כתמים בשטיח בסביון

בבתים פרטיים ובדו-משפחתיים בסביון הכתמים מגיעים הרבה פעמים מבחוץ: בוץ מהדשא, אדמה מעציצים, שרף מעצים ולפעמים זפת מהחנייה. בוץ ואדמה מטפלים כשהם יבשים, ושרף וזפת דורשים ממס מתאים שלא פוגע בסיב, ולכן כדאי לא לנסות עליהם חומרים ביתיים. בבית עם חצר כדאי לשים לב לשטיחים שמונחים ליד היציאה לגינה, ולסלון שמקבל את רוב התנועה. שטיח שעובר ניקוי מלא פעם בתקופה מחזיק טוב יותר, כי החול שנכנס לגב שוחק את הסיבים ומחליש אותם. גם כתמי דשא ועלים מגיעים לשטיחים בבית עם חצר, בעיקר מילדים שמשחקים בחוץ. הם מבוססים על צבע צמחי, ומגיבים טוב יותר כשמטפלים בהם מוקדם.

יין אדום הוא כתם של צבע טבעי וחומצה, והוא נספג מהר במיוחד בצמר ובכותנה. בשטיח סינתטי מפוליפרופילן יש לו פחות אחיזה, ולכן שם הסיכויים טובים יותר.

מה עושים מיד: ספיגה במגבת לבנה, קצת מים קרים, ושוב ספיגה. אל תשפכו מלח על הכתם. המלח אמנם סופג, אבל הוא משאיר שאריות גבישיות בסיב ולא עוזר עם הצבע. גם יין לבן על יין אדום לא מנטרל אותו, רק מוסיף נוזל.

בטיפול שלנו אנחנו מתחילים בבדיקת צבע של השטיח בנקודה נסתרת, ואז עובדים עם תכשיר שמתאים לסוג הסיב ועם שאיבה חזקה שמושכת את היין מהגב. כתם טרי לרוב יוצא כמעט לגמרי. כתם שעבר עליו זמן וחומרים שונים עלול להשאיר הצללה ורודה. מדריך מפורט לרגעים הראשונים נמצא במדריך להוצאת כתם יין משטיח.

אם היין נשפך על שטיח בהיר מצמר, צלמו מיד ושלחו לנו. בשטיחים כאלה כל שעה משנה.

לק ציפורניים הוא בעצם צבע עם ממס, וברגע שהוא מתייבש הוא הופך לשכבה קשיחה שאוחזת בסיב. אצטון, הפתרון שכולם חושבים עליו, ממיס גם חלק מהסיבים הסינתטיים, ובמיוחד אצטט וחלק מהשטיחים עם תערובת ויסקוזה, ועלול להשאיר חור או אזור מותך.

אם נשפך לק: הרימו את מה שאפשר כשהוא עוד רטוב, בלי למרוח, ואל תשפכו אצטון לפני שבדקתם על חוט בודד בפינה. צבע לשיער הוא בעייתי עוד יותר, כי הוא מיועד בדיוק להיקשר לסיבים של חלבון, וצמר הוא סיב של חלבון.

כאן חשוב לנו לומר בכנות: כתמי לק וצבע שיער הם מהכתמים שהכי קשה להוציא, ולפעמים הם יוצאים רק חלקית. נאמר לכם לפי התמונה מה הסיכוי, ונעצור אם הטיפול מתחיל לפגוע בצבע של השטיח.

אם הלק נשפך על שטיח פרסי או על שטיח יד, אל תנסו שום ממס בעצמכם. הצבעים בשטיחים כאלה עלולים להיפגע מהר.

רוב הנזק שאנחנו רואים בשטיחים לא נגרם מהכתם המקורי, אלא מהניסיון להוציא אותו.

• אקונומיקה. מורידה את הצבע של השטיח ומחלישה סיבי צמר. הסימן הלבן שנשאר הוא קבוע.
• מי חמצן. עלולים להבהיר צבעים, בעיקר בצמר ובשטיחים בצבעים כהים.
• אמוניה ותכשירים בסיסיים חזקים. פוגעים בצמר ובמשי ומשנים גוון.
• נוזל כלים בכמות גדולה. משאיר שאריות דביקות שמושכות לכלוך, והמקום מתכהה מחדש תוך כמה שבועות.
• תרסיסים "לכל השטיחים". לא כולם מתאימים לכל סיב, ובטח שלא לשטיח יד.

סודה לשתייה וחומץ הם המתכון הביתי המוכר, ויש להם מקום מוגבל. על היתרונות והחסרונות שלהם כתבנו במאמר ניקוי שטיח עם סודה לשתייה.

אם כבר השתמשתם באחד החומרים האלה, ספרו לנו. זה משפיע על הבחירה של התכשיר ועל מה שנוכל להשיג.

צמר הוא סיב שסופג מהר ומשחרר לאט. זה טוב לעמידות של השטיח, אבל פחות טוב כשנשפך עליו יין. בנוסף, בשטיחי יד ובשטיחים פרסיים הצבעים לא תמיד יציבים, ובמיוחד צבעים צמחיים ישנים, והם עלולים לזלוג כשמרטיבים את השטיח.

לכן בשטיחים כאלה אנחנו עובדים אחרת:

• בדיקת יציבות צבע בכמה צבעים שונים של השטיח, לא רק באחד.
• שיטת ניקוי בלחות נמוכה, עם תכשירים שמתאימים לצמר.
• טיפול נקודתי זהיר בכתם, בלי להרטיב אזור גדול.
• תשומת לב לפרנזים, שעשויים לרוב מכותנה ומצהיבים בקלות.

אם בבדיקה הצבע מתחיל לזלוג, נגיד לכם את זה ולא נמשיך בטיפול בבית. מידע נוסף נמצא בעמוד ניקוי שטיחים פרסיים ובעמוד על שטיחי צמר.

כתם טרי בשטיח צמר מגיב טוב יותר מכתם ישן, ולכן בשטיח יקר כדאי לפנות אלינו מהר ולא לנסות קודם בעצמכם.