כתמים בשטיח בבני ברק

בדירות ישנות בבני ברק החלונות לעיתים קטנים יותר, ויש חדרים שפונים לחצר פנימית או לקיר של בניין שכן. באזור החוף הלחות באוויר גבוהה רוב השנה, ושטיח שמתייבש לאט בחדר סגור עלול לפתח ריח או להעלות חזרה את הכתם. לכן אנחנו משתדלים להכניס כמה שפחות נוזל ולשאוב חזק, וממליצים לפתוח חלונות משני צדי הדירה ליצירת זרימה, להפעיל מאוורר תקרה או מזגן במצב ייבוש. לא מניחים שטיח רטוב על רצפה קרה בלי אוורור מתחת. זמן הייבוש משתנה לפי עונה ולפי עובי השטיח. אם השטיח מונח בחדר שאין בו חלון כלל, כמו מעבר פנימי, נמליץ להשאיר את דלתות החדרים הסמוכים פתוחות ולהפעיל מאוורר שמכוון ישירות לאזור המטופל.

כתם הופך לקבוע כשהצבע שבו נקשר לסיב עצמו ולא רק יושב עליו. יש כמה דברים שמאיצים את זה:

• חום. מים רותחים, מגהץ או מייבש שיער על כתם של חלב, ביצה או דם מקבעים את החלבון בתוך הסיב.
• זמן. כתמי טאנינים, כמו קפה, תה ויין, מתחמצנים עם הימים ומשנים גוון לחום-צהוב שקשה להוציא.
• חומרים לא מתאימים. אקונומיקה ומסירי כתמים חזקים מורידים צבע מהשטיח עצמו, והתוצאה היא כתם בהיר שאין דרך להחזיר.
• שפשוף. שפשוף פותח את קצות הסיבים, דוחף את הלכלוך עמוק פנימה ומשאיר אזור פרוע שנראה מלוכלך גם כשהוא נקי.

בשטיחי צמר יש גורם נוסף: צמר רגיש לחומרים בסיסיים, ותכשיר שמתאים לסינתטי עלול לפגוע בו. לכן לפני כל טיפול אנחנו בודקים ממה השטיח עשוי.

ככל שמגיעים מוקדם יותר, וככל שעל הכתם עברו פחות ניסיונות, כך עולה הסיכוי להוציא אותו כמעט לגמרי.

יין אדום הוא כתם של צבע טבעי וחומצה, והוא נספג מהר במיוחד בצמר ובכותנה. בשטיח סינתטי מפוליפרופילן יש לו פחות אחיזה, ולכן שם הסיכויים טובים יותר.

מה עושים מיד: ספיגה במגבת לבנה, קצת מים קרים, ושוב ספיגה. אל תשפכו מלח על הכתם. המלח אמנם סופג, אבל הוא משאיר שאריות גבישיות בסיב ולא עוזר עם הצבע. גם יין לבן על יין אדום לא מנטרל אותו, רק מוסיף נוזל.

בטיפול שלנו אנחנו מתחילים בבדיקת צבע של השטיח בנקודה נסתרת, ואז עובדים עם תכשיר שמתאים לסוג הסיב ועם שאיבה חזקה שמושכת את היין מהגב. כתם טרי לרוב יוצא כמעט לגמרי. כתם שעבר עליו זמן וחומרים שונים עלול להשאיר הצללה ורודה. מדריך מפורט לרגעים הראשונים נמצא במדריך להוצאת כתם יין משטיח.

אם היין נשפך על שטיח בהיר מצמר, צלמו מיד ושלחו לנו. בשטיחים כאלה כל שעה משנה.

קפה ותה מכילים טאנינים, אותם חומרים שנותנים להם צבע, והם נקשרים לסיב ככל שעובר זמן. קפה עם חלב מוסיף שכבה נוספת של שומן וחלבון, ולכן כתם של הפוך מתנהג אחרת מכתם של אספרסו.

הטעות הנפוצה היא לשפוך מים חמים "כדי להמיס". חום מקבע את החלבון של החלב ומקשה על הטיפול. עדיף לספוג, להוסיף מעט מים קרים ולספוג שוב.

כתם קפה ישן מזוהה לרוב בשוליים כהים יותר מהמרכז. זו טבעת שנוצרת כשהנוזל התייבש מהחוץ פנימה. הטבעת הזו היא הסימן שהטיפול צריך להגיע גם לגב ולא רק לפני השטח. בשטיחים בצבעים בהירים, ובמיוחד בצמר טבעי בגוון שמנת, כתם קפה ישן עלול להשאיר גוון צהבהב קל גם אחרי ניקוי טוב, ואנחנו אומרים את זה מראש לפי התמונה.

קפה שחור בלי סוכר הוא הקל יותר מבין כתמי הקפה. קפה מתוק עם חלב משאיר גם דביקות שמושכת אבק.

לק ציפורניים הוא בעצם צבע עם ממס, וברגע שהוא מתייבש הוא הופך לשכבה קשיחה שאוחזת בסיב. אצטון, הפתרון שכולם חושבים עליו, ממיס גם חלק מהסיבים הסינתטיים, ובמיוחד אצטט וחלק מהשטיחים עם תערובת ויסקוזה, ועלול להשאיר חור או אזור מותך.

אם נשפך לק: הרימו את מה שאפשר כשהוא עוד רטוב, בלי למרוח, ואל תשפכו אצטון לפני שבדקתם על חוט בודד בפינה. צבע לשיער הוא בעייתי עוד יותר, כי הוא מיועד בדיוק להיקשר לסיבים של חלבון, וצמר הוא סיב של חלבון.

כאן חשוב לנו לומר בכנות: כתמי לק וצבע שיער הם מהכתמים שהכי קשה להוציא, ולפעמים הם יוצאים רק חלקית. נאמר לכם לפי התמונה מה הסיכוי, ונעצור אם הטיפול מתחיל לפגוע בצבע של השטיח.

אם הלק נשפך על שטיח פרסי או על שטיח יד, אל תנסו שום ממס בעצמכם. הצבעים בשטיחים כאלה עלולים להיפגע מהר.