ניקוי שטיח שאגי בשכונת שער הים

שאגי גדול עם גב עבה כבד מאוד, ובבניין בלי מעלית אין סיבה לסחוב אותו. העבודה נעשית במקום שבו הוא מונח, והציוד הנייד שלנו עולה במדרגות בחלקים. לפעמים צינור ארוך מאפשר להשאיר חלק מהציוד בחדר המדרגות, תלוי במבנה הבניין.

כדי שהביקור בשכונת שער הים יעבור חלק, פנו את הדרך מהדלת לשטיח, הרחיקו נעליים ועגלות מהכניסה, ואם אתם גרים בקומה גבוהה, ספרו לשכנים שצינור יעבור בחדר המדרגות לזמן מה. אנחנו מקפידים שהצינור לא יחסום מעבר ולא יפריע לשכנים בזמן העבודה. בסוף הביקור אנחנו מגלגלים את הצינורות ובודקים שלא נשארו טיפות מים על המדרגות. אם המדרגות משיש חלק, נשים לב במיוחד שהן יבשות לפני שאנחנו יוצאים.

הלכלוך בשאגי מתחלק לשני סוגים. יש את מה שנופל ונשאר שלם: פירורי לחם, דגני בוקר, חול מהנעליים, חלקים קטנים של צעצועים. ויש את מה שנכרך: שיער ארוך של בני הבית, חוטים וסיבים מבגדים, שמתלפפים סביב בסיס הסיבים ולא משתחררים בשאיבה.

בגלל זה ניקוי שאגי בשכונת שער הים מתחיל בשלב יבש ארוך יותר מאשר בשטיחים אחרים:

• הרמת פינות וניעור הגב, כשהגודל מאפשר.
• שאיבה איטית בכמה כיוונים, עם ראש שמתאים לסיב ארוך.
• מעבר ידני עם מגרפה או מסרק גומי שמושך שיער החוצה.

רק אחרי שהלכלוך היבש בחוץ עוברים לניקוי הרטוב. אם מרטיבים לפני, הפירורים נהיים עיסה והשיער נדבק, וההוצאה שלהם קשה בהרבה. לקוחות מופתעים לפעמים מכמות הלכלוך שיוצאת בשלב הזה, גם משטיח שנראה נקי לגמרי. ככל שהשלב היבש יסודי יותר, צריך פחות מים בשלב הרטוב, והשטיח גם מתייבש מהר יותר.

כשסיבי השאגי שוכבים ומודבקים זה לזה, יש לזה שתי סיבות אפשריות. הראשונה היא לכלוך: שומן מהעור, שאריות משקאות ממותקים וחומרי ניקוי ביתיים שנשארו בשטיח ומדביקים את הסיבים. את זה ניקוי יכול לפתוח במידה רבה. השנייה היא שינוי בסיב עצמו: חיכוך ממושך, חום מתנור או מרגלי כיסא, או פוליאסטר זול שהתעייף. את זה ניקוי לא מתקן.

איך יודעים מה המצב? מנסים לפתוח קבוצת סיבים באצבעות. אם הם נפרדים ומרגישים דביקים, יש סיכוי טוב. אם הם קשים, מבריקים בקצה או נמסו לגוש, זה נזק פיזי.

באזורים שבהם הסיבים נדבקו מלכלוך, אנחנו עובדים בתמיסה שמשחררת את השאריות, שואבים היטב ומסרקים ביד בכיוון ההפוך לשכיבה. שקע ישן שהשאירו רגלי ספה שעמדה במקום שנים ישתפר, אבל לא תמיד ייעלם. לפי תמונה מקרוב של האזור השחוק נוכל להגיד לכם מראש לאיזה משני המצבים הוא שייך.

הרבה שטיחי שאגי זולים בנויים כך שהסיבים ננעצים ברשת ומודבקים מאחור בשכבת לטקס, לפעמים עם בד נוסף מעליה. זה זול לייצור ונוח, אבל רגיש: לטקס ישן מתייבש, נסדק ומתפורר לאבקה, ומים רבים מדי יכולים להחליש את ההדבקה ולגרום לסיבים להשתחרר.

סימנים שהגב כבר חלש:

• אבקה כתומה או אפורה על הרצפה מתחת לשטיח.
• סיבים שנשלפים בקלות כשמושכים בעדינות בקבוצה קטנה.
• גב שמתקמט, נסדק ונשבר במקום להתכופף כשמקפלים פינה.

בשטיח כזה אנחנו עובדים בלחץ נמוך ובמעט מים, ומבצעים יותר מעברי יניקה. אם הגב כבר מתפורר, נמליץ להסתפק בניקוי שטחי או לא לנקות בכלל, כי הרטבה יכולה להאיץ את ההתפרקות. אבקת הלטקס עצמה היא גם הסיבה שהרצפה מתחת לשטיח נראית מלוכלכת תמיד, גם אחרי שטיפה. אחרי ניקוי כדאי לשאוב את הרצפה ולהחליף פד ישן שהתפורר יחד עם הגב.

אנחנו מעדיפים לוותר על הזמנה מאשר לנקות שטיח שלא ייראה טוב יותר אחרי. בשאגי זה קורה יותר מבסוגים אחרים, כי חלק מהשטיחים בנויים לכמה שנים בלבד.

מקרים שבהם נגיד לכם בכנות שהניקוי לא ישנה הרבה:

• סיבים שנמסו מחום של תנור או מחיכוך ונהיו קשים ומבריקים.
• אזורים קירחים שבהם הגב נראה בין הסיבים.
• גב לטקס שמתפורר לאבקה.
• עובש שחדר לגב ומשאיר כתמים שחורים מתחת לסיבים.

במקרים אחרים התוצאה פשוט חלקית: השטיח יהיה נקי יותר ועם פחות ריח, אבל לא יחזור לנפח של היום הראשון. את כל זה אפשר לדעת ברוב המקרים מתמונה. צלמו את האזור הכי שחוק מקרוב ומלמעלה, וגם את הגב, ושלחו בוואטסאפ. אם השטיח עדיין במצב טוב, נתאם ניקוי. אם לא, תדעו את זה לפני שהוצאתם כסף, ותוכלו להחליט בשקט מה לעשות איתו.