שתן חתול על שטיח בשכונת קריית ראשון

בדירות ישנות לא מעט שטיחים נמצאים באותו מקום שנים, לפעמים כבר מהדיירים הקודמים. אם היה בבית חתול לפני שנים, השתן שלו יכול להיות עדיין בתחתית, ולהתעורר רק כשהחדר נעשה לח או כשמביאים חתול חדש שמזהה אותו מיד. בשכונת קריית ראשון זה מקרה שבו חתול צעיר מסמן מקום שלא היה לו שום קשר אליו.

בשטיח ישן כזה, בדיקת UV חשובה במיוחד, כי אף אחד בבית לא יודע איפה הכתמים. שטיחים ישנים גם נוטים להיות עם לטקס מתפורר, ונבדוק את מצב התחתית לפני שמחליטים כמה נוזל אפשר להכניס.

כשמביאים חתול חדש לדירה עם שטיח ישן, כדאי לנקות את השטיח עוד לפני שהחתול מגיע, ולא אחרי שהוא כבר בחר לו מקום. זה חוסך הרבה תסכול בשבועות הראשונים.

אחד החומרים בשתן, חומצת שתן, יוצר כשהוא מתייבש גבישים קטנים שכמעט לא מתמוססים במים רגילים. בשתן חתול, שהוא מרוכז, יש הרבה מהם. הגבישים נצמדים לבסיס הסיבים ולתחתית, ומשחררים ריח בכל פעם שהם נרטבים מחדש.

זה מסביר מצב מוכר: ניקיתם את השטיח במים וסבון, הוא התייבש, ובמשך כמה ימים הריח היה חזק יותר מקודם. המים הרטיבו את הגבישים ולא הוציאו אותם.

בטיפול שלנו התכשיר האנזימטי צריך זמן לפרק את החומרים האלה, ולכן אנחנו לא שוטפים מיד אחרי המריחה. אחרי ההשריה מגיעים שטיפה ושאיבה בשיטת הזרקה-יניקה, שמוציאות את מה שהתפרק החוצה ולא משאירות אותו בשטיח.

• בכתם חדש, טיפול אחד מספיק בדרך כלל.
• בכתם בן כמה חודשים, לפעמים צריך שתי מריחות לפני השטיפה.
• בכתם עמוק בתחתית, ייתכן שיישאר ריח קל.

לכן לוח הזמנים של הביקור כולל המתנה, ולא רק עבודה עם המכונה.

שטיחים פרסיים ושטיחי עבודת יד בנויים לרוב על שתי וערב של כותנה, עם פלאג מצמר או ממשי. השתן עובר את הפלאג מהר, נספג בכותנה ונשאר בה. כותנה רטובה לאורך זמן עלולה להיחלש, ושתן שהתייבש בתוכה משאיר כתם צהבהב שנראה מהצד האחורי של השטיח.

הסכנה הגדולה בשטיחים כאלה היא דימום צבע. צבעים טבעיים ולפעמים גם צבעים ישנים זולגים כשהם נרטבים, ושתן כבר החליש אותם. לכן אנחנו בודקים כל צבע בנפרד בנקודה נסתרת, לפני תכשיר ולפני מים.

• אם הצבעים יציבים, מטפלים בלחות נמוכה ובשאיבה צמודה.
• אם צבע אחד זולג, עוצרים ומסבירים.
• שטיח משי או שטיח עתיק מאוד לרוב לא ננקה בבית.

בעמוד ניקוי שטיחים פרסיים הסברנו מתי אנחנו מנקים שטיח כזה בבית ומתי ממליצים שלא.

גם הצד האחורי של שטיח כזה מספר הרבה: הילה צהובה שם מראה עד לאן השתן הגיע.

בעלי חתולים רבים מנסים לכסות את הריח בספריי ריחני, או להרתיע את החתול עם ריח הדרים, פלפל או תכשירים ייעודיים. הכוונה טובה, אבל ברוב המקרים זה לא עובד לאורך זמן, ולפעמים זה מחמיר.

ריח חזק חדש בבית יכול להלחיץ חתול, וחתול לחוץ מסמן יותר. כשהבושם מתנדף, שתן ישן שלא פורק נשאר בשטיח, והחתול חוזר. חלק מהתכשירים גם משאירים שארית שמנונית שמושכת לכלוך, ועל שטיח צמר עלולה לשנות את הגוון.

• מסיר ריח מהסופר מכסה, ולא מפרק את השתן.
• שמנים אתריים חלקם לא בטוחים לחתולים, ולא כדאי לשים אותם על השטיח.
• שילוב של כמה תכשירים על אותו כתם מקשה עלינו לנקות אחר כך.

אם כבר ריססתם משהו, ספרו לנו מה. זה משפיע על הבדיקה ב-UV ועל בחירת התכשיר.

אם החתול שלכם רגיש לריחות, עדיף להשאיר את הבית בלי ריח חדש בכלל בתקופה שאחרי הניקוי.

אחרי ניקוי, המטרה היא שהחתול לא יחשוב יותר על הנקודה כמקום לעשות בו צרכים. חתולים לא עושים צרכים במקום שבו הם אוכלים, ישנים או משחקים. אפשר לנצל את זה.

• להניח קערת אוכל קטנה או חטיפים בנקודה שנוקתה, אחרי שהשטיח יבש לגמרי.
• לשים שם מיטה, שמיכה של החתול או צעצוע אהוב.
• לשחק עם החתול באזור הזה כמה דקות ביום.
• לכסות זמנית את הנקודה ברדיד או במשטח שחתולים לא אוהבים לעמוד עליו.

עד שהשטיח מתייבש לגמרי, סגרו את החדר. שטיח לח עם שאריות של תכשיר מריח לחתול משונה, וחלק מהחתולים מגיבים לזה בסימון מחדש. כמה שעות של דלת סגורה, חלון פתוח ומאוורר שווים הרבה.

בשבועות שאחרי, שימו לב אם החתול מרחרח את המקום בעניין. זה רגע טוב לקרוא לו, לשחק איתו או להוביל אותו לארגז.