כתם דם על שטיח בבת ים

בדירות ותיקות בבת ים גרים לא מעט מבוגרים, ולעיתים כתמי דם על השטיח ליד המיטה קשורים לתרופות לדילול דם, לעור עדין שנפצע בקלות או לחבישה שזזה בלילה. אנחנו מטפלים בכתמים כאלה בעדינות ובלי שאלות מיותרות. אם יש כמה כתמים לאורך זמן, ניקוי של השטיח כולו נותן תוצאה אחידה יותר מטיפול נקודתי. כדאי לחשוב גם על בטיחות: שטיח שקצותיו מתקפלים או שזז על הרצפה הוא סיבה נפוצה למעידות. אחרי הניקוי, הקפידו שהשטיח יחזור למקומו שטוח ויבש לגמרי, כי שטיח לח מחליק יותר על אריחים.

דם שהתייבש בשטיח משנה צבע מאדום לחום כהה, והופך לשכבה קשה על קצות הסיבים. הדחף הטבעי הוא לגרד אותו, אבל גירוד חזק תולש סיבים ומשאיר אזור פרוע שבולט גם אחרי ניקוי.

הדרך הנכונה היא ריכוך:

• מניחים על הכתם מגבת לחה במים קרים לכמה דקות, בלי להציף.
• מרימים ובודקים. חלק מהדם יעבור למגבת.
• חוזרים על זה בסבלנות, ובין לבין ספיגה במגבת יבשה.
• את הפירורים היבשים מרימים בעדינות עם כרטיס פלסטיק, בלי ללחוץ פנימה.

בטיפול שלנו אנחנו משתמשים בתכשיר שמפרק חלבון, וזה החלק שבאמת עושה את העבודה בכתם יבש. התכשיר צריך זמן, ולכן לא ממהרים בשלב הזה. אחרי ההשריה שוטפים ושואבים כמה פעמים.

כתם יבש שלא עבר חום וחומרים חזקים מתבהר ברוב המקרים באופן ניכר, גם אם עבר עליו זמן.

צמר הוא סיב של חלבון. זה מה שנותן לו את הרכות ואת הגמישות, וזה גם מה שהופך כתם דם בצמר למקרה מיוחד. התכשירים שהכי טובים בפירוק חלבון של דם עלולים, אם משתמשים בהם לא נכון, לפגוע גם בחלבון של הסיב עצמו.

לכן בשטיח צמר אנחנו עובדים אחרת:

• בדיקת יציבות צבע בפינה נסתרת, ובשטיח רב גוני בכמה צבעים.
• תכשיר שמתאים לצמר, בריכוז ובזמן חשיפה מבוקרים.
• לחות נמוכה ושאיבה צמודה, כדי שהצמר לא יספוג יותר מדי מים.
• שטיפה יסודית בסוף, כדי שלא יישארו שאריות של התכשיר בסיב.

אם בבדיקה הצבע זולג, לא נמשיך, ונגיד לכם בכנות שעדיף לא לטפל בשטיח הזה בבית. פירוט נוסף על העבודה עם צמר נמצא בעמוד ניקוי שטיחי צמר.

בשטיח צמר יקר, אל תנסו מי חמצן או מסיר כתמים כללי לפני שמדברים איתנו.

יש כמה תרופות סבתא לכתמי דם, וחלק מהן לא מזיקות, אבל גם לא פותרות.

• מלח עם מים קרים. מלח יכול לעזור מעט בשליפת דם טרי מהסיב, אבל משאיר גבישים שצריך לשאוב היטב אחר כך. בשטיח צמר עדיף לוותר.
• עמילן או קמח תירס. משחה של עמילן ומים קרים סופגת חלק מהדם כשהיא מתייבשת. זה עדין יחסית, אבל משאיר אבקה שצריך להוציא בשאיבה יסודית.
• סודה לשתייה. סופגת לחות, אבל לא מפרקת חלבון. על היתרונות והחסרונות שלה כתבנו בניקוי שטיח עם סודה לשתייה.
• סבון כלים. טיפה במים קרים יכולה לעזור, אבל כמות גדולה משאירה שאריות דביקות שמושכות לכלוך.

הכלל: לא לערבב כמה שיטות על אותו כתם. כל חומר שמוסיפים משאיר משהו בסיב, והשילוב מקשה על הטיפול המקצועי שבא אחר כך.

ברוב המקרים כתם דם מגיב טוב לטיפול נכון, אבל יש מצבים שבהם חשוב לנו לומר מראש שייתכן שיישאר זכר:

• הכתם עבר חום. מים חמים, מגהץ או מייבש שיער קיבעו את החלבון בסיב.
• הכתם עבר הלבנה. מי חמצן או אקונומיקה הורידו את הצבע של השטיח, ועכשיו יש אזור בהיר שאין בו מה לנקות.
• כמות גדולה שהגיעה לגב או לריפוד. ממנה הכתם עלול לעלות חזרה גם אחרי טיפול טוב.
• שטיח בהיר מאוד מצמר טבעי. שם גם צל קלוש בולט.
• שטיח שהצבעים שלו זולגים. במקרה כזה לא נמשיך בטיפול, כדי לא לגרום נזק גדול יותר מהכתם.

גם כשנשאר סימן, הוא בדרך כלל חלש בהרבה מהכתם המקורי. לפי התמונה נוכל להעריך לאיזו קבוצה הכתם שייך, ועל זה נבנה את ההמלצה.