ניקוי שטיח שאגי ברמת גן

בבניין עם מעלית, הגעת הציוד היא החלק הקל. מה שכדאי לתאם מראש הוא בעיקר מקום לעצור: אם אין חניית אורחים, ספרו לנו איפה אפשר לחנות קרוב לכניסה, כי מכונת ההזרקה והצינורות עוברים כמה פעמים בין הרכב לדירה. בחלק מהמגדלים צריך גם להודיע ללובי או לאבטחה על ההגעה.

שאגי גדול בסלון לוקח יותר זמן משטיח רגיל, בעיקר בגלל השאיבה היבשה הארוכה והסירוק בסוף. אם אתם מזמינים ניקוי ברמת גן ביום עבודה, תכננו שמישהו יהיה בבית לאורך כל הביקור, ושהשטיח יוכל להישאר פנוי ומאוורר עד הערב. אם יש ילדים קטנים, תכננו להם פעילות בחדר אחר או מחוץ לבית, כי הסלון יהיה תפוס בזמן העבודה ובשעות הייבוש. ככה גם השטיח לא יידרך לפני שהוא יבש.

כשסיבי השאגי שוכבים ומודבקים זה לזה, יש לזה שתי סיבות אפשריות. הראשונה היא לכלוך: שומן מהעור, שאריות משקאות ממותקים וחומרי ניקוי ביתיים שנשארו בשטיח ומדביקים את הסיבים. את זה ניקוי יכול לפתוח במידה רבה. השנייה היא שינוי בסיב עצמו: חיכוך ממושך, חום מתנור או מרגלי כיסא, או פוליאסטר זול שהתעייף. את זה ניקוי לא מתקן.

איך יודעים מה המצב? מנסים לפתוח קבוצת סיבים באצבעות. אם הם נפרדים ומרגישים דביקים, יש סיכוי טוב. אם הם קשים, מבריקים בקצה או נמסו לגוש, זה נזק פיזי.

באזורים שבהם הסיבים נדבקו מלכלוך, אנחנו עובדים בתמיסה שמשחררת את השאריות, שואבים היטב ומסרקים ביד בכיוון ההפוך לשכיבה. שקע ישן שהשאירו רגלי ספה שעמדה במקום שנים ישתפר, אבל לא תמיד ייעלם. לפי תמונה מקרוב של האזור השחוק נוכל להגיד לכם מראש לאיזה משני המצבים הוא שייך.

שטיח עם סיב ארוך אוגר ריחות יותר משטיח רגיל, פשוט כי יש בו יותר חומר שסופג. אדי בישול, ריח של חיות, נוזלים שנשפכו ולא נוקו עד הסוף ולחות מהרצפה מצטברים בעומק, ובימים חמים או לחים הם עולים שוב.

ניקוי בהזרקה-יניקה שוטף את רוב מה שגורם לריח מתוך הסיבים ומהגב, ושאיבת המים המלוכלכים מוציאה אותו מהשטיח במקום רק לכסות אותו בבושם. בשאגי מפוליפרופילן, שבו הריח קשור לפעמים לשומן, התמיסה מותאמת גם לזה.

מה לא נבטיח: ריח של שתן שחדר לגב ולרצפה במשך חודשים יכול להישאר במידה מסוימת גם אחרי ניקוי טוב, כי חלק ממנו כבר לא בשטיח אלא מתחתיו. לפני הניקוי נבדוק את הגב ואת הרצפה, ונגיד מה סביר לצפות. אם יש לכם חתול שבחר בשטיח, יש מידע נוסף בעמוד שתן חתול על שטיח.

הרבה שטיחי שאגי זולים בנויים כך שהסיבים ננעצים ברשת ומודבקים מאחור בשכבת לטקס, לפעמים עם בד נוסף מעליה. זה זול לייצור ונוח, אבל רגיש: לטקס ישן מתייבש, נסדק ומתפורר לאבקה, ומים רבים מדי יכולים להחליש את ההדבקה ולגרום לסיבים להשתחרר.

סימנים שהגב כבר חלש:

• אבקה כתומה או אפורה על הרצפה מתחת לשטיח.
• סיבים שנשלפים בקלות כשמושכים בעדינות בקבוצה קטנה.
• גב שמתקמט, נסדק ונשבר במקום להתכופף כשמקפלים פינה.

בשטיח כזה אנחנו עובדים בלחץ נמוך ובמעט מים, ומבצעים יותר מעברי יניקה. אם הגב כבר מתפורר, נמליץ להסתפק בניקוי שטחי או לא לנקות בכלל, כי הרטבה יכולה להאיץ את ההתפרקות. אבקת הלטקס עצמה היא גם הסיבה שהרצפה מתחת לשטיח נראית מלוכלכת תמיד, גם אחרי שטיפה. אחרי ניקוי כדאי לשאוב את הרצפה ולהחליף פד ישן שהתפורר יחד עם הגב.

ילדים מבלים על השטיח יותר מכל אחד אחר בבית. הם זוחלים עליו, אוכלים עליו, מפזרים עליו משחקים קטנים ונרדמים עליו, והפנים שלהם קרובות מאוד לסיבים. בשאגי, שמחזיק אבק ופירורים בעומק, זה אומר שהם נמצאים בדיוק באזור שבו הלכלוך מצטבר.

בניקוי שאגי לחדר ילדים ברמת גן אנחנו שמים דגש על כמה דברים:

• חומרים עדינים, ומעבר נוסף במים נקיים כדי שלא יישארו שאריות בסיבים.
• טיפול נקודתי בשאריות פלסטלינה, מסטיק ודבק, שנתקעים בין הסיבים.
• זמן ייבוש מלא לפני שהילדים חוזרים לשחק, גם אם זה אומר ערב אחד בלי השטיח.

ניקוי כזה מפחית אבק, לכלוך ואלרגנים, אבל לא הופך את השטיח לסטרילי ולא מחליף שאיבה קבועה, פעמיים בשבוע לפחות בחדר שמשחקים בו כל יום. על השיקולים בחדר ילדים לפי אזור אפשר לקרוא בעמוד שטיח בחדר ילדים.