כתם יין על שטיח בבית דגן

בדירות הוותיקות בבית דגן אנחנו פוגשים שטיחים שספגו כמה כתמי יין לאורך שנים, מארוחות שישי ומחגים. חלק מהכתמים כבר חומים-סגולים, וחלק עברו ניסיונות ניקוי ביתיים. בשטיח ישן אנחנו בודקים קודם את הגב, כי לטקס שהתפורר מגביל את כמות המים שאפשר להכניס, ואת יציבות הצבע, כי שטיחים ישנים לפעמים פחות יציבים. לפני שמתחילים תדעו אילו מהכתמים יתבהרו לדעתנו יפה, ואילו כנראה ישאירו גוון. גם בקומה גבוהה בלי מעלית העבודה נעשית בדירה, והציוד עולה אלינו במדרגות. אם יש גם כתמים אחרים, נטפל בכולם באותו ביקור.

הצבע של יין אדום מגיע מקליפות הענבים, ובמהלך ייצור היין הוא נקשר לחומרים אחרים ונעשה יציב. זה מה שנותן ליין את הצבע העמוק שלו, וזה גם מה שגורם לו להיקשר לסיבים של שטיח.

בנוסף, יין הוא חומצי, ויש בו אלכוהול שעוזר לצבע לחדור מהר לסיב. בשטיח צמר, שהוא סיב שסופג צבעים בקלות, היין נכנס לתוך הסיב עצמו ולא רק עוטף אותו מבחוץ.

עם הזמן, החמצן באוויר משנה את הצבע. כתם יין טרי הוא אדום-סגול, וכתם בן כמה שבועות הוא חום-סגול. השינוי הזה הופך את הכתם ליציב יותר, ולכן קשה יותר להוציא אותו.

בשטיחים סינתטיים מפוליפרופילן, היין נצמד בעיקר מבחוץ לסיב, ולכן שם הסיכויים טובים יותר. בניילון, שגם הוא סיב סינתטי, היין נקשר יותר בקלות. הבדלים כאלה הם הסיבה שאנחנו מזהים את הסיב לפני שאנחנו נוגעים בכתם.

שטיח צמר בגוון שמנת או בז' הוא המקום הכי מאתגר לכתם יין. הצמר סופג את הצבע לתוך הסיב, והרקע הבהיר מראה כל שארית. זה גם הסיב שהכי רגיש לחומרים שמבהירים יין, כמו מי חמצן ותכשירים בסיסיים.

בשטיח כזה אנחנו עובדים בזהירות רבה:

• בדיקת יציבות צבע, גם אם השטיח נראה חד גוני.
• תכשירים שמתאימים לצמר בלבד, בלי חומרים בסיסיים חזקים.
• לחות נמוכה ושאיבה צמודה, כדי לא להרטיב את הצמר לעומק.
• כמה סבבים קצרים במקום סבב אחד חזק.

כתם טרי בצמר בהיר מתבהר בדרך כלל יפה אם טופל נכון בדקות הראשונות. כתם ישן עלול להשאיר הצללה ורודה. אם בבדיקה הצבע של השטיח זז, נעצור. איך אנחנו עובדים עם צמר, הסברנו בעמוד ניקוי שטיחי צמר.

בשטיח צמר יקר, התקשרו אלינו לפני שאתם מנסים כל דבר מעבר למים קרים.

כוס יין גדולה על שטיח מקיר לקיר עלולה לעבור את הגב ולהגיע לריפוד שמתחת. משם הצבע יכול לעלות חזרה בזמן הייבוש, וכתם שנראה שיצא חוזר אחרי יומיים בגוון ורוד.

לכן בשטיח כזה הספיגה צריכה להיות חזקה במיוחד. כדאי לעמוד על המגבת בשתי רגליים, להחליף אותה כמה פעמים, ולהמשיך גם אחרי שנראה שהכתם יבש מלמעלה.

בטיפול אנחנו משתמשים בכמות נוזל מבוקרת ובשאיבה חזקה, כדי למשוך את היין כלפי מעלה ולא לדחוף אותו עמוק יותר. בסוף עוברים במעברי יניקה בלבד. אם היין הגיע לריפוד, נגיד לכם שייתכן שיישאר גוון. על המבנה של שטיחים כאלה כתבנו בעמוד ניקוי שטיח מקיר לקיר.

אם הכתם חזר אחרי שניקיתם אותו בעצמכם, אל תחזרו על אותה שיטה. כל סבב של מים בלי שאיבה חזקה מוסיף נוזל לריפוד.

לא כל יין משאיר כתם אדום. יין לבן ורוזה נראים כמעט שקופים על השטיח, ולכן רבים לא מטפלים בהם בכלל. זו טעות קטנה שמתגלה אחרי כמה שבועות, כשהאזור מתחיל להצהיב או להתכהות.

הסיבה היא הסוכר והחומצה שביין. הם נשארים בסיב אחרי שהנוזל מתאדה, מושכים אבק, ובחלק מהשטיחים גם מגיבים עם הצבע לאורך זמן. שמפניה ויין מבעבע מתוק מוסיפים עוד סוכר.

העזרה הראשונה היא כמו בכל כתם: ספיגה, מים קרים וספיגה. גם אם לא רואים כתם, כדאי לדלל את האזור במעט מים ולספוג, כדי להוציא את הסוכר.

אם מצאתם על השטיח אזור צהבהב או כהה שאתם לא יודעים מאיפה הגיע, ונזכרתם שבמקום הזה נשפך פעם יין לבן, ספרו לנו. כתם כזה דורש טיפול שונה מכתם של לכלוך רגיל.