגן על עצמו טוב יחסית: יש בו שכבה טבעית שדוחה נוזלים לזמן קצר, ולכן כתם שטופל מהר יוצא לרוב בקלות. הבעיה מתחילה כשכתם נשאר ימים או שבועות, או כשניסו להוציא אותו עם מלבין, אקונומיקה או חומר חזק מהמטבח.

• קפה ותה משאירים טאנינים שנקשרים לצמר. לרוב אפשר להחליש אותם מאוד, לא תמיד להעלים.
• יין אדום על צמר בהיר הוא מקרה קשה, במיוחד אחרי שהתייבש.
• שתן של חיות שחדר לבסיס יכול לשנות את הצבע של הצמר עצמו, ומשאיר לפעמים סימן וריח גם אחרי ניקוי.
• שעווה ושמן מטופלים בנפרד, בעבודה נקודתית.

אנחנו לא מבטיחים שכל כתם ייעלם. נגיד לכם מראש, לפי תמונה, מה נראה סביר. אם קרה משהו עכשיו, אל תשפשפו. ספגו עם מגבת לבנה וקראו את ההסבר על כתם יין בשטיח לפני שאתם מנסים חומר כלשהו.

כמה דקות של הכנה חוסכות זמן ביום הניקוי ומשפרות את התוצאה:

• פנו מהשטיח שולחן סלון, עציצים, פופים ופריטים קטנים. רהיטים כבדים כמו ספה גדולה אפשר להשאיר, ונעבוד סביבם.
• אם יש מתחת לשטיח פד נגד החלקה, השאירו אותו. נבדוק אם הוא נקי ואם לא נדבק לרצפה.
• צלמו מראש כתמים שחשובים לכם, כדי שנדע לשים עליהם דגש.
• הוציאו חיות מחמד מהחדר לזמן העבודה והייבוש. כלב שדורך על צמר לח משאיר עקבות.
• ספרו לנו אם השטיח נוקה בעבר, במה ומתי, ואם ניסיתם להוציא כתם בעצמכם.

המידע האחרון חשוב במיוחד. שאריות של חומר ניקוי ביתי בצמר משנות את התגובה של הסיב, ולפעמים מסבירות למה כתם "חוזר" אחרי ניקוי. אם יש ספק, שלחו תמונות בוואטסאפ לפני ההגעה, ונכין את הציוד המתאים לשטיח שלכם. ביום עצמו ודאו שיש שקע חשמל פנוי קרוב לחדר שבו מונח השטיח.