ניקוי שטיח שאגי בשכונת קריית כרמים

שאגי גדול עם גב עבה כבד מאוד, ובבניין בלי מעלית אין סיבה לסחוב אותו. העבודה נעשית במקום שבו הוא מונח, והציוד הנייד שלנו עולה במדרגות בחלקים. לפעמים צינור ארוך מאפשר להשאיר חלק מהציוד בחדר המדרגות, תלוי במבנה הבניין.

כדי שהביקור בשכונת קריית כרמים יעבור חלק, פנו את הדרך מהדלת לשטיח, הרחיקו נעליים ועגלות מהכניסה, ואם אתם גרים בקומה גבוהה, ספרו לשכנים שצינור יעבור בחדר המדרגות לזמן מה. אנחנו מקפידים שהצינור לא יחסום מעבר ולא יפריע לשכנים בזמן העבודה. בסוף הביקור אנחנו מגלגלים את הצינורות ובודקים שלא נשארו טיפות מים על המדרגות. אם המדרגות משיש חלק, נשים לב במיוחד שהן יבשות לפני שאנחנו יוצאים.

בשטיח עם ערימה נמוכה, המברשת של שואב האבק מגיעה כמעט עד הבסיס. בשאגי הסיבים ארוכים, לפעמים חמישה סנטימטרים ויותר, והם סוגרים על הלכלוך כמו שמיכה. השואב יונק את מה שנמצא למעלה, ומה ששקע למטה נשאר שם. גרוע מזה, מברשת מסתובבת עלולה להסתבך בסיבים, למשוך אותם החוצה ולשחוק אותם.

מה שעובד טוב יותר בשגרה:

• ראש שאיבה שטוח, בלי מברשת או עם מברשת כבויה.
• מעברים איטיים, בכמה כיוונים.
• פעם בכמה שבועות, להפוך את השטיח ולשאוב או לנער את הגב, כדי שהפירורים ייפלו החוצה.

בניקוי מקצועי אנחנו עושים את השלב הזה ביסודיות רבה יותר, לפני כל טיפול רטוב, עם ציוד שמתאים לסיב ארוך. פירוט על ההרגלים הנכונים יש בעמוד שאיבה נכונה לשטיח שאגי, כולל אילו ראשים כדאי להשאיר בארון ואיזה ראש כדאי להשאיר מחובר לשואב.

שטיח שאגי שנשאב והתייבש בלי סירוק נראה לרוב גרוע ממה שהוא באמת. הסיבים נשארים בכיוון של המעבר האחרון של הציוד, מתייבשים כך, ויוצרים פסים ואזורים שנראים בהירים או כהים לפי זווית האור.

לכן אחרי היניקה האחרונה אנחנו עוברים על כל השטח עם מגרפה רכה או מסרק ייעודי לסיב ארוך:

• מרימים את הסיבים מהבסיס כלפי מעלה, ולא רק מיישרים את הקצוות.
• מפרידים קבוצות סיבים שנדבקו בזמן הניקוי.
• מסיימים בכיוון אחיד, כך שהשטיח ייראה אחיד גם כשהוא מתייבש.

כשהשטיח יבש לגמרי, אפשר לנער אותו קלות ביד או להעביר עליו את כף היד בכיוון ההפוך, וזה מחזיר נפח. בשגרה, סירוק קצר פעם בשבוע באזור הישיבה מונע מהסיבים להיצמד מחדש. מסרק גומי פשוט עושה את העבודה ולא פוגע בסיב. אל תשתמשו במברשת פלסטיק קשה, שעלולה לקרוע סיבים ארוכים.

הרבה שטיחי שאגי זולים בנויים כך שהסיבים ננעצים ברשת ומודבקים מאחור בשכבת לטקס, לפעמים עם בד נוסף מעליה. זה זול לייצור ונוח, אבל רגיש: לטקס ישן מתייבש, נסדק ומתפורר לאבקה, ומים רבים מדי יכולים להחליש את ההדבקה ולגרום לסיבים להשתחרר.

סימנים שהגב כבר חלש:

• אבקה כתומה או אפורה על הרצפה מתחת לשטיח.
• סיבים שנשלפים בקלות כשמושכים בעדינות בקבוצה קטנה.
• גב שמתקמט, נסדק ונשבר במקום להתכופף כשמקפלים פינה.

בשטיח כזה אנחנו עובדים בלחץ נמוך ובמעט מים, ומבצעים יותר מעברי יניקה. אם הגב כבר מתפורר, נמליץ להסתפק בניקוי שטחי או לא לנקות בכלל, כי הרטבה יכולה להאיץ את ההתפרקות. אבקת הלטקס עצמה היא גם הסיבה שהרצפה מתחת לשטיח נראית מלוכלכת תמיד, גם אחרי שטיפה. אחרי ניקוי כדאי לשאוב את הרצפה ולהחליף פד ישן שהתפורר יחד עם הגב.

רוב שטיחי השאגי בארץ מונחים על ריצוף קרמיקה או פורצלן. הרצפה הקרה, יחד עם גב עבה שלא נושם, יוצרת לפעמים לחות כלואה מתחת לשטיח, בעיקר בחורף ובחדרים שלא מקבלים שמש. אחרי זמן מגלים ריח של עובש, כתמים כהים בגב או סימנים על הרובה בין המרצפות.

לכן בכל ניקוי אנחנו מרימים פינה ובודקים מה קורה מתחת. אם הגב לח או הרצפה מוכתמת, נמליץ:

• להרים את השטיח מדי פעם ולתת לרצפה להתייבש.
• לשטוף את הרצפה מתחת לפני שהשטיח חוזר אליה אחרי הניקוי, ולחכות שתתייבש.
• להשתמש בפד מחורר שמאפשר תנועת אוויר.

מצד שני, ריצוף הוא גם יתרון בזמן הניקוי: מים שיורדים לגב לא נספגים ברצפה, והם נשאבים חזרה. בסוף העבודה אנחנו מנגבים את הרצפה סביב השטיח, כדי שלא תישאר חלקה למי שעובר שם.