קרדית אבק בשטיח ביבנה

בדירות במגדלים ביבנה החלונות סגורים רוב היום, המזגן עובד שעות ארוכות, והאוורור הטבעי מוגבל. מזגן מייבש את האוויר, וזה דווקא לטובה מבחינת הקרדית, אבל חלונות סגורים גם משאירים את האבק בפנים. שטיח גדול בסלון פתוח צובר אבק מכל הבית. מה שעוזר: לפתוח חלונות לפחות לכמה דקות ביום גם בקומות גבוהות, להוריד נעליים בכניסה, ולשאוב את השטיח באופן קבוע. ניקוי מקצועי של השטיח פעם בתקופה מוציא את מה שהשואב לא מגיע אליו, ובדירה כזו הוא מתייבש בדרך כלל טוב בזכות מזגן וחלונות גדולים. שלחו לנו תמונה של השטיח ושל הסלון, ונאמר לכם מראש אם כדאי לנקות גם שטיחים בחדרים אחרים באותו ביקור, כדי לחסוך תיאום נוסף.

קרדית האבק צריכה שלושה דברים: מזון, חום ולחות. שטיח עבה נותן את שלושתם. קשקשי עור, שערות ושאריות אוכל נופלים בין הסיבים ונשארים שם, הבסיס של השטיח שומר על חום, והסיבים מחזיקים לחות מהאוויר.

הקרדית עצמה לא נושכת ולא מעבירה מחלות. מה שמעורר תגובה אצל אנשים רגישים הוא בעיקר ההפרשות שלה וחלקי גוף זעירים שמתפרקים לאבק דק מאוד. האבק הזה מתרומם לאוויר כשהולכים על השטיח, כשמשחקים עליו או כשמנערים אותו.

לכן שטיח צפוף שנמצא בחדר שינה או בחדר שבו יושבים הרבה מצטבר בו יותר חומר מאשר בשטיח מעבר במסדרון. זה גם מסביר למה בבית אחד שני שטיחים יכולים להתנהג אחרת לגמרי. מידע כללי נוסף על הקשר בין שטיחים לרגישות לאבק נמצא במאמר שטיחים ואלרגיה לאבק.

שטיח שכמעט לא דורכים עליו, כמו שטיח בחדר אורחים, צובר פחות מזון לקרדית, אבל עדיין אוסף אבק מהאוויר.

אין שטיח שלא צובר אבק, אבל יש הבדלים.

• צמר הוא סיב עם מבנה קשקשי, והוא מחזיק אבק בין הקשקשים שלו. מצד שני, צמר משחרר לכלוך יבש יחסית בקלות בשאיבה טובה, ונוטה פחות להטען בחשמל סטטי.
• פוליפרופילן וניילון חלקים יותר, אבל נטענים בחשמל סטטי ומושכים אליהם חלקיקים דקים, במיוחד באוויר יבש של מזגן.
• ויסקוזה רכה ומבריקה, אבל רגישה למים ומתקמטת. אותה אנחנו מנקים בזהירות רבה ובמינימום רטיבות.
• כותנה בשטיחים שטוחים ודקים צוברת פחות, ונוחה לניקוי.

צפיפות הסיבים ואורכם משפיעים יותר מסוג הסיב. שטיח צפוף וגבוה יחזיק יותר אבק משטיח דק, בלי קשר לחומר שממנו הוא עשוי. כשאתם בוחרים שטיח לחדר של אדם רגיש, שטיח שטוח וקל לשאיבה הוא בחירה נוחה יותר.

בכל סוג סיב, שאיבה יבשה טובה לפני הניקוי היא מה שקובע כמה אבק יוצא בפועל.

בחנויות ובאינטרנט יש מגוון תרסיסים ואבקות שמבטיחים לחסל קרדית בשטיח. חלקם מכילים חומרים שאינם מתאימים לשימוש בבית עם ילדים או חיות, וחלקם משאירים שאריות בסיב שמושכות לכלוך. לפני שמשתמשים במוצר כזה, כדאי לקרוא את ההוראות ואת אזהרות היצרן בעיון.

על הפתרונות הביתיים הנפוצים:

• סודה לשתייה עוזרת לספוג ריחות, אבל לא מוציאה אבק מהבסיס, ואם לא שואבים אותה היטב היא נשארת בסיב.
• שמנים אתריים לא הוכחו כפתרון, ועלולים להשאיר כתמים ולגרום לגירוי אצל אנשים רגישים.
• שמש מייבשת, אבל שמש ישירה ממושכת דוהה את צבעי השטיח, במיוחד בצמר ובצבעים כהים.
• קיטור ביתי מכניס חום ולחות לשטיח בלי שאיבה, ועלול להשאיר אותו רטוב ולכווץ צמר.

הדרך הפשוטה והבטוחה נשארת שאיבה טובה, אוורור וניקוי מקצועי פעם בתקופה.

אם השתמשתם באחד מהמוצרים האלה לפני הניקוי, ספרו לנו, כדי שנדע מה ייתכן שנמצא בסיב.

אבק של שיפוץ הוא אבק אחר. הוא דק מאוד, מכיל שאריות של טיח, גבס, מלט וצבע, ושוקע עמוק לבסיס של השטיח. גם אם השטיח היה מקופל או מכוסה, לרוב נכנס אליו משהו, ואם הוא היה פרוש בזמן העבודה, הכמות יכולה להיות גדולה.

הבעיה היא שאבק כזה עדיין נמצא שם גם אחרי כמה שאיבות, ומתרומם כל פעם שהולכים על השטיח. הוא מצטרף לאבק הביתי הרגיל ולקשקשים, וכל הכמות הזו היא סביבה נוחה לקרדית.

מה כדאי לעשות: לחכות שהשיפוץ ייגמר לגמרי, כולל הניקיון הכללי של הדירה, ורק אז לנקות את השטיח. שאיבה יבשה יסודית לפני הניקוי חשובה כאן במיוחד, כי אבק של מלט וגבס שמתערבב עם מים בתוך השטיח הופך לעיסה שקשה להוציא. אנחנו מתחילים תמיד בשאיבה יבשה חזקה, ורק אחר כך מכניסים מים.

אם השטיח היה פרוש בחדר שבו נעשתה עבודה, כדאי לבדוק גם את הגב. אבק כבד מתיישב לעיתים מתחת לשטיח, על הרצפה עצמה.