שאיבת מים משטיח ברמת גן

בדירות חדשות בקומות גבוהות יש הרבה פעמים חלונות גדולים שנפתחים רק חלקית, ומיזוג שפועל רוב היום. זה נוח לחיים, אבל פחות נוח לייבוש שטיח רטוב. אוויר שלא מתחלף נשאר לח, והשטיח מתייבש לאט.

ברמת גן, אחרי שאנחנו שואבים את המים, אנחנו ממליצים בדירות כאלה להעביר את המזגן למצב ייבוש, לפתוח כל חלון שאפשר, ולכוון מאוורר אל השטיח. אם יש מרפסת מקורה, אפשר להוציא אליה שטיח קטן שאינו מודבק ולהניח אותו על כיסאות בצל.

רוח חזקה בקומה גבוהה מייבשת מהר, אבל גם יכולה להעיף שטיח קל או להכניס אבק. אם אתם מוציאים שטיח למרפסת, תקבעו אותו היטב והחזירו אותו פנימה כשהוא יבש.

יש כמה צעדים פשוטים שאפשר לעשות כבר עכשיו, והם משפרים מאוד את התוצאה של השאיבה:

• עצרו את מקור המים: ברז ראשי, ברז של מכונת הכביסה, או ניתוק המזגן.
• אם המים הגיעו לשקעים, לכבלים או למפצל על הרצפה, נתקו את החשמל באזור ואל תיכנסו לשלולית.
• הוציאו מהשטיח רהיטים קלים, ספרים, צעצועים וכל דבר מנייר או מקרטון שסופג מים.
• מתחת לרגליים של רהיטים כבדים שאי אפשר להזיז, שימו ריבועי נייר כסף או מכסים מפלסטיק, כדי שהצבע של הרגל או חלודה לא יעברו לשטיח.
• אל תדרכו על האזור הרטוב יותר מהנדרש. כל צעד דוחף את המים עמוק יותר.

ואל תשפכו על השטיח חומרי ניקוי או בושם. בשלב הזה הם רק מוסיפים חומר שצריך לשאוב החוצה.

לחיצה במגבות היא צעד ראשון טוב, ושואב רטוב ביתי מוציא כמות לא מבוטלת של מים מפני השטח. הבעיה היא העומק. מגבת סופגת את מה שעולה אליה כשלוחצים, ושואב ביתי יונק בעיקר את השכבה העליונה. הבסיס של השטיח, והמים שנכלאו בינו לבין הרצפה, נשארים כמעט כמו שהיו.

זה ההבדל שאתם מרגישים יום אחרי: השטיח נראה יבש למגע, אבל כשמרימים פינה, הגב קר ורטוב והרצפה מתחתיו מבריקה. שטיח במצב כזה ממשיך לשחרר לחות לאט, ושם מתחיל הריח.

אז אם כבר ספגתם ושאבתם, מצוין, אל תפסיקו. רק דעו שבשטיח שספג הרבה מים, שאיבה במכונה חזקה מוציאה ממנו כמות שמגבות לא יגיעו אליה, וזה מה שמקצר בפועל את זמן הייבוש.

הצפה ממכונת כביסה או ממדיח נראית כמו מים רגילים, אבל היא מביאה איתה סבון, מרכך, שאריות מזון ולכלוך מהבגדים. אם רק שואבים את המים ונותנים לשטיח להתייבש, השאריות נשארות בסיבים. התוצאה היא שטיח שנעשה קשה ודביק, ושמושך אליו אבק מהר מאוד.

לכן בהצפה כזו אנחנו לא עוצרים בשאיבה. אחרי שהוצאנו את רוב המים, מגיעה שטיפה במים נקיים ושאיבה נוספת, כדי למשוך החוצה גם את הסבון. בשטיחים שלא סובלים הרבה מים, כמו ויסקוזה או צמר עם צבעים רגישים, השטיפה נעשית בזהירות ובכמות קטנה, אחרי בדיקה בנקודה נסתרת.

אם ההצפה התגלתה רק אחרי כמה שעות, ספרו לנו. מים עם שאריות מזון שעמדו זמן רב בחום משנים את ההחלטה אם כדאי להציל את השטיח.

צמר שספג מים נקיים אפשר בהרבה מקרים להציל, אבל הוא דורש יותר זהירות. צמר סופג הרבה מים ומתייבש לאט, וצבעים טבעיים או צבעים לא יציבים עלולים לזלוג מאזור כהה לאזור בהיר כבר בזמן שהשטיח רטוב. ובשטיחי קשר, חוטי השתי והערב מכותנה עלולים להתכווץ אם צד אחד מתייבש לפני השני.

בשטיחים כאלה אנחנו שואבים בזהירות, בלי לשפשף ובלי לקפל, ומסבירים איך לייבש אותם שטוחים ובאוויר זורם ולא בשמש. אם כבר רואים זליגה של צבע, לא נוגעים בה בחומרים ביתיים, כי כל ניסיון כזה עלול לקבע אותה.

לפעמים אחרי בדיקה אנחנו נגיד שהשטיח הזה רגיש מדי לטיפול נוסף בבית, ונמליץ לא לגעת בו מעבר לשאיבה. מידע נוסף בעמוד ניקוי שטיחי צמר.