ריח רע מהשטיח בבת ים

בדירות שכורות ישנות נשארים לפעמים שטיחים מהדיירים הקודמים, ואיש לא יודע מה עבר עליהם. עישון, חיות מחמד, נזילות ושנים של לכלוך הצטברו בסיבים. בבת ים דיירים חדשים מתלוננים לא פעם על ריח שהם לא מצליחים לזהות.

בשטיח כזה הבדיקה המקדימה חשובה במיוחד. נבדוק את התחתית, את הלטקס ואת הצד האחורי, ונגיד לכם אם ניקוי סביר לעזור. לפעמים התשובה היא שהשטיח בסוף דרכו, ואז עדיף לדעת לפני שמשלמים. אם הוא במצב טוב, ניקוי עמוק מחזיר לו לא מעט.

כדאי גם לשאול את בעל הדירה מה ידוע על השטיח. מידע על נזילה שהייתה, על חיות מחמד של דיירים קודמים או על ניקוי אחרון עוזר לנו לכוון את הטיפול לסיבה הנכונה.

עשן סיגריות משאיר אחריו שארית דביקה של זפת וניקוטין שנדבקת לכל משטח בחדר. בשטיח היא נצמדת לסיבים, מצהיבה שטיחים בהירים, ואוספת אבק שמחזק עוד יותר את הריח. בשטיח שהיה בבית של מעשן שנים, השכבה הזו עבה ומשפיעה גם על הצבע.

ניקוי בהזרקה-יניקה עם תכשיר שמתאים לשאריות שמנוניות מוריד חלק גדול מהשכבה, ולרוב השטיח נראה בהיר יותר אחריו. אבל חשוב להבין את התמונה הרחבה:

• הריח נמצא גם בקירות, בתקרה, בווילונות וברהיטים.
• אם רק השטיח מנוקה, הוא עלול לספוג שוב ריח מהחדר.
• בשטיח צמר, הסיב עצמו סופג ריח ועלול לשמור קצת ממנו.

אנחנו מנקים שטיחים בלבד, ולכן אם עברתם לדירה של מעשן, כדאי לתאם את ניקוי השטיח אחרי צביעה וניקוי של שאר החדר, ולא לפני.

ככל שעבר פחות זמן מאז שהעישון בחדר הפסיק, כך קל יותר להוציא את הריח.

שטיח שנשמר מגולגל חודשים או שנים, במחסן, בבוידעם או במכולה, סופג את האוויר הסגור שסביבו. גם אם הוא נוקה לפני האחסון, הוא מגיע עם ריח של אבק ישן ואוויר עומד. אם האחסון היה במקום לח, הריח כבד יותר ולפעמים יש גם עובש.

לפני שמזמינים ניקוי, כדאי לעשות כמה דברים פשוטים:

• לפרוש את השטיח ולתת לו להתאוורר בחדר מאוורר יום או יומיים.
• לשאוב משני הצדדים, כולל הצד התחתון.
• לבדוק אם יש חרקים, עש או סימני כרסום, במיוחד בשטיחי צמר.
• לבדוק אם יש כתמים כהים או אבקה לבנה בתחתית.

אם אחרי האוורור הריח נחלש מאוד, ייתכן שמספיק ניקוי רגיל. אם הוא נשאר חזק, נצטרך ניקוי עמוק. אם יש סימני עובש, נגיד לכם בכנות שניקוי כבר לא הפתרון. עש בשטיח צמר הוא סיבה נוספת לבדוק בזהירות לפני שמרטיבים.

ניקוי עמוק של שטיח מטפל במה שנמצא בסיבים ובחלק העליון של התחתית. זה כולל את רוב מקורות הריח היומיומיים: אבק, שמן עור, שאריות אוכל, משקאות, לכלוך מהנעליים ושאריות של חומרי ניקוי.

יש מקורות ריח שניקוי לא פותר, או פותר רק בחלקם:

• רטיבות בקיר או ברצפה: הריח יחזור כל עוד הם רטובים.
• לטקס מתפורר: החומר עצמו מדיף את הריח.
• סימני עובש בתחתית: זה לא משהו שניקוי פותר.
• שתן ישן שהגיע לריפוד או לרצפה: צריך טיפול גם מתחת.
• ריח שמגיע מהחדר עצמו: מזגן, ארון, וילונות או קירות.

אנחנו מעדיפים לגלות את זה בתמונה ובשיחה לפני שמגיעים, ולא אחרי שהשטיח נוקה והריח חזר. אם נחשוב שניקוי לא יעזור במקרה שלכם, נגיד את זה.

גם כשהריח יורד רק בחלקו, הניקוי לרוב משפר את מראה השטיח ואת התחושה שלו מתחת לרגליים.

שטיח בחדר ילדים צובר ריחות שלא תמיד שמים לב אליהם עד שהם כבר חזקים. חלב ובקבוקים שנשפכו, הקאה של לילה, שאריות של חטיפים, צבעים וחומרי יצירה, וגם תאונות של ילדים קטנים בתקופת הגמילה מחיתולים. כל אחד מהם מותיר משהו בסיבים.

חלב הוא אחד הקשים במיוחד. הוא נספג, מתקלקל ומדיף ריח חמוץ שמתחזק מיום ליום. הקאה משאירה חומצה שעלולה לשנות צבע בשטיח בהיר. שתן של ילדים מתנהג כמו כל שתן, ואם הוא חוזר באותו מקום, הוא מגיע לתחתית.

• לספוג כל שפיכה מיד ולא להשאיר ללילה.
• לשאוב את החדר לעיתים קרובות, כי ילדים יושבים ומשחקים על השטיח.
• לבחור שטיח שאפשר להרים ולבדוק מתחתיו.

אחרי ניקוי, אל תחזירו ילדים לשחק על השטיח לפני שהוא יבש. אפשר לראות מידע מקומי בעמוד שטיח בחדר ילדים לפי אזורים.