ריח רע מהשטיח בסביון

בבית עם חצר, הכניסה לבית עוברת דרך דשא, אדמה ולפעמים בוץ. כל מי שנכנס, בני אדם וחיות מחמד, מביא איתו משהו לשטיח הקרוב לדלת. עם הזמן אדמה רטובה ושאריות של דשן או קומפוסט יוצרות ריח של אדמה שמתחזק בחורף. בסביון זה בולט במיוחד בשטיחים שליד דלת היציאה לחצר.

ניקוי עמוק מוציא את האדמה שנכנסה לבסיס הסיבים, והריח יורד. כדי לשמור על התוצאה, שטיחון כניסה מחוץ לדלת והרגל של הורדת נעליים עושים הבדל גדול.

שטיח ליד דלת לחצר מושפע גם מהשקיה. אם מערכת ההשקיה מרטיבה את סף הדלת או את המרצפות שליד הכניסה, הלחות נכנסת פנימה עם כל צעד. כדאי לבדוק את זה לפני הניקוי, כי אחרת הריח יחזור מהר.

עשן סיגריות משאיר אחריו שארית דביקה של זפת וניקוטין שנדבקת לכל משטח בחדר. בשטיח היא נצמדת לסיבים, מצהיבה שטיחים בהירים, ואוספת אבק שמחזק עוד יותר את הריח. בשטיח שהיה בבית של מעשן שנים, השכבה הזו עבה ומשפיעה גם על הצבע.

ניקוי בהזרקה-יניקה עם תכשיר שמתאים לשאריות שמנוניות מוריד חלק גדול מהשכבה, ולרוב השטיח נראה בהיר יותר אחריו. אבל חשוב להבין את התמונה הרחבה:

• הריח נמצא גם בקירות, בתקרה, בווילונות וברהיטים.
• אם רק השטיח מנוקה, הוא עלול לספוג שוב ריח מהחדר.
• בשטיח צמר, הסיב עצמו סופג ריח ועלול לשמור קצת ממנו.

אנחנו מנקים שטיחים בלבד, ולכן אם עברתם לדירה של מעשן, כדאי לתאם את ניקוי השטיח אחרי צביעה וניקוי של שאר החדר, ולא לפני.

ככל שעבר פחות זמן מאז שהעישון בחדר הפסיק, כך קל יותר להוציא את הריח.

כלב שאוהב לשכב על השטיח משאיר בו כל יום קצת מעצמו: שיער, קשקשים, שמן עור טבעי ולכלוך מהכפות. השמן הזה הוא מה שאחראי לריח המוכר של כלב, והוא מתחזק כשהכלב רטוב, אחרי טיול בגשם או אחרי מקלחת.

בשטיח, השמן נדבק לסיבים במקום הקבוע שבו הכלב שוכב, ומשם הריח מתפשט. אם נוגעים בסיבים באזור הזה, הם מרגישים לפעמים שמנוניים או כבדים יותר משאר השטיח. כתם לא רואים, אבל הריח שם.

• שאיבה יומית עם מברשת מסתובבת מוציאה שיער וקשקשים, אבל לא את השמן.
• כלב שנכנס רטוב לשטיח מחזק את הריח, ולכן כדאי לייבש אותו במגבת בכניסה.
• שמיכה או מיטה לכלב על השטיח מרכזת את הריח במקום אחד שקל לכבס.

ניקוי עמוק מפרק את השמן ושוטף אותו, והריח יורד משמעותית. אם יש גם נקודות של שתן, הן צריכות טיפול נפרד ומעמיק יותר.

שטיח שנרטב ממים שאינם מים נקיים, כמו נזילה מצנרת, מים שחלחלו מהמרפסת או טפטוף ממזגן, מקבל ריח שונה מכל ריח אחר. הוא עשוי להיות ריח של ביוב, של חלודה או פשוט של מים עומדים. כשהשטיח נשאר רטוב יותר מיום, הריח מתעצם.

הדבר החשוב ביותר הוא לייבש מהר. להרים את השטיח מהרצפה, להוציא את המים מהחדר, ולייבש את הרצפה מתחת לפני שמחזירים אותו. ככל שזה קורה מוקדם, כך הסיכוי לעובש וריח קבוע יורד.

• מים נקיים מצנרת: לרוב אפשר להציל את השטיח ואת הריח.
• מים שעברו דרך קירות או אדמה: מביאים איתם לכלוך וחיידקים.
• מי ביוב: לעיתים קרובות לא כדאי לנסות לנקות בבית.

במדריך מה עושים עם שטיח אחרי הצפה פירטנו את הצעדים הראשונים. אחרי שהשטיח התייבש, נוכל להעריך אם ניקוי יוריד את הריח.

לא כל ריח רע מגיע מלכלוך. שטיח חדש, בעיקר שטיח סינתטי עם תחתית לטקס, משחרר בשבועות הראשונים ריח של חומרים מהייצור: דבק, צבע וחומרים שמשמשים לגימור. הריח הזה חזק במיוחד כשהשטיח היה ארוז בניילון, וכשהוא נפתח בחדר סגור.

בדרך כלל הריח נחלש מעצמו תוך כמה ימים עד כמה שבועות, ואין סיבה לנקות שטיח חדש רק בגללו. מה שעוזר:

• לפרוש את השטיח בחדר מאוורר, עם חלונות פתוחים ככל האפשר.
• להפוך אותו לכמה שעות כדי שגם התחתית תתאוורר.
• לשאוב כמה פעמים בימים הראשונים, כדי להוציא סיבים משוחררים.

אם אחרי כמה שבועות הריח לא נחלש, או שהוא מתחזק, כדאי לבדוק עם מי שמכר לכם את השטיח. ניקוי מים לא תמיד מוריד ריח של חומרים מהייצור, ולכן לא נמליץ עליו אם זו הסיבה.

מוכרים רבים מציינים זמן אוורור מומלץ, וכדאי לבדוק את ההוראות שהגיעו עם השטיח.