שטיח בחדר ילדים בשכונת ראשונים

בבתים פרטיים בשכונת ראשונים יש לעיתים קרובות חדר משחקים נפרד או אזור משחק גדול בקומה העליונה, עם שטיח גדול שמכסה את רוב הרצפה. שטיח כזה משרת כמה ילדים, חברים שבאים אחרי הגן ומשחקים שנמשכים שעות. הוא צובר הרבה: פירורים, נצנצים, חלקי משחקים ושערות של חיות. לפני הניקוי חשוב לפנות ממנו את כל הצעצועים ואת הקופסאות. שטיח גדול מתייבש לאט יותר, ולכן עדיף לנקות אותו ביום שבו הילדים לא צריכים את החדר עד הערב, ולפתוח חלונות בשני צדי החדר. אם בחדר המשחקים יש גם מזרן פאזל מספוג, כדאי לפרק ולשטוף אותו בנפרד באותו יום, כך שכל הרצפה תהיה נקייה ביחד.

סליים הוא חומר דביק וגמיש על בסיס דבק, ולעיתים קרובות עם צבע, נצנצים וריח. כשהוא נכנס לשטיח הוא נלפף סביב הסיבים, וכל ניסיון למשוך אותו בכוח מותח אותו עוד יותר פנימה.

• להרים את רוב הגוש ביד או בכף, בתנועה איטית כלפי מעלה.
• לקרר. שקית קרח על השאריות למשך כמה דקות מקשה את הסליים ומאפשרת לפורר אותו.
• לא לשפשף ולא להרטיב הרבה בשלב הזה. מים מרככים אותו ומורחים אותו.

אחרי שהוצאתם את רוב המוצק, יישאר לרוב צבע ושכבה דביקה דקה. כאן נכנס הטיפול שלנו, עם תכשיר שמפרק את הדבק ושטיפה טובה. סליים צבעוני, במיוחד בצבעים עזים, עלול להשאיר גוון בשטיח בהיר. בשטיח שאגי הוא נכנס עמוק במיוחד, ושם הטיפול איטי יותר.

סליים שנכנס לשטיח צמר דורש עבודה עדינה במיוחד, כי משיכה בכוח עלולה לתלוש סיבים.

יש שני סוגים, והם מתנהגים הפוך. בצק משחק רך הוא על בסיס קמח, מלח ומים. כשהוא מתייבש הוא מתפורר, ולכן הכלל הוא לחכות. בצק יבש יוצא ברובו בגירוד עדין ובשאיבה, ובצק רטוב נמרח לתוך הסיב.

פלסטלינה קלאסית היא על בסיס שעווה ושמן, והיא לא מתייבשת לעולם. היא נשארת רכה ונמרחת עם חום הגוף והרגליים. כאן עוזר קירור עם קרח כדי להקשות אותה, ואחר כך הרמה בעדינות של החתיכות.

בשני המקרים לרוב נשאר צבע, ובפלסטלינה גם כתם שומני. אל תנסו על פלסטלינה מים חמים או מגהץ: השמן נספג לעומק ומשאיר אזור כהה. בניקוי שלנו אנחנו מטפלים קודם בשומן ואחר כך בצבע, ומסיימים בשטיפה. בשטיחים עם צבע בהיר כדאי לשלוח תמונה ונאמר מה סביר לצפות לו.

כדאי לבדוק גם את הסוליות של הנעליים ואת גלגלי הכיסא בחדר, כי פלסטלינה נוטה להימרח ממקום למקום בלי שמרגישים.

הקאה היא מקרה שבו מהירות חשובה, גם בגלל הכתם וגם בגלל הריח. מיצי קיבה הם חומציים, ועם הזמן הם עלולים לשנות את הצבע של סיבי צמר ולהשאיר ריח בגב.

1. הרחיקו את הילדים ואת חיות המחמד מהאזור.
2. הרימו את המוצק עם נייר עבה או עם מגרדת פלסטיק, ממשיכים מהצד לכיוון המרכז. כפפות חד-פעמיות יעזרו.
3. לחצו על המקום עם בד נקי ויבש כדי לספוג את הנוזל, בלי להזיז אותו לצדדים.
4. טפטפו מעט מים קרים וספגו שוב.
5. פתחו חלון.

אל תפזרו בשמים או מטהר אוויר על השטיח. הם מכסים את הריח לכמה שעות ומוסיפים חומר לסיב. אם הריח נשאר אחרי יום, הנוזל הגיע לגב. בניקוי מקצועי מטפלים בגב עם שאיבה חזקה ותכשיר לפירוק שאריות אורגניות, ומסיימים בשטיפה.

אם ההקאה הייתה בזמן מחלה של כמה ילדים בבית, כדאי לחכות שכולם יבריאו ורק אז לתאם ניקוי מלא של השטיח.

שולחן היצירה הוא המקור הקבוע של כתמים בחדר ילדים.

• טושים על בסיס מים, אלה שמסומנים כרחיצים, יוצאים לרוב טוב, במיוחד אם לא שפשפו אותם.
• טושים קבועים הם כתם צבע לכל דבר, ולעיתים קרובות משאירים סימן גם אחרי טיפול.
• צבעי פנדה ושעווה הם שעווה עם צבע. מקררים, מגרדים בעדינות, ואחר כך מטפלים בצבע.
• דבק לבן נמס במים כל עוד הוא לא מתייבש. דבק פלסטיק ודבק חם קשים יותר.
• נצנצים לא מכתימים, אבל נכנסים לבסיס ונשארים שם חודשים. שאיבה חזקה ואיטית מוציאה את רובם.
• גואש וצבעי ידיים יוצאים טוב כשהם רטובים, וקשים יותר כשהתייבשו.

בניקוי השטיח כולו רוב השאריות הקטנות האלה מתבהרות, ואת מה שנשאר אנחנו בודקים נקודתית.

שולחן יצירה על משטח רחיץ, או מגבת ישנה מתחת לכיסא, חוסכים הרבה מהכתמים האלה.