שתן כלב על שטיח בשכונת רמז

בבית דו קומתי או בדו משפחתי יש בדרך כלל כמה שטיחים: בסלון, במדרגות, בחדרי השינה ובחדר העבודה. כלב שעושה בבית לא תמיד בוחר באותו שטיח, ולפעמים הוא בוחר דווקא את השטיח בקומה שבה הוא פחות נמצא, כי שם הוא מרגיש פחות נצפה. בשכונת רמז כדאי לבדוק את כל השטיחים ולא רק את זה שבסלון.

כשמזמינים טיפול לכמה שטיחים באותו ביקור, אנחנו עוברים קודם על כולם ומסמנים את האזורים הפגועים. המחיר נקבע לפי סוג כל שטיח, הגודל והמצב, ותקבלו אותו מראש אחרי שתשלחו תמונות של השטיחים בוואטסאפ.

בבית עם שטיח על המדרגות, כדאי לבדוק במיוחד את המדרגה התחתונה ואת הפודסט. כלבים קטנים ומבוגרים מתעייפים במדרגות ועוצרים שם לפעמים, והכתם נשאר מוסתר בשולי המדרגה.

הצעד החשוב ביותר הוא להוציא כמה שיותר נוזל לפני שהוא מתפשט. מניחים כמה שכבות של נייר סופג או מגבת לבנה ולוחצים חזק עם כף היד או עם הרגל. לא משפשפים, כי שפשוף דוחף את השתן לצדדים ופותח את סיבי הצמר.

• מחליפים את הנייר עד שהוא כמעט לא נרטב.
• מטפטפים מעט מים קרים וסופגים שוב, כדי לדלל את מה שנשאר.
• לא משתמשים במגהץ אדים או במים חמים, כי חום מקבע חלבונים ועלול לקבע גם את הכתם.
• אם אפשר, מרימים את פינת השטיח ומניחים מתחת מגבת כדי שהרצפה לא תספוג.

במדריך מה עושים מיד כשהכלב עשה על השטיח פירטנו את השלבים לפי סוג השטיח. אחרי עזרה ראשונה כזו, הסיכוי שלנו להוציא את הכתם והריח בטיפול מקצועי גבוה בהרבה מאשר בכתם שהתייבש לבד.

כשכלב שהיה נקי שנים מתחיל פתאום לעשות על השטיח, כדאי לבדוק אותו אצל וטרינר לפני שמשקיעים בניקוי. דלקות בדרכי השתן, בעיות כליה ושינויים של גיל מבוגר יכולים לגרום לבריחות שתן שהכלב לא שולט בהן. אם הסיבה לא מטופלת, השטיח יחזור להיות רטוב.

במקרים של בריחות קבועות, המטרה של ניקוי משתנה. אנחנו מוציאים כמה שאפשר מהשתן ומהריח, ואז מדברים איתכם על דרכים להגן על השטיח: להזיז אותו מהאזור שבו הכלב ישן, לגלגל אותו לתקופה, או להניח מתחת מחצלת סופגת במקום שבו הוא אוהב לשכב.

שתן של כלב מבוגר שעושה בשינה מתפזר לפעמים על שטח רחב ולא בנקודה אחת, ונספג לאט לאורך שעות. זה דפוס שקשה יותר לאתר ולנקות, ולכן אנחנו מקדישים לו זמן בבדיקה המקדימה ומסמנים את כל האזור, לא רק את המרכז.

בשטיח שאגי הבעיה היא לא רק הכתם אלא הגובה. השתן יורד בין הסיבים הארוכים ישר לבסיס, ומלמעלה כמעט לא רואים כלום. הרבה אנשים מגלים שהכלב עשה על השאגי רק כשהם מריחים אותו, ואז קשה לדעת איפה בדיוק לחפש.

בטיפול בשאגי אנחנו פותחים את הסיב ביד באזורים החשודים, כדי לראות את הבסיס ואת התחתית. התכשיר צריך להגיע עד למטה, ולכן משתמשים בו בכמות גדולה יותר ובזמן השריה ארוך יותר. אחרי השטיפה עוברים בשאיבה חזקה כמה פעמים, כי סיב ארוך מחזיק הרבה מים.

• שאגי פוליאסטר מגיב טוב לטיפול, אבל מתייבש לאט.
• שאגי צמר דורש זהירות כפולה בכמות הנוזל.
• סיבים שנדבקו מהשתן חוזרים למראה רך אחרי ייבוש וסירוק.

עוד על השיטה שלנו לסיבים ארוכים בעמוד ניקוי שטיח שאגי.

אחרי הייבוש כדאי לנער ולסרק את הסיבים ביד, כדי שהאזור המטופל לא יישאר שטוח.

כמה דקות של הכנה חוסכות זמן בעבודה ומשפרות את התוצאה. הדבר הראשון הוא הכלב עצמו: כדאי שיהיה בחדר אחר או בחוץ בזמן הטיפול, גם אם הוא רגוע. מכונה רועשת וצינורות על הרצפה מלחיצים כלבים, וכלב לחוץ עלול לעשות דווקא אז.

• להזיז מהשטיח כיסאות, שולחנות קטנים, צעצועים וקערות של הכלב.
• לשאוב את השטיח, ובעיקר להוציא שערות כלב שמסתבכות במכונה.
• לסמן בפתק או בתמונה כל נקודה שאתם יודעים עליה.
• לפנות מעבר נוח מהדלת לחדר, כי הציוד נייד אבל יש צינורות.

אם יש רהיט כבד שלא זז, אל תנסו להרים אותו לבד. נעבוד מסביב או נעזור לכם להזיז בזהירות. ספרו לנו גם אם הכלב נוהג לשכב על השטיח במקום קבוע, כי האזור הזה בדרך כלל צריך ניקוי עמוק יותר גם בלי כתם גלוי.