ניקוי שטיח שאגי בשכונת נאות אשלים

בבתים ותיקים יש לעיתים בלטות טראצו או מרצפות ישנות שאינן ישרות לגמרי. שאגי שמונח עליהן זז, מתקמט ויוצר גלים, והגלים האלה הם בדיוק המקומות שבהם הסיבים נשחקים ראשונים. בנוסף, בין הבלטות הישנות מצטבר לכלוך שעולה לגב.

כשאנחנו מנקים שאגי בשכונת נאות אשלים על רצפה כזאת, אנחנו מיישרים את השטיח לפני העבודה, כדי שהניקוי יהיה אחיד ולא יישארו אזורים מקופלים לחים. אחרי הניקוי והייבוש, פד נגד החלקה מתחת לשטיח שומר עליו ישר, מפחית שחיקה בגלים ומונע מעידות. פד כזה כדאי להחליף כשהוא מתחיל להתפורר. פד ישן מתפורר לפעמים לגרגרים שנדבקים לגב השאגי, ובניקוי הם יוצאים כפירורים צהבהבים. זה לא נזק מהניקוי. כדאי לנקות היטב את הרצפה מתחת ולהניח פד חדש, בגודל מעט קטן מהשטיח.

רוב שטיחי השאגי שנמכרים בחנויות עשויים אחד משני סיבים סינתטיים, ולכל אחד יש אופי משלו בזמן הניקוי ואחריו.

• פוליאסטר רך מאוד למגע, לעיתים מבריק, ונמכר הרבה בשם "מיקרופייבר". הוא לא סופג מים לתוך הסיב, אבל נמעך מהר ונוטה לשכב בכיוון אחד.
• פוליפרופילן קשיח יותר, עמיד לכתמים על בסיס מים, אבל מושך שומן ושמן. אחרי זמן הוא יכול להיראות דביק ואפור באזורי ישיבה.

שני הסיבים לא מדממים צבע כמו צמר, ולכן אפשר לעבוד איתם בהזרקה-יניקה. ההבדל הוא בחומר ובלחץ: לפוליפרופילן עם שומן נשתמש בתמיסה שמפרקת שומנים, ולפוליאסטר עדין נעבוד בלחץ נמוך יותר. יש גם שאגי מצמר, נדיר יותר, שמקבל טיפול בלחות נמוכה. התווית בגב השטיח בדרך כלל אומרת מה הסיב. אם היא נחתכה, תמונה מקרוב בוואטסאפ מספיקה כדי שנזהה ונגיע עם החומר המתאים.

שטיח שאגי חדש משאיר לפעמים במשך כמה שבועות סיבים קצרים על הרצפה, בשואב ועל הבגדים. זו נשירה, והיא קורה כי בתהליך הייצור נשארים בשטיח קטעי סיב חתוכים שלא נאחזו בגב. ברוב המקרים היא נחלשת לבד אחרי חודש או חודשיים של שאיבה סדירה.

ניקוי מקצועי בתקופה הזאת לא בהכרח נדרש, וגם לא יעצור את הנשירה לגמרי. מה שכן עוזר:

• שאיבה עדינה בלי מברשת, פעמיים בשבוע, וריקון תכוף של מיכל השואב.
• ניעור של השטיח בחוץ, כשהגודל מאפשר.
• לא למשוך סיבים שבולטים מעל הגובה, אלא לגזור אותם בזהירות במספריים.

אם הנשירה ממשיכה הרבה אחרי החודשים הראשונים ונוצרים אזורים דלילים, זו כבר בעיה באיכות השטיח ולא בלכלוך. נגיד לכם את זה בכנות אם תשאלו לפני שמזמינים ניקוי. שטיח שעדיין משיר הרבה גם יוציא יותר סיבים במכונה, וזה לא סימן לנזק מהניקוי.

ילדים מבלים על השטיח יותר מכל אחד אחר בבית. הם זוחלים עליו, אוכלים עליו, מפזרים עליו משחקים קטנים ונרדמים עליו, והפנים שלהם קרובות מאוד לסיבים. בשאגי, שמחזיק אבק ופירורים בעומק, זה אומר שהם נמצאים בדיוק באזור שבו הלכלוך מצטבר.

בניקוי שאגי לחדר ילדים בשכונת נאות אשלים אנחנו שמים דגש על כמה דברים:

• חומרים עדינים, ומעבר נוסף במים נקיים כדי שלא יישארו שאריות בסיבים.
• טיפול נקודתי בשאריות פלסטלינה, מסטיק ודבק, שנתקעים בין הסיבים.
• זמן ייבוש מלא לפני שהילדים חוזרים לשחק, גם אם זה אומר ערב אחד בלי השטיח.

ניקוי כזה מפחית אבק, לכלוך ואלרגנים, אבל לא הופך את השטיח לסטרילי ולא מחליף שאיבה קבועה, פעמיים בשבוע לפחות בחדר שמשחקים בו כל יום. על השיקולים בחדר ילדים לפי אזור אפשר לקרוא בעמוד שטיח בחדר ילדים.

רוב שטיחי השאגי בארץ מונחים על ריצוף קרמיקה או פורצלן. הרצפה הקרה, יחד עם גב עבה שלא נושם, יוצרת לפעמים לחות כלואה מתחת לשטיח, בעיקר בחורף ובחדרים שלא מקבלים שמש. אחרי זמן מגלים ריח של עובש, כתמים כהים בגב או סימנים על הרובה בין המרצפות.

לכן בכל ניקוי אנחנו מרימים פינה ובודקים מה קורה מתחת. אם הגב לח או הרצפה מוכתמת, נמליץ:

• להרים את השטיח מדי פעם ולתת לרצפה להתייבש.
• לשטוף את הרצפה מתחת לפני שהשטיח חוזר אליה אחרי הניקוי, ולחכות שתתייבש.
• להשתמש בפד מחורר שמאפשר תנועת אוויר.

מצד שני, ריצוף הוא גם יתרון בזמן הניקוי: מים שיורדים לגב לא נספגים ברצפה, והם נשאבים חזרה. בסוף העבודה אנחנו מנגבים את הרצפה סביב השטיח, כדי שלא תישאר חלקה למי שעובר שם.