ריח רע מהשטיח בלוד

בדירות ישנות יש לא פעם חדרים קטנים עם חלון אחד, לפעמים לחצר פנימית או לפיר. האוויר בחדר כזה מתחלף לאט, וריחות נשארים בו זמן רב. שטיח בחדר כזה סופג כל ריח שנוצר בו, ולוקח לו יותר זמן להתייבש אחרי ניקוי. בלוד זה שילוב שדורש תכנון.

אנחנו משתמשים בשאיבה יבשה במיוחד בחדרים כאלה, וממליצים להשאיר את הדלת פתוחה ולהפעיל מאוורר לכמה שעות. אם יש אפשרות, הוציאו את השטיח לחדר מאוורר יותר עד שיתייבש. כך לא תקבלו ריח חמוץ במקום ריח הטחב.

אם החדר משמש לשינה, כדאי לתכנן את הניקוי מוקדם ביום, כך שהשטיח יתייבש עד הערב. שינה בחדר קטן עם שטיח רטוב מעלה את הלחות באוויר ומאטה את הייבוש עוד יותר.

ריח של מרתף, אדמה רטובה או בגדים שלא התייבשו הוא בדרך כלל סימן ללחות שנשארה בשטיח זמן רב. זה קורה בשטיחים שמונחים על רצפה קרה בחורף, בחדרים שפונים צפונה, ליד קיר עם רטיבות, או בבית שבו החלונות סגורים רוב הזמן.

הלחות מתרכזת בדרך כלל בתחתית ולא בסיבים העליונים, ולכן מלמעלה השטיח יכול להיראות תקין לגמרי. כשמרימים אותו, רואים לפעמים כתמים כהים או נקודות של עובש בצד האחורי ועל הרצפה.

• ריח של לחות בלי עובש בתחתית: ניקוי וייבוש נכון מורידים את רוב הריח.
• סימני עובש בתחתית או בכותנה: זה לא משהו שניקוי פותר, ונגיד לכם את זה מראש.
• אם הרצפה או הקיר רטובים, צריך לטפל בהם קודם.

אחרי ניקוי של שטיח כזה, חשוב לא להחזיר אותו לאותם תנאים. הרחקה מהקיר, מסיר לחות או שכבה מאווררת מתחת עושים יותר מכל תכשיר.

כלב שאוהב לשכב על השטיח משאיר בו כל יום קצת מעצמו: שיער, קשקשים, שמן עור טבעי ולכלוך מהכפות. השמן הזה הוא מה שאחראי לריח המוכר של כלב, והוא מתחזק כשהכלב רטוב, אחרי טיול בגשם או אחרי מקלחת.

בשטיח, השמן נדבק לסיבים במקום הקבוע שבו הכלב שוכב, ומשם הריח מתפשט. אם נוגעים בסיבים באזור הזה, הם מרגישים לפעמים שמנוניים או כבדים יותר משאר השטיח. כתם לא רואים, אבל הריח שם.

• שאיבה יומית עם מברשת מסתובבת מוציאה שיער וקשקשים, אבל לא את השמן.
• כלב שנכנס רטוב לשטיח מחזק את הריח, ולכן כדאי לייבש אותו במגבת בכניסה.
• שמיכה או מיטה לכלב על השטיח מרכזת את הריח במקום אחד שקל לכבס.

ניקוי עמוק מפרק את השמן ושוטף אותו, והריח יורד משמעותית. אם יש גם נקודות של שתן, הן צריכות טיפול נפרד ומעמיק יותר.

זה אחד המצבים המתסכלים: ניקיתם את השטיח כדי שיריח טוב, ולמחרת הוא מריח גרוע יותר. הסיבה כמעט תמיד היא לחות שנשארה בתחתית יותר מדי זמן. כששטיח נשאר רטוב שעות ארוכות בחדר סגור, חיידקים ועובש מתחילים לפעול, וריח חמוץ או ריח של מגבת רטובה עולה ממנו.

הגורמים הנפוצים:

• ניקוי ביתי עם הרבה מים ובלי שאיבה חזקה.
• ניקוי בחורף או ביום לח, עם חלונות סגורים.
• שטיח עבה או שאגי שמחזיק הרבה מים.
• הנחת השטיח על הרצפה לפני שהצד התחתון התייבש.

בניקוי שלנו השאיבה האחרונה היבשה היא חלק מהותי, ואנחנו ממליצים על חלונות פתוחים ומאוורר. אם השטיח כבר מריח חמוץ, ניקוי נוסף ושאיבה יבשה יותר מוציאים את הריח ברוב המקרים. עוד על ייבוש בעמוד כמה זמן שטיח מתייבש.

פיזור של מגבות על שטיח רטוב לא מזרז ייבוש, אלא כולא את הלחות.

שטיח בחדר ילדים צובר ריחות שלא תמיד שמים לב אליהם עד שהם כבר חזקים. חלב ובקבוקים שנשפכו, הקאה של לילה, שאריות של חטיפים, צבעים וחומרי יצירה, וגם תאונות של ילדים קטנים בתקופת הגמילה מחיתולים. כל אחד מהם מותיר משהו בסיבים.

חלב הוא אחד הקשים במיוחד. הוא נספג, מתקלקל ומדיף ריח חמוץ שמתחזק מיום ליום. הקאה משאירה חומצה שעלולה לשנות צבע בשטיח בהיר. שתן של ילדים מתנהג כמו כל שתן, ואם הוא חוזר באותו מקום, הוא מגיע לתחתית.

• לספוג כל שפיכה מיד ולא להשאיר ללילה.
• לשאוב את החדר לעיתים קרובות, כי ילדים יושבים ומשחקים על השטיח.
• לבחור שטיח שאפשר להרים ולבדוק מתחתיו.

אחרי ניקוי, אל תחזירו ילדים לשחק על השטיח לפני שהוא יבש. אפשר לראות מידע מקומי בעמוד שטיח בחדר ילדים לפי אזורים.