ריח רע מהשטיח בשכונת נווה ים

בבניינים ישנים רטיבות בקירות היא תופעה נפוצה, במיוחד בקומות נמוכות ובקירות חיצוניים. כשהשטיח מונח צמוד לקיר כזה, הוא סופג את הלחות ומתחיל להדיף ריח טחב, בעיקר בפס שקרוב לקיר. בשכונת נווה ים לא פעם רואים על הקיר עצמו כתמים כהים או צבע מתקלף בגובה הרצפה.

ניקוי השטיח יוריד את הריח ממנו, אבל אם הוא חוזר לאותו מקום, הלחות תחזור איתו. עדיף להרחיק אותו כמה סנטימטרים מהקיר ולטפל ברטיבות בנפרד. אנחנו עולים במדרגות עם הציוד הנייד, ואין צורך להוריד את השטיח מהדירה.

אם אין אפשרות להרחיק את השטיח מהקיר, הניחו מתחתיו בפס הקרוב לקיר משטח מאוורר דק, ובדקו אותו פעם בכמה שבועות. כך תזהו חזרה של לחות לפני שהריח מתפשט לכל השטיח.

זה אחד המצבים המתסכלים: ניקיתם את השטיח כדי שיריח טוב, ולמחרת הוא מריח גרוע יותר. הסיבה כמעט תמיד היא לחות שנשארה בתחתית יותר מדי זמן. כששטיח נשאר רטוב שעות ארוכות בחדר סגור, חיידקים ועובש מתחילים לפעול, וריח חמוץ או ריח של מגבת רטובה עולה ממנו.

הגורמים הנפוצים:

• ניקוי ביתי עם הרבה מים ובלי שאיבה חזקה.
• ניקוי בחורף או ביום לח, עם חלונות סגורים.
• שטיח עבה או שאגי שמחזיק הרבה מים.
• הנחת השטיח על הרצפה לפני שהצד התחתון התייבש.

בניקוי שלנו השאיבה האחרונה היבשה היא חלק מהותי, ואנחנו ממליצים על חלונות פתוחים ומאוורר. אם השטיח כבר מריח חמוץ, ניקוי נוסף ושאיבה יבשה יותר מוציאים את הריח ברוב המקרים. עוד על ייבוש בעמוד כמה זמן שטיח מתייבש.

פיזור של מגבות על שטיח רטוב לא מזרז ייבוש, אלא כולא את הלחות.

שטיח שנוקה בעבר עם שמפו לשטיחים, עם סבון כלים או עם תכשיר מהסופר, ולא נשטף כמו שצריך, נשאר עם שארית של סבון בתוך הסיבים. השארית הזו דביקה, מושכת לכלוך מהר, ועם הזמן מקבלת ריח חמוץ או ריח של סבון ישן.

איך יודעים? אם השטיח מתלכלך מהר במיוחד אחרי כל ניקוי, אם הסיבים מרגישים קשים או דביקים, או אם יוצא קצף כשמטפטפים עליו מים חמים, כנראה שיש בו שאריות.

• יותר תכשיר לא מנקה יותר. הוא רק משאיר יותר שארית.
• אבקות ניקוי שמפזרים ושואבים נשארות לפעמים בבסיס הסיבים.
• ריחות בושם חזקים מתכשירים מתערבבים עם לכלוך ויוצרים ריח לא נעים.

בניקוי בהזרקה-יניקה המים הנקיים שוטפים את השאריות האלה החוצה, ולכן לא פעם השטיח מרגיש רך יותר אחריו. אם ניסיתם בעבר סודה לשתייה, קראו גם את המדריך על ניקוי שטיח עם סודה לשתייה.

שטיח בחדר ילדים צובר ריחות שלא תמיד שמים לב אליהם עד שהם כבר חזקים. חלב ובקבוקים שנשפכו, הקאה של לילה, שאריות של חטיפים, צבעים וחומרי יצירה, וגם תאונות של ילדים קטנים בתקופת הגמילה מחיתולים. כל אחד מהם מותיר משהו בסיבים.

חלב הוא אחד הקשים במיוחד. הוא נספג, מתקלקל ומדיף ריח חמוץ שמתחזק מיום ליום. הקאה משאירה חומצה שעלולה לשנות צבע בשטיח בהיר. שתן של ילדים מתנהג כמו כל שתן, ואם הוא חוזר באותו מקום, הוא מגיע לתחתית.

• לספוג כל שפיכה מיד ולא להשאיר ללילה.
• לשאוב את החדר לעיתים קרובות, כי ילדים יושבים ומשחקים על השטיח.
• לבחור שטיח שאפשר להרים ולבדוק מתחתיו.

אחרי ניקוי, אל תחזירו ילדים לשחק על השטיח לפני שהוא יבש. אפשר לראות מידע מקומי בעמוד שטיח בחדר ילדים לפי אזורים.

לא כל ריח רע מגיע מלכלוך. שטיח חדש, בעיקר שטיח סינתטי עם תחתית לטקס, משחרר בשבועות הראשונים ריח של חומרים מהייצור: דבק, צבע וחומרים שמשמשים לגימור. הריח הזה חזק במיוחד כשהשטיח היה ארוז בניילון, וכשהוא נפתח בחדר סגור.

בדרך כלל הריח נחלש מעצמו תוך כמה ימים עד כמה שבועות, ואין סיבה לנקות שטיח חדש רק בגללו. מה שעוזר:

• לפרוש את השטיח בחדר מאוורר, עם חלונות פתוחים ככל האפשר.
• להפוך אותו לכמה שעות כדי שגם התחתית תתאוורר.
• לשאוב כמה פעמים בימים הראשונים, כדי להוציא סיבים משוחררים.

אם אחרי כמה שבועות הריח לא נחלש, או שהוא מתחזק, כדאי לבדוק עם מי שמכר לכם את השטיח. ניקוי מים לא תמיד מוריד ריח של חומרים מהייצור, ולכן לא נמליץ עליו אם זו הסיבה.

מוכרים רבים מציינים זמן אוורור מומלץ, וכדאי לבדוק את ההוראות שהגיעו עם השטיח.