כתם דם על שטיח בתל אביב

בדירות במגדלים החדשים בתל אביב השטיחים מונחים לרוב על פרקט או על אריחים גדולים, בסלון פתוח או בחדרי השינה. כתם דם בחדר שינה עם מזגן שעובד כל הלילה יתייבש מהר, ולכן בבוקר תפגשו בדרך כלל כתם יבש ולא רטוב. זה לא אסון: הוא ניתן לריכוך במים קרים ולטיפול מקצועי. אנחנו עולים במעלית עם הציוד הנייד, ומבקשים רק שקע חשמל ונקודת מים קרובים. אם השטיח דק ומונח על פרקט, נניח מתחת לאזור הכתם יריעה מגינה בזמן העבודה. אחרי הטיפול כדאי לכבות את המזגן בחדר לשעה או שתיים ולפתוח חלון, כדי שהשטיח יתייבש באוויר רגיל ולא מול זרם קר וחזק שמייבש רק את הצד העליון.

דם שהתייבש בשטיח משנה צבע מאדום לחום כהה, והופך לשכבה קשה על קצות הסיבים. הדחף הטבעי הוא לגרד אותו, אבל גירוד חזק תולש סיבים ומשאיר אזור פרוע שבולט גם אחרי ניקוי.

הדרך הנכונה היא ריכוך:

• מניחים על הכתם מגבת לחה במים קרים לכמה דקות, בלי להציף.
• מרימים ובודקים. חלק מהדם יעבור למגבת.
• חוזרים על זה בסבלנות, ובין לבין ספיגה במגבת יבשה.
• את הפירורים היבשים מרימים בעדינות עם כרטיס פלסטיק, בלי ללחוץ פנימה.

בטיפול שלנו אנחנו משתמשים בתכשיר שמפרק חלבון, וזה החלק שבאמת עושה את העבודה בכתם יבש. התכשיר צריך זמן, ולכן לא ממהרים בשלב הזה. אחרי ההשריה שוטפים ושואבים כמה פעמים.

כתם יבש שלא עבר חום וחומרים חזקים מתבהר ברוב המקרים באופן ניכר, גם אם עבר עליו זמן.

חיות מחמד מדממות לפעמים בלי שאיש שם לב: כרית כף רגל שנחתכה מזכוכית ברחוב, ציפורן שנשברה, אוזן שהכלב גירד עד שנפצעה, או חתולה במחזור. התוצאה היא נקודות קטנות של דם שמתפזרות על השטיח בדרך שבה החיה הלכה.

קודם החיה: אם היא עדיין מדממת או צולעת, היא צריכה טיפול, והשטיח יחכה. אחר כך, עזרה ראשונה לשטיח זהה לכל כתם דם: מים קרים, ספיגה, בלי חום.

כשאנחנו מטפלים בכתמים כאלה, אנחנו עוברים על השטיח כולו, כי חיה שמדממת מכף הרגל משאירה שביל ולא נקודה אחת. כדאי שהחיה תהיה בחדר אחר בזמן הטיפול, גם כדי שלא תדרוך על האזור הרטוב וגם כדי שהרעש לא ילחיץ אותה.

דם של חיה הוא לא שונה מבחינה כימית מדם של אדם, ולכן גם הסיכוי להוציא אותו דומה: טוב בכתם טרי, סביר בכתם יבש, ופחות טוב אם עבר חום.

בשטיח שאגי הדם לא נשאר בקצוות. הוא יורד בין הסיבים הארוכים לבסיס, ושם הוא מתייבש ומדביק כמה סיבים יחד לגוש קשה. מלמעלה רואים לפעמים רק נקודה קטנה, ובפועל הכתם רחב יותר.

בעזרה הראשונה, אל תשפכו מים לתוך השאגי. הרטיבו את המגבת במים קרים והניחו אותה על הכתם, כך שהמים ייכנסו בהדרגה. ספגו בלחיצה ופתחו את הסיבים ביד כדי לראות כמה עמוק הדם הגיע.

בטיפול שלנו אנחנו פותחים את הסיב באזור, מכניסים את התכשיר עד הבסיס ונותנים לו זמן. אחר כך שוטפים ושואבים כמה פעמים, כי סיב ארוך מחזיק הרבה מים. אחרי הייבוש כדאי לסרק את הסיבים ביד כדי שהאזור לא יישאר שטוח.

על הגישה שלנו לשטיחים כאלה אפשר לקרוא בעמוד ניקוי שטיח שאגי.

רוב כתמי הדם בבית הם של בני המשפחה, ואין בהם שום סכנה מיוחדת. ובכל זאת, כמה הרגלים פשוטים הם רעיון טוב:

• כפפות חד פעמיות בזמן הספיגה, במיוחד אם הדם לא של מישהו מהמשפחה.
• מגבות נייר שנזרקות לפח בשקית סגורה, ולא מגבות בד שחוזרות למטבח.
• שטיפת ידיים במים וסבון בסוף.
• הרחקת ילדים קטנים וחיות מחמד מהאזור עד שהוא מטופל ויבש.

מה שלא כדאי לעשות הוא לשפוך על השטיח חומר חיטוי חזק "ליתר ביטחון". רוב החומרים האלה לא מיועדים לשטיחים, הם עלולים להלבין צבע ולפגוע בסיבים, והם לא עוזרים להוציא את הכתם.

הטיפול שלנו מוציא את הדם מהסיבים ושוטף את האזור, וזה מקטין את מה שנשאר בשטיח. אנחנו לא מבטיחים חיטוי מלא, ולא נכון להבטיח את זה על שטיח.