קרדית אבק בשטיח בשכונת נוריות

בבניינים ותיקים בשכונת נוריות, ובמיוחד בקומות הקרקע ובקומה הראשונה, הלחות בדירה גבוהה יותר. קירות שסופגים לחות, חלונות שפונים לחצר מוצלת ואוורור מוגבל יוצרים סביבה שבה שטיח שומר לחות בגב. שם קרדית האבק מרגישה בנוח במיוחד. כדאי לשים לב לסימנים: ריח מעופש מהשטיח, כתמים כהים על הקיר הסמוך או רצפה קרה ולחה מתחתיו. מסיר לחות בחדר ואוורור קבוע עושים הבדל גדול. בניקוי שטיח בדירה כזו אנחנו מקפידים במיוחד על מינימום מים ועל שאיבה חוזרת. אם ריח מעופש נשאר גם אחרי ניקוי ואוורור, ייתכן שמקור הלחות הוא בקיר או ברצפה, ובמקרה כזה ניקוי השטיח לבד לא יפתור את הבעיה.

יש הרבה הבטחות בשוק סביב קרדית אבק, ואנחנו מעדיפים לומר את הדברים כמו שהם.

• ניקוי לא משמיד את כל הקרדית. חלק ממנה נשאב, חלק נשאר, והאוכלוסייה חוזרת לגדול עם הזמן.
• ניקוי לא מרפא אלרגיה. הוא יכול להפחית את כמות האלרגנים בשטיח, וזה הכול. אבחון וטיפול הם עניין לרופא.
• השטיח הוא לא המקור היחיד. מיטות, כריות, וילונות ורהיטים מרופדים מחזיקים קרדית גם הם, וניקוי שטיח לא נוגע בהם.
• אין "ניקוי לכל החיים". שטיח שנמצא בשימוש יומיומי חוזר לצבור אבק, ולכן ניקוי פעם בתקופה ושאיבה נכונה ביניהם הם מה שעובד.

אם מישהו מבטיח לכם הדברה מלאה של הקרדית בשטיח בביקור אחד, כדאי לשאול איך בדיוק. אנחנו מתחייבים רק למה שאנחנו יכולים לעשות: לנקות את השטיח לעומק, לפי הסיב, ולייבש אותו נכון.

אם יש בבית אדם עם רגישות ידועה, ההחלטה על הצעדים בבית שייכת לו ולרופא שלו. אנחנו אחראים על השטיח.

שאיבה ביתית היא הכלי החשוב ביותר נגד הצטברות אבק בשטיח, בתנאי שעושים אותה נכון.

• לאט. מעבר מהיר מרים רק את מה שעל הפנים. מעבר איטי, כמה פעמים על אותו אזור, נותן לשואב זמן למשוך מהבסיס.
• בשני כיוונים. לאורך ולרוחב, כדי לפתוח את הסיבים מכל צד.
• מסנן HEPA. שואב בלי מסנן טוב פולט חזרה לאוויר חלק מהאבק הדק.
• שקית או מיכל ריקים. שואב מלא מאבד כוח יניקה.
• תדירות. בחדר שבו יש אדם רגיש, פעם או פעמיים בשבוע.

אם אתם רגישים לאבק, עדיף שמישהו אחר ישאב, או שתפתחו חלון בזמן השאיבה ותצאו מהחדר לזמן קצר אחריה. בשטיחים עם סיב ארוך יש כללים קצת אחרים, ועליהם כתבנו במאמר שאיבה נכונה לשטיח שאגי.

גם השואב עצמו צריך תחזוקה: מסנן סתום או מברשת עטופה בשערות מורידים מאוד את היעילות שלו.

שטיח שנשאר רטוב זמן רב אחרי ניקוי הוא בדיוק מה שלא רוצים בבית עם רגישות לאבק. לחות בבסיס השטיח ובגב יוצרת סביבה נוחה לקרדית ולעובש, ובמקרים קשים גם ריח.

לכן הייבוש מתחיל כבר בזמן העבודה:

• מכניסים רק את כמות המים הדרושה, ולא יותר.
• עושים מעברי יניקה נוספים בלי הזרקה, כדי להוציא כמה שיותר מים.
• בשטיחים עדינים עובדים בשיטה בלחות נמוכה.
• אחרי העבודה מאווררים: חלונות פתוחים משני צדדים, מאוורר או מזגן במצב ייבוש.

זמן הייבוש בפועל הוא בדרך כלל כמה שעות, והוא משתנה לפי עובי השטיח, סוג הסיב, העונה והאוורור. ביום לח של אוגוסט הוא יהיה ארוך יותר מאשר ביום חורף יבש עם רוח מזרחית. פירוט מלא בעמוד כמה זמן שטיח מתייבש.

אם אחרי יום שלם השטיח עדיין לח בגב, פנו אלינו. זה סימן שהאוורור בחדר לא מספיק, ונמליץ מה לעשות.

אבק של שיפוץ הוא אבק אחר. הוא דק מאוד, מכיל שאריות של טיח, גבס, מלט וצבע, ושוקע עמוק לבסיס של השטיח. גם אם השטיח היה מקופל או מכוסה, לרוב נכנס אליו משהו, ואם הוא היה פרוש בזמן העבודה, הכמות יכולה להיות גדולה.

הבעיה היא שאבק כזה עדיין נמצא שם גם אחרי כמה שאיבות, ומתרומם כל פעם שהולכים על השטיח. הוא מצטרף לאבק הביתי הרגיל ולקשקשים, וכל הכמות הזו היא סביבה נוחה לקרדית.

מה כדאי לעשות: לחכות שהשיפוץ ייגמר לגמרי, כולל הניקיון הכללי של הדירה, ורק אז לנקות את השטיח. שאיבה יבשה יסודית לפני הניקוי חשובה כאן במיוחד, כי אבק של מלט וגבס שמתערבב עם מים בתוך השטיח הופך לעיסה שקשה להוציא. אנחנו מתחילים תמיד בשאיבה יבשה חזקה, ורק אחר כך מכניסים מים.

אם השטיח היה פרוש בחדר שבו נעשתה עבודה, כדאי לבדוק גם את הגב. אבק כבד מתיישב לעיתים מתחת לשטיח, על הרצפה עצמה.