כתם דם על שטיח בהרצליה

בבתים דו קומתיים בהרצליה יש לפעמים שטיח על המדרגות או על הפודסט שביניהן. ילד שמעד במדרגות ושרט את הברך, או כלב שעלה עם כף רגל פצועה, משאירים טיפות על כמה מדרגות, ולרוב בשוליים שקשה לראות. כשאתם שולחים תמונות, צלמו כל מדרגה בנפרד מלמעלה. בשטיח מדרגות אנחנו עובדים בכמות נוזל קטנה במיוחד, כי שטיח כזה מודבק או מוצמד והגב שלו לא אמור להירטב הרבה. אחרי הטיפול, כדאי לא לעלות ולרדת במדרגות עם נעליים עד שהשטיח יבש, ולהזהיר את הילדים שהמדרגות עלולות להיות חלקלקות מעט בשעות הראשונות.

אם הדם עדיין רטוב, יש לכם הזדמנות טובה להוציא את רובו לפני שהוא מתייבש. הסדר שאנחנו ממליצים עליו:

1. קודם האדם או החיה. עצירת הדימום חשובה יותר מהשטיח. השטיח יחכה.
2. ספיגה בלחיצה. מגבת נייר או בד לבן, לחיצה ולא שפשוף, מהשוליים אל המרכז.
3. מים קרים מהברז. כמה טיפות על הכתם, המתנה קצרה, ושוב ספיגה. אפשר לחזור על זה כמה פעמים.
4. החלפת בד. ברגע שהבד מתמלא בצבע, עוברים לאזור נקי שלו, כדי לא להחזיר את הדם לשטיח.

מה לא עושים: לא מים חמים, לא סבון חזק ולא מברשת. אם הכתם עדיין נראה אחרי כמה סבבים, עצרו. תנו לו להתייבש באוויר, צלמו ושלחו לנו בוואטסאפ.

אם מדובר בשטיח צמר או בשטיח יד, השתמשו בכמות קטנה מאוד של מים. גם מים קרים בכמות גדולה עלולים להוציא צבע מצמר.

דם שהתייבש בשטיח משנה צבע מאדום לחום כהה, והופך לשכבה קשה על קצות הסיבים. הדחף הטבעי הוא לגרד אותו, אבל גירוד חזק תולש סיבים ומשאיר אזור פרוע שבולט גם אחרי ניקוי.

הדרך הנכונה היא ריכוך:

• מניחים על הכתם מגבת לחה במים קרים לכמה דקות, בלי להציף.
• מרימים ובודקים. חלק מהדם יעבור למגבת.
• חוזרים על זה בסבלנות, ובין לבין ספיגה במגבת יבשה.
• את הפירורים היבשים מרימים בעדינות עם כרטיס פלסטיק, בלי ללחוץ פנימה.

בטיפול שלנו אנחנו משתמשים בתכשיר שמפרק חלבון, וזה החלק שבאמת עושה את העבודה בכתם יבש. התכשיר צריך זמן, ולכן לא ממהרים בשלב הזה. אחרי ההשריה שוטפים ושואבים כמה פעמים.

כתם יבש שלא עבר חום וחומרים חזקים מתבהר ברוב המקרים באופן ניכר, גם אם עבר עליו זמן.

מי חמצן הם הפתרון שכולם שמעו עליו לכתמי דם, ובבגדים לבנים מכותנה הם באמת עובדים לפעמים. על שטיח המצב שונה. מי חמצן הם חומר מחמצן, והם עלולים להבהיר לא רק את הדם אלא גם את הצבע של השטיח עצמו.

הסיכון גבוה במיוחד ב:

• שטיחי צמר ושטיחי יד, שבהם הצבעים לרוב רגישים יותר.
• שטיחים בצבעים כהים, שבהם כל הבהרה בולטת מיד.
• שטיחים ישנים שהצבע שלהם כבר דהה מהשמש.

התוצאה יכולה להיות כתם בהיר במקום כתם חום, ואת זה ניקוי לא מתקן, כי אין שם לכלוך אלא צבע שהלך. אם בכל זאת אתם שוקלים לנסות, עשו את זה קודם על חוט בודד בפינה שלא רואים, וחכו שיתייבש לפני שאתם מחליטים.

אם כבר השתמשתם במי חמצן, ספרו לנו. זה משנה את הבחירה שלנו בתכשיר, ואת מה שנוכל להשיג.

הביקור מתחיל בבדיקה קצרה של השטיח ושל הכתם, ובכמה שאלות: מתי, האם היו מים חמים, ומה כבר נוסה.

1. זיהוי הסיב. צמר, ויסקוזה, ניילון ופוליפרופילן מגיבים אחרת לתכשירים שמפרקים חלבון.
2. בדיקת צבע. על השוליים או בפינה מוסתרת, כדי לראות שהצבע של השטיח לא נע.
3. ריכוך. בכתם יבש, מרככים במים קרים לפני שמוסיפים תכשיר.
4. תכשיר לחלבון. מתאים לסוג הסיב, עם זמן השריה מספיק.
5. שטיפה ושאיבה. בהזרקה-יניקה או בלחות נמוכה, כמה מעברים, וסיום במעבר יניקה בלבד.

אם הכתם נמצא בשטיח שצריך גם ניקוי כללי, אפשר לשלב את שני הדברים באותו ביקור. בסוף נראה לכם את התוצאה, ונגיד אם יש משהו שעלול לעלות בזמן הייבוש. מידע על זמני ייבוש נמצא בעמוד כמה זמן שטיח מתייבש.