ניקוי שטיחים בשכונת נאות אשלים

בדירות קרקע ובבניינים ותיקים יש לפעמים לחות שעולה מהרצפה או נכנסת דרך קירות חיצוניים. שטיח שמונח על רצפה כזאת צובר ריח של טחב, ולפעמים מופיעים בגב שלו כתמים כהים. לפני ניקוי שטיחים בשכונת נאות אשלים בדירה כזאת הטכנאי בודק את הגב ואת הרצפה מתחת לשטיח. הניקוי עצמו מוציא לכלוך וחלק גדול מהריח, אבל אם מקור הלחות נשאר, הריח עלול לחזור. כדאי לייבש היטב אחרי הניקוי, ולשקול להרים את השטיח מדי פעם כדי שהרצפה תתאוורר. אם יש סימני עובש בגב, נגיד לכם את זה בפירוש. בדירות כאלה כדאי גם לבדוק שהשטיח לא נוגע בקיר חיצוני רטוב, ולהשאיר מרווח קטן שמאפשר לאוויר לעבור בצד. שטיח שמתייבש היטב פחות צפוי לצבור שוב ריח.

הסיב קובע כמעט הכל: כמה מים השטיח סובל, באיזה חומר מותר להשתמש ומה הסיכוי שכתם ייצא. בקצרה:

• פוליפרופילן: הנפוץ ביותר בשטיחים זולים ובינוניים. עמיד למים ולא סופג צבע בקלות, אבל סופג שמנים ומתקמט בערימה במקומות של דריכה.
• ניילון: גמיש וחוזר לצורתו, אבל כתמי צבע כמו מיץ ויין נקשרים אליו מהר.
• ויסקוזה: מבריק ונראה כמו משי, אבל רגיש מאוד למים. הוא עלול להצהיב, להתקשות ולהיראות מקומט אחרי שטיפה לא נכונה.
• כותנה: נפוצה בשטיחי ילדים ובשטיחים שטוחים. נוטה להתכווץ ולדמם צבע.
• צמר: עמיד ודוחה לכלוך באופן טבעי, אבל דורש שיטה עדינה וייבוש טוב.
• משי: עדין ביותר. ברוב המקרים לא נמליץ לנקות אותו בבית.

אם אין תווית, צלמו את הגב ואת הערימה מקרוב, ונעזור לזהות. בשטיחים מעורבים, למשל צמר עם תוספת ויסקוזה, בוחרים את השיטה לפי הסיב הרגיש מביניהם.

הפרנזים בקצוות השטיח הם בדרך כלל המשך של חוטי השתי, והם עשויים לרוב מכותנה גם כשהשטיח עצמו מצמר. לכן הם מתנהגים אחרת: הם מאפירים מהר, סופגים לכלוך מהרצפה ונוטים להצהיב כשמנקים אותם בחומר לא מתאים או כשהם נשארים רטובים יותר מדי.

בזמן הניקוי מטפלים בפרנזים בנפרד, בעבודה ידנית ובכמות קטנה של תמיסה, ומסרקים אותם ישר כדי שיתייבשו מסודרים. שוליים ארוגים מקבלים טיפול דומה, כי שם מתרכז הלכלוך מהשואב שלא מגיע עד הקצה. חשוב לדעת: אנחנו מנקים בלבד. פרנזים קרועים, שוליים שנפרמו או קשרים שנפתחו לא מתוקנים בביקור, ואם הטכנאי רואה שהניקוי עלול להחמיר נזק קיים, הוא יעדכן אתכם לפני שהוא נוגע באזור. בשטיחים פרסיים ובקילים יש לזה משקל מיוחד, ופירוט נמצא בעמוד ניקוי שטיחים פרסיים. אם יש לכם ספק לגבי מצב הפרנזים, צלמו אותם מקרוב ושלחו עם שאר התמונות.

זמן הייבוש תלוי בעובי הערימה, בסוג הסיב ובאוורור בחדר, ולכן אין מספר קבוע. שטיח סינתטי דק עשוי להיות יבש למגע אחרי כמה שעות, ושטיח צמר עבה צריך יותר. כמה דברים מקצרים את הזמן ושומרים על התוצאה:

• לפתוח חלונות או להפעיל מזגן ומאוורר, כדי שהאוויר הלח לא יישאר בחדר.
• לא להחזיר רהיטים על השטיח עד שהוא יבש לגמרי. אם חייבים, להניח ניילון או קרטון מתחת לרגליים כדי שעץ או מתכת לא ישאירו כתם.
• להימנע מהליכה בנעליים על שטיח לח. אם צריך לעבור, ללכת בגרביים נקיות.
• להשאיר את חיות המחמד מחוץ לחדר עד שהשטיח יבש.

אם אחרי הייבוש מופיע כתם שלא היה, ייתכן שזה לכלוך שעלה מהגב. ספרו לנו, ונבדוק. פירוט נוסף בעמוד כמה זמן שטיח מתייבש. בקיץ, עם חלונות פתוחים וחום, הייבוש בדרך כלל מהיר יותר מאשר בחורף הלח.

ניקוי מקצועי פעם בתקופה לא מחליף טיפול שוטף. ההרגלים הבאים שומרים על השטיח נקי יותר ומאריכים את הזמן עד הניקוי הבא:

• שאיבה איטית, לא מהירה. מעברים איטיים בשני כיוונים מוציאים הרבה יותר חול מהבסיס של הסיבים.
• סיבוב השטיח פעם בכמה חודשים, כדי שאזורי הדריכה והשמש יתחלפו והשחיקה תהיה אחידה.
• טיפול מיידי בשפיכות: לספוג בלחיצה, לא לשפשף. שפשוף מרחיב את הכתם ופותח את קצות הסיבים.
• שטיח כניסה ליד הדלת, שתופס חלק גדול מהחול לפני שהוא מגיע לשטיח הסלון.
• זהירות עם תכשירים: אקונומיקה, מסירי כתמים חזקים וכמויות גדולות של סודה לשתייה עלולים לפגוע בצבע ובסיב.

כמה זמן לחכות בין ניקויים תלוי בבית עצמו, ויש על זה מדריך נפרד: כל כמה זמן לנקות שטיח. על שימוש בסודה תמצאו פירוט במדריך הסודה לשתייה.