שטיח בחדר ילדים בשכונת נוריות

בדירות הישנות בשכונת נוריות חדר הילדים משמש לעיתים קרובות שני ילדים ויותר, עם מיטת קומותיים, שולחן כתיבה ומעט מקום פנוי. השטיח הוא אזור המשחק היחיד בחדר, והוא סופג הרבה. בחדר קטן כזה ההכנה לפני הניקוי חשובה במיוחד: להרים צעצועים מכל הרצפה, לפנות את מה שאפשר למסדרון, ולהשאיר גישה לשקע חשמל. אנחנו מעלים את הציוד במדרגות ועובדים בחדר עצמו, בלי שהשטיח צריך לצאת. בגלל שהחדר קטן, אוורור טוב אחרי הניקוי קובע את קצב הייבוש. אם בחדר יש שני שטיחים קטנים ליד המיטות, כדאי לנקות את שניהם באותו ביקור, כדי שהחדר כולו יהיה זמין שוב באותו ערב.

סליים הוא חומר דביק וגמיש על בסיס דבק, ולעיתים קרובות עם צבע, נצנצים וריח. כשהוא נכנס לשטיח הוא נלפף סביב הסיבים, וכל ניסיון למשוך אותו בכוח מותח אותו עוד יותר פנימה.

• להרים את רוב הגוש ביד או בכף, בתנועה איטית כלפי מעלה.
• לקרר. שקית קרח על השאריות למשך כמה דקות מקשה את הסליים ומאפשרת לפורר אותו.
• לא לשפשף ולא להרטיב הרבה בשלב הזה. מים מרככים אותו ומורחים אותו.

אחרי שהוצאתם את רוב המוצק, יישאר לרוב צבע ושכבה דביקה דקה. כאן נכנס הטיפול שלנו, עם תכשיר שמפרק את הדבק ושטיפה טובה. סליים צבעוני, במיוחד בצבעים עזים, עלול להשאיר גוון בשטיח בהיר. בשטיח שאגי הוא נכנס עמוק במיוחד, ושם הטיפול איטי יותר.

סליים שנכנס לשטיח צמר דורש עבודה עדינה במיוחד, כי משיכה בכוח עלולה לתלוש סיבים.

שולחן היצירה הוא המקור הקבוע של כתמים בחדר ילדים.

• טושים על בסיס מים, אלה שמסומנים כרחיצים, יוצאים לרוב טוב, במיוחד אם לא שפשפו אותם.
• טושים קבועים הם כתם צבע לכל דבר, ולעיתים קרובות משאירים סימן גם אחרי טיפול.
• צבעי פנדה ושעווה הם שעווה עם צבע. מקררים, מגרדים בעדינות, ואחר כך מטפלים בצבע.
• דבק לבן נמס במים כל עוד הוא לא מתייבש. דבק פלסטיק ודבק חם קשים יותר.
• נצנצים לא מכתימים, אבל נכנסים לבסיס ונשארים שם חודשים. שאיבה חזקה ואיטית מוציאה את רובם.
• גואש וצבעי ידיים יוצאים טוב כשהם רטובים, וקשים יותר כשהתייבשו.

בניקוי השטיח כולו רוב השאריות הקטנות האלה מתבהרות, ואת מה שנשאר אנחנו בודקים נקודתית.

שולחן יצירה על משטח רחיץ, או מגבת ישנה מתחת לכיסא, חוסכים הרבה מהכתמים האלה.

בשטיח שבו ילדים זוחלים ומשחקים, מה שנשאר בסיב אחרי הניקוי חשוב לא פחות ממה שיצא ממנו. תכשיר שלא נשטף כמו שצריך משאיר שכבה דקה ודביקה. היא מושכת לכלוך, גורמת לשטיח להתכהות מחדש מהר יותר, ונמצאת במגע עם הידיים של הילדים.

מה אנחנו עושים:

• משתמשים בתכשירים המיועדים לשטיחים, לפי הוראות היצרן ובריכוז הנכון.
• לא מוסיפים בשמים או ניחוחות חזקים. שטיח נקי לא צריך ריח מיוחד.
• מסיימים בשטיפה במים נקיים ושאיבה חוזרת, כדי להוציא את שאריות התכשיר.
• לא משתמשים באקונומיקה או בתכשירי חיטוי חזקים על השטיח.

אם יש לילד רגישות ידועה לחומר מסוים או בעיית עור, ספרו לנו מראש ונתאים את הטיפול. מידע כללי על אופן העבודה נמצא בעמוד ניקוי שטיחים בבית.

שאלו אותנו כל שאלה על החומרים לפני שאנחנו מתחילים. נשמח להסביר במה אנחנו משתמשים ולמה.

תקופת הזחילה היא התקופה שבה הקשר בין הילד לשטיח הכי קרוב. הידיים, הלחיים והברכיים על הסיבים כל היום, וכל מה שנמצא על הרצפה עובר לפה מהר.

לפני השלב הזה כדאי:

• לנקות לעומק את השטיח שבו התינוק ישחק, כדי להוציא אבק, שערות של חיות וחול שהצטברו לאורך זמן.
• לבדוק שאין בשטיח פרנזים שנפרמים או חוטים רופפים שאפשר לתלוש ולהכניס לפה.
• לבדוק את הגב: גב לטקס ישן שמתפורר משאיר פירורים.
• לשאוב את השטיח לעיתים קרובות יותר, פעמיים בשבוע לפחות.

אם יש בבית כלב או חתול, השטיח שבו התינוק זוחל צריך תשומת לב מיוחדת, כי הוא צובר שערות וקשקשים. על הקשר בין שטיחים לאבק תוכלו לקרוא במאמר שטיחים ואלרגיה לאבק.

גם השטיח בסלון, אם התינוק יזחל עליו, ראוי לאותה תשומת לב.