ניקוי שטיח שאגי בשכונת קריית הלאום

בבתים ותיקים יש לעיתים בלטות טראצו או מרצפות ישנות שאינן ישרות לגמרי. שאגי שמונח עליהן זז, מתקמט ויוצר גלים, והגלים האלה הם בדיוק המקומות שבהם הסיבים נשחקים ראשונים. בנוסף, בין הבלטות הישנות מצטבר לכלוך שעולה לגב.

כשאנחנו מנקים שאגי בשכונת קריית הלאום על רצפה כזאת, אנחנו מיישרים את השטיח לפני העבודה, כדי שהניקוי יהיה אחיד ולא יישארו אזורים מקופלים לחים. אחרי הניקוי והייבוש, פד נגד החלקה מתחת לשטיח שומר עליו ישר, מפחית שחיקה בגלים ומונע מעידות. פד כזה כדאי להחליף כשהוא מתחיל להתפורר. פד ישן מתפורר לפעמים לגרגרים שנדבקים לגב השאגי, ובניקוי הם יוצאים כפירורים צהבהבים. זה לא נזק מהניקוי. כדאי לנקות היטב את הרצפה מתחת ולהניח פד חדש, בגודל מעט קטן מהשטיח.

רוב שטיחי השאגי שנמכרים בחנויות עשויים אחד משני סיבים סינתטיים, ולכל אחד יש אופי משלו בזמן הניקוי ואחריו.

• פוליאסטר רך מאוד למגע, לעיתים מבריק, ונמכר הרבה בשם "מיקרופייבר". הוא לא סופג מים לתוך הסיב, אבל נמעך מהר ונוטה לשכב בכיוון אחד.
• פוליפרופילן קשיח יותר, עמיד לכתמים על בסיס מים, אבל מושך שומן ושמן. אחרי זמן הוא יכול להיראות דביק ואפור באזורי ישיבה.

שני הסיבים לא מדממים צבע כמו צמר, ולכן אפשר לעבוד איתם בהזרקה-יניקה. ההבדל הוא בחומר ובלחץ: לפוליפרופילן עם שומן נשתמש בתמיסה שמפרקת שומנים, ולפוליאסטר עדין נעבוד בלחץ נמוך יותר. יש גם שאגי מצמר, נדיר יותר, שמקבל טיפול בלחות נמוכה. התווית בגב השטיח בדרך כלל אומרת מה הסיב. אם היא נחתכה, תמונה מקרוב בוואטסאפ מספיקה כדי שנזהה ונגיע עם החומר המתאים.

סיב ארוך פירושו יותר שטח שמחזיק טיפות מים, ויותר עומק שבו האוויר זז לאט. לכן שטיח שאגי יכול להישאר לח שעות ארוכות יותר משטיח רגיל באותו גודל, במיוחד אם הגב שלו עבה או אם הוא מונח על ריצוף קר.

מצד הניקוי, אנחנו מקטינים את הבעיה מראש: מזריקים פחות תמיסה בכל מעבר, ומבצעים יותר מעברי יניקה בלי מים, עד שהסיבים משחררים כמה שיותר. מצדכם, אחרי שאנחנו יוצאים:

• פתחו חלונות או הפעילו מאוורר שמכוון נמוך, אל פני השטיח.
• אם אפשר, הניחו את השטיח על כמה כיסאות או על מתקן ייבוש, כך שאוויר יעבור גם מתחת.
• אל תכסו אותו ואל תחזירו עליו פוף ושולחן עד שהעומק יבש, לא רק הקצוות.

בדקו בכף היד את הבסיס ולא את קצות הסיבים, שם מסתתרת הלחות האחרונה. על כל שלבי העבודה אצלכם בבית אפשר לקרוא בעמוד ניקוי שטיחים בבית.

הרבה שטיחי שאגי זולים בנויים כך שהסיבים ננעצים ברשת ומודבקים מאחור בשכבת לטקס, לפעמים עם בד נוסף מעליה. זה זול לייצור ונוח, אבל רגיש: לטקס ישן מתייבש, נסדק ומתפורר לאבקה, ומים רבים מדי יכולים להחליש את ההדבקה ולגרום לסיבים להשתחרר.

סימנים שהגב כבר חלש:

• אבקה כתומה או אפורה על הרצפה מתחת לשטיח.
• סיבים שנשלפים בקלות כשמושכים בעדינות בקבוצה קטנה.
• גב שמתקמט, נסדק ונשבר במקום להתכופף כשמקפלים פינה.

בשטיח כזה אנחנו עובדים בלחץ נמוך ובמעט מים, ומבצעים יותר מעברי יניקה. אם הגב כבר מתפורר, נמליץ להסתפק בניקוי שטחי או לא לנקות בכלל, כי הרטבה יכולה להאיץ את ההתפרקות. אבקת הלטקס עצמה היא גם הסיבה שהרצפה מתחת לשטיח נראית מלוכלכת תמיד, גם אחרי שטיפה. אחרי ניקוי כדאי לשאוב את הרצפה ולהחליף פד ישן שהתפורר יחד עם הגב.

שיער של כלבים וחתולים, במיוחד שיער קצר ודוקרני, ננעץ בין סיבי השאגי כמו סיכות. שיער ארוך ורך יותר נכרך סביבם. בשני המקרים שואב אבק מוציא רק חלק, וחוזר מהמעבר עם מעט שיער למרות שהשטיח מלא בו.

מה שאנחנו עושים לפני הניקוי הרטוב:

• מעבר עם מסרק גומי או מגרפה ייעודית, שמושכים שיער החוצה בלי לתלוש סיבים.
• שאיבה איטית בכיוונים מתחלפים, עם ריקון של המיכל באמצע אם הוא מתמלא.
• בדיקה של האזורים שבהם החיה נוהגת לשכב, שם יש גם שומן מהפרווה.

בשגרה בבית: כפפת גומי לחה שמעבירים על השטיח מוציאה כמות מפתיעה של שיער. כדאי גם לשים שמיכה במקום הקבוע של הכלב על השטיח, ולכבס אותה פעם בשבוע במקום לנקות את השטיח כל הזמן. אם הבעיה היא תאונות ולא רק שיער, יש מידע ייעודי בעמוד שתן כלב על שטיח.