שתן כלב על שטיח בשכונת נווה הלל

בבתים פרטיים יש לא מעט רצפות פרקט או עץ, ושתן כלב שעובר דרך השטיח מזיק להן במיוחד. העץ סופג את השתן, מתכהה ולפעמים מתעקם, והריח נשאר בתוכו. בשכונת נווה הלל אנחנו בודקים את הצד התחתון של השטיח ואת הרצפה שמתחת בכל פעם שהשטיח ניתן להרמה.

הטיפול שלנו מתמקד בשטיח, ולרצפה תצטרכו בעל מקצוע מתאים אם היא נפגעה. אחרי הניקוי, אל תחזירו את השטיח לרצפת עץ לפני שהוא יבש לגמרי משני הצדדים. שטיח לח על פרקט משאיר כתם לחות גם בלי שום שתן.

אם הפרקט כבר מראה סימן כהה, אל תניחו עליו שטיח גומי או מחצלת אטומה. היא כולאת לחות מתחת ומחמירה את המצב, וגם מקשה על העץ להתייבש.

שתן טרי הוא נוזל חומצי יחסית שנספג במהירות לעומק הסיב. תוך דקות הוא עובר את שכבת הפלאג, נבלע בתחתית הראשית שבה הסיבים ארוגים או נעוצים, ובשטיחים רבים ממשיך אל שכבת הלטקס שמחזיקה אותם. מה שאתם רואים על פני השטח הוא בדרך כלל עיגול קטן בהרבה מהאזור הרטוב באמת.

ככל שהשתן מתייבש, המים מתאדים והוא הופך לבסיסי יותר. בשלב הזה מתחילים להיווצר מלחים וגבישים שנצמדים לסיבים, והריח משתנה מריח חד של שתן טרי לריח כבד של אמוניה. זה גם השלב שבו צבעים רגישים מתחילים להגיב.

• בשעה הראשונה: רוב הנוזל עדיין אפשר לספוג.
• אחרי יום: חלק מהשתן כבר התגבש בבסיס הסיבים.
• אחרי שבוע ויותר: הסיכוי לשינוי צבע ולריח עקשן עולה משמעותית.

לכן כשמתקשרים אלינו אנחנו שואלים קודם כל מתי זה קרה, ורק אחר כך כמה זה גדול.

חלק מהפתרונות הביתיים הנפוצים מחמירים את המצב. אמוניה וחומרי ניקוי שמכילים אותה מריחים לכלב כמו שתן, ובפועל מזמינים אותו לחזור לאותה נקודה. אקונומיקה מלבינה את הצבע של רוב השטיחים ומשאירה כתם בהיר קבוע, ועל צמר היא פוגעת בסיב עצמו.

גם מסירי כתמים כלליים עם בושם חזק הם בעייתיים. הם מסתירים את הריח לבני אדם ליום או יומיים, אבל לא מפרקים את השתן, ולפעמים משאירים שארית דביקה שאוספת לכלוך ומשחירה את האזור.

• לא לערבב תכשירים שונים על אותו כתם.
• לא להשתמש במברשת קשה על שטיח צמר או ויסקוזה.
• לא להרטיב יותר מדי, כי נוזל עודף מוריד את השתן עמוק יותר.

אם כבר השתמשתם באחד מהחומרים האלה, אין בעיה, רק תגידו לנו. זה משנה את סדר הפעולות ואת בחירת התכשיר.

גם שמפו שטיחים רגיל שמשאיר קצף עלול להשאיר שארית שהכלב יריח בה את עצמו.

זה החלק שהכי חשוב לדבר עליו בכנות. כשכלב עושה שוב ושוב על אותה נקודה, השתן לא נשאר בסיבים. הוא חודר דרך התחתית, נספג בלטקס, ובשטיח שמונח על רצפה ממשיך לאריח, לרובה שבין האריחים או לפרקט. ניקוי של השטיח מלמעלה מגיע לסיבים ולחלק מהתחתית, אבל לא תמיד לכל העומק.

בשטיח שאפשר להרים, אנחנו בודקים את הצד התחתון ואם צריך מטפלים גם בו. ברצפה עצמה תצטרכו לטפל בנפרד, כי אנחנו מנקים שטיחים בלבד. רובה סופגת במיוחד, ולפעמים היא מקור הריח גם אחרי שהשטיח נקי.

בשטיח מקיר לקיר שמונח על ריפוד, הריפוד עצמו עלול לספוג את השתן. במקרים כאלה ייתכן שיישארו סימן או ריח גם אחרי טיפול טוב, ונגיד לכם את זה כבר מהתמונה. עדיף לדעת לפני שמשלמים מאשר לגלות אחר כך.

אם אינכם בטוחים, הריחו את הרצפה אחרי שהרמתם את השטיח. ריח חזק שם הוא תשובה ברורה.

בשטיח שאגי הבעיה היא לא רק הכתם אלא הגובה. השתן יורד בין הסיבים הארוכים ישר לבסיס, ומלמעלה כמעט לא רואים כלום. הרבה אנשים מגלים שהכלב עשה על השאגי רק כשהם מריחים אותו, ואז קשה לדעת איפה בדיוק לחפש.

בטיפול בשאגי אנחנו פותחים את הסיב ביד באזורים החשודים, כדי לראות את הבסיס ואת התחתית. התכשיר צריך להגיע עד למטה, ולכן משתמשים בו בכמות גדולה יותר ובזמן השריה ארוך יותר. אחרי השטיפה עוברים בשאיבה חזקה כמה פעמים, כי סיב ארוך מחזיק הרבה מים.

• שאגי פוליאסטר מגיב טוב לטיפול, אבל מתייבש לאט.
• שאגי צמר דורש זהירות כפולה בכמות הנוזל.
• סיבים שנדבקו מהשתן חוזרים למראה רך אחרי ייבוש וסירוק.

עוד על השיטה שלנו לסיבים ארוכים בעמוד ניקוי שטיח שאגי.

אחרי הייבוש כדאי לנער ולסרק את הסיבים ביד, כדי שהאזור המטופל לא יישאר שטוח.