ניקוי שטיחים ביבנה

בבניינים גבוהים חדשים הציוד עולה במעלית, ולכן כדאי לבדוק מראש אם יש מעלית שירות או אם צריך לתאם עם ועד הבית. ברוב המקרים ציוד נייד נכנס למעלית רגילה בלי קושי. מה שכן חשוב הוא מקום לעצירה קצרה ליד הכניסה, כדי לפרוק את המכונה. אם יש חניון תת-קרקעי עם הגבלת גובה, ספרו לנו מראש. בדירות כאלה השטיחים מונחים לרוב על פרקט או על אריחים גדולים, וזה נוח לעבודה: הטכנאי מניח מגבות מתחת לשוליים כדי שהרצפה לא תירטב. ניקוי שטיחים ביבנה בבניין חדש נעשה בדרך כלל בלי להוציא את השטיח מהחדר. כדאי גם לציין בהודעה את הקומה, ולספר אם יש בבניין כמה כניסות או לובי עם שומר, כדי שההגעה תהיה פשוטה ומהירה.

לפני שמחברים צינור אחד, הטכנאי עובר על כל שטיח שמיועד לניקוי. הוא הופך פינה ובודק את הגב: שטיח עם גב לטקס מודבק מתנהג אחרת משטיח ארוג בעבודת יד, שבו רואים את הקשרים מאחור. הוא מזהה את הסיב לפי המגע, הברק והתווית אם יש, ומסמן אזורים בעייתיים כמו כתמים ישנים, אזורים שחוקים או שוליים רופפים.

אחר כך מגיעה בדיקת הצבע. על פינה שלא רואים מניחים מעט מתמיסת הניקוי ולוחצים עליה מגבת לבנה. אם המגבת נצבעת, זה סימן שהצבע עלול לדמם בשטיפה, ואז משנים שיטה או ממליצים לא לנקות את השטיח בבית. רק אחרי הבדיקות האלה נקבעת השיטה לכל שטיח, ואתם שומעים מראש מה צפוי לצאת ומה כנראה יישאר. ההחלטות האלה הן מה שמבדיל בין ניקוי שטיחים ביבנה שעובד לבין ניקוי שמזיק.

צמר הוא סיב חזק, אבל הוא לא אוהב חום גבוה, חומרים בסיסיים חזקים ורטיבות שנשארת זמן רב. שטיח צמר שהוצף במים עלול להתכווץ, לקבל ריח של צמר רטוב, ובשטיחים עם צבעים טבעיים גם לדמם. לכן שטיחי צמר, קילים ושטיחים ארוגים בעבודת יד מנוקים אצלנו בשיטה דלת לחות.

בשיטה הזאת מחדירים לסיבים כמות קטנה של תמיסה עדינה שמתאימה לצמר, מפעילים אותה בעבודה ידנית או במברשת רכה, ואוספים את הלכלוך בלי להרטיב את הגב. העבודה איטית יותר מהזרקה-יניקה, אבל היא שומרת על המבנה של השטיח. אם השטיח עתיק, דק מאוד או שהצבע זז בבדיקה, הטכנאי יגיד לכם שהניקוי בבית לא מתאים לו. עוד על הנושא בעמוד ניקוי שטיחי צמר ובמדריך מה אסור לעשות לשטיח צמר. בקילים שטוחים ודקים הגישה דומה, אבל שם שמים לב במיוחד לשוליים ולצבעים החזקים.

הסיב קובע כמעט הכל: כמה מים השטיח סובל, באיזה חומר מותר להשתמש ומה הסיכוי שכתם ייצא. בקצרה:

• פוליפרופילן: הנפוץ ביותר בשטיחים זולים ובינוניים. עמיד למים ולא סופג צבע בקלות, אבל סופג שמנים ומתקמט בערימה במקומות של דריכה.
• ניילון: גמיש וחוזר לצורתו, אבל כתמי צבע כמו מיץ ויין נקשרים אליו מהר.
• ויסקוזה: מבריק ונראה כמו משי, אבל רגיש מאוד למים. הוא עלול להצהיב, להתקשות ולהיראות מקומט אחרי שטיפה לא נכונה.
• כותנה: נפוצה בשטיחי ילדים ובשטיחים שטוחים. נוטה להתכווץ ולדמם צבע.
• צמר: עמיד ודוחה לכלוך באופן טבעי, אבל דורש שיטה עדינה וייבוש טוב.
• משי: עדין ביותר. ברוב המקרים לא נמליץ לנקות אותו בבית.

אם אין תווית, צלמו את הגב ואת הערימה מקרוב, ונעזור לזהות. בשטיחים מעורבים, למשל צמר עם תוספת ויסקוזה, בוחרים את השיטה לפי הסיב הרגיש מביניהם.

זמן הייבוש תלוי בעובי הערימה, בסוג הסיב ובאוורור בחדר, ולכן אין מספר קבוע. שטיח סינתטי דק עשוי להיות יבש למגע אחרי כמה שעות, ושטיח צמר עבה צריך יותר. כמה דברים מקצרים את הזמן ושומרים על התוצאה:

• לפתוח חלונות או להפעיל מזגן ומאוורר, כדי שהאוויר הלח לא יישאר בחדר.
• לא להחזיר רהיטים על השטיח עד שהוא יבש לגמרי. אם חייבים, להניח ניילון או קרטון מתחת לרגליים כדי שעץ או מתכת לא ישאירו כתם.
• להימנע מהליכה בנעליים על שטיח לח. אם צריך לעבור, ללכת בגרביים נקיות.
• להשאיר את חיות המחמד מחוץ לחדר עד שהשטיח יבש.

אם אחרי הייבוש מופיע כתם שלא היה, ייתכן שזה לכלוך שעלה מהגב. ספרו לנו, ונבדוק. פירוט נוסף בעמוד כמה זמן שטיח מתייבש. בקיץ, עם חלונות פתוחים וחום, הייבוש בדרך כלל מהיר יותר מאשר בחורף הלח.