כתם דם על שטיח ברחובות

בבתים פרטיים ברחובות עם חצר, כלבים וחתולים נכנסים ויוצאים, ולפעמים חוזרים עם פצע קטן מקוץ, מגדר או מחיה אחרת. כרית רגל שנחתכה משאירה שביל של נקודות מהדלת לחצר ועד למקום שבו החיה אוהבת לשכב. לפני שמטפלים בשטיח, טפלו בחיה. אחר כך צלמו את כל השביל ולא רק את הכתם הגדול. בבית עם חצר הכתמים מעורבים לעיתים גם באדמה ובדשא, ולכן אנחנו מתחילים בשאיבה יסודית ורק אז ממשיכים לטיפול בדם. בזמן העבודה כדאי שהחיה תהיה בחוץ או בחדר אחר, ושלא תחזור לשטיח עד שהוא יבש.

דימום מהאף הוא מקור נפוץ מאוד לכתמי דם בחדרי ילדים. הוא קורה לעיתים קרובות בלילה, בחדר עם מזגן שמייבש את האוויר, והטיפות נוחתות על השטיח שליד המיטה. בבוקר מגלים כמה נקודות חומות, לפעמים גם שביל קטן לכיוון השירותים.

החדשות הטובות הן שאלה בדרך כלל כמויות קטנות, והן מגיבות טוב לטיפול. מה שכדאי לעשות בבוקר:

• לא לגרד ולא לשפשף, גם אם הנקודות נראות קשות.
• לרכך במגבת לחה במים קרים, ולספוג.
• לצלם את כל הנקודות, כולל אלה שבשביל, כדי שנדע איפה לחפש.

אם דימומים כאלה חוזרים, שווה להתייעץ עם רופא הילדים. מבחינת השטיח, אפשר לחכות לניקוי מלא ולטפל בכל הנקודות יחד. על שטיחים בחדרי ילדים באופן כללי כתבנו בעמוד שטיח בחדר ילדים לפי אזורים.

מי חמצן הם הפתרון שכולם שמעו עליו לכתמי דם, ובבגדים לבנים מכותנה הם באמת עובדים לפעמים. על שטיח המצב שונה. מי חמצן הם חומר מחמצן, והם עלולים להבהיר לא רק את הדם אלא גם את הצבע של השטיח עצמו.

הסיכון גבוה במיוחד ב:

• שטיחי צמר ושטיחי יד, שבהם הצבעים לרוב רגישים יותר.
• שטיחים בצבעים כהים, שבהם כל הבהרה בולטת מיד.
• שטיחים ישנים שהצבע שלהם כבר דהה מהשמש.

התוצאה יכולה להיות כתם בהיר במקום כתם חום, ואת זה ניקוי לא מתקן, כי אין שם לכלוך אלא צבע שהלך. אם בכל זאת אתם שוקלים לנסות, עשו את זה קודם על חוט בודד בפינה שלא רואים, וחכו שיתייבש לפני שאתם מחליטים.

אם כבר השתמשתם במי חמצן, ספרו לנו. זה משנה את הבחירה שלנו בתכשיר, ואת מה שנוכל להשיג.

בשטיח שאגי הדם לא נשאר בקצוות. הוא יורד בין הסיבים הארוכים לבסיס, ושם הוא מתייבש ומדביק כמה סיבים יחד לגוש קשה. מלמעלה רואים לפעמים רק נקודה קטנה, ובפועל הכתם רחב יותר.

בעזרה הראשונה, אל תשפכו מים לתוך השאגי. הרטיבו את המגבת במים קרים והניחו אותה על הכתם, כך שהמים ייכנסו בהדרגה. ספגו בלחיצה ופתחו את הסיבים ביד כדי לראות כמה עמוק הדם הגיע.

בטיפול שלנו אנחנו פותחים את הסיב באזור, מכניסים את התכשיר עד הבסיס ונותנים לו זמן. אחר כך שוטפים ושואבים כמה פעמים, כי סיב ארוך מחזיק הרבה מים. אחרי הייבוש כדאי לסרק את הסיבים ביד כדי שהאזור לא יישאר שטוח.

על הגישה שלנו לשטיחים כאלה אפשר לקרוא בעמוד ניקוי שטיח שאגי.

הביקור מתחיל בבדיקה קצרה של השטיח ושל הכתם, ובכמה שאלות: מתי, האם היו מים חמים, ומה כבר נוסה.

1. זיהוי הסיב. צמר, ויסקוזה, ניילון ופוליפרופילן מגיבים אחרת לתכשירים שמפרקים חלבון.
2. בדיקת צבע. על השוליים או בפינה מוסתרת, כדי לראות שהצבע של השטיח לא נע.
3. ריכוך. בכתם יבש, מרככים במים קרים לפני שמוסיפים תכשיר.
4. תכשיר לחלבון. מתאים לסוג הסיב, עם זמן השריה מספיק.
5. שטיפה ושאיבה. בהזרקה-יניקה או בלחות נמוכה, כמה מעברים, וסיום במעבר יניקה בלבד.

אם הכתם נמצא בשטיח שצריך גם ניקוי כללי, אפשר לשלב את שני הדברים באותו ביקור. בסוף נראה לכם את התוצאה, ונגיד אם יש משהו שעלול לעלות בזמן הייבוש. מידע על זמני ייבוש נמצא בעמוד כמה זמן שטיח מתייבש.