ניקוי שטיח שאגי בשכונת נווה חוף

בבתים פרטיים יש לעיתים חדר משחקים, חדר טלוויזיה או יחידה במפלס תחתון, ושם השאגי חשוף יותר ללחות. קירות שגובלים באדמה ורצפה קרה גורמים לגב להישאר לח, והריח מגיע אחרי חודשים. שטיח כזה מגיע לניקוי לא בגלל כתם, אלא בגלל שמשהו בחדר "מריח סגור".

לפני ניקוי בשכונת נווה חוף בחדר כזה נבדוק את הגב ואת הרצפה. אם הגב לח באופן קבוע, ניקוי יוריד את הלכלוך ויפחית את הריח, אבל הבעיה תחזור בלי פתרון ללחות עצמה: מסיר לחות, אוורור קבוע או הרמה של השטיח מדי פעם. נגיד לכם את זה בפשטות, כדי שלא תצפו מהניקוי למשהו שהוא לא יכול לתת. בחדר כזה עדיף לבחור לניקוי יום יבש ושמשי, ולהשאיר את דלתות החדר פתוחות כמה שעות אחרי.

בשטיח עם ערימה נמוכה, המברשת של שואב האבק מגיעה כמעט עד הבסיס. בשאגי הסיבים ארוכים, לפעמים חמישה סנטימטרים ויותר, והם סוגרים על הלכלוך כמו שמיכה. השואב יונק את מה שנמצא למעלה, ומה ששקע למטה נשאר שם. גרוע מזה, מברשת מסתובבת עלולה להסתבך בסיבים, למשוך אותם החוצה ולשחוק אותם.

מה שעובד טוב יותר בשגרה:

• ראש שאיבה שטוח, בלי מברשת או עם מברשת כבויה.
• מעברים איטיים, בכמה כיוונים.
• פעם בכמה שבועות, להפוך את השטיח ולשאוב או לנער את הגב, כדי שהפירורים ייפלו החוצה.

בניקוי מקצועי אנחנו עושים את השלב הזה ביסודיות רבה יותר, לפני כל טיפול רטוב, עם ציוד שמתאים לסיב ארוך. פירוט על ההרגלים הנכונים יש בעמוד שאיבה נכונה לשטיח שאגי, כולל אילו ראשים כדאי להשאיר בארון ואיזה ראש כדאי להשאיר מחובר לשואב.

רוב שטיחי השאגי שנמכרים בחנויות עשויים אחד משני סיבים סינתטיים, ולכל אחד יש אופי משלו בזמן הניקוי ואחריו.

• פוליאסטר רך מאוד למגע, לעיתים מבריק, ונמכר הרבה בשם "מיקרופייבר". הוא לא סופג מים לתוך הסיב, אבל נמעך מהר ונוטה לשכב בכיוון אחד.
• פוליפרופילן קשיח יותר, עמיד לכתמים על בסיס מים, אבל מושך שומן ושמן. אחרי זמן הוא יכול להיראות דביק ואפור באזורי ישיבה.

שני הסיבים לא מדממים צבע כמו צמר, ולכן אפשר לעבוד איתם בהזרקה-יניקה. ההבדל הוא בחומר ובלחץ: לפוליפרופילן עם שומן נשתמש בתמיסה שמפרקת שומנים, ולפוליאסטר עדין נעבוד בלחץ נמוך יותר. יש גם שאגי מצמר, נדיר יותר, שמקבל טיפול בלחות נמוכה. התווית בגב השטיח בדרך כלל אומרת מה הסיב. אם היא נחתכה, תמונה מקרוב בוואטסאפ מספיקה כדי שנזהה ונגיע עם החומר המתאים.

שטיח שאגי שנשאב והתייבש בלי סירוק נראה לרוב גרוע ממה שהוא באמת. הסיבים נשארים בכיוון של המעבר האחרון של הציוד, מתייבשים כך, ויוצרים פסים ואזורים שנראים בהירים או כהים לפי זווית האור.

לכן אחרי היניקה האחרונה אנחנו עוברים על כל השטח עם מגרפה רכה או מסרק ייעודי לסיב ארוך:

• מרימים את הסיבים מהבסיס כלפי מעלה, ולא רק מיישרים את הקצוות.
• מפרידים קבוצות סיבים שנדבקו בזמן הניקוי.
• מסיימים בכיוון אחיד, כך שהשטיח ייראה אחיד גם כשהוא מתייבש.

כשהשטיח יבש לגמרי, אפשר לנער אותו קלות ביד או להעביר עליו את כף היד בכיוון ההפוך, וזה מחזיר נפח. בשגרה, סירוק קצר פעם בשבוע באזור הישיבה מונע מהסיבים להיצמד מחדש. מסרק גומי פשוט עושה את העבודה ולא פוגע בסיב. אל תשתמשו במברשת פלסטיק קשה, שעלולה לקרוע סיבים ארוכים.

ילדים מבלים על השטיח יותר מכל אחד אחר בבית. הם זוחלים עליו, אוכלים עליו, מפזרים עליו משחקים קטנים ונרדמים עליו, והפנים שלהם קרובות מאוד לסיבים. בשאגי, שמחזיק אבק ופירורים בעומק, זה אומר שהם נמצאים בדיוק באזור שבו הלכלוך מצטבר.

בניקוי שאגי לחדר ילדים בשכונת נווה חוף אנחנו שמים דגש על כמה דברים:

• חומרים עדינים, ומעבר נוסף במים נקיים כדי שלא יישארו שאריות בסיבים.
• טיפול נקודתי בשאריות פלסטלינה, מסטיק ודבק, שנתקעים בין הסיבים.
• זמן ייבוש מלא לפני שהילדים חוזרים לשחק, גם אם זה אומר ערב אחד בלי השטיח.

ניקוי כזה מפחית אבק, לכלוך ואלרגנים, אבל לא הופך את השטיח לסטרילי ולא מחליף שאיבה קבועה, פעמיים בשבוע לפחות בחדר שמשחקים בו כל יום. על השיקולים בחדר ילדים לפי אזור אפשר לקרוא בעמוד שטיח בחדר ילדים.