קרדית אבק בשטיח בגדרה

בהרבה דירות ישנות בגדרה המרפסת נסגרה והפכה לחלק מהסלון, והתריסים הישנים נשארו. תריסים כאלה, ופתחים בין המרפסת לבין החדר, מכניסים אבק רחוב ופיח באופן קבוע. השטיח שמונח קרוב לחלונות האלה מקבל את רוב האבק. בדירה כזו כדאי לנגב את מסילות החלונות והתריסים לפני ניקוי השטיח, כי אחרת האבק שמצטבר שם חוזר לשטיח תוך ימים. אם החדר מאוורר רק מצד אחד, הייבוש אחרי ניקוי יהיה איטי יותר, ומאוורר עומד שמכוון לשטיח יעזור. כדאי גם לסגור את התריסים בימים של רוח חזקה ואבק, ולפתוח את החלונות לאוורור בשעות שבהן האוויר בחוץ נקי יותר.

קרדית האבק צריכה שלושה דברים: מזון, חום ולחות. שטיח עבה נותן את שלושתם. קשקשי עור, שערות ושאריות אוכל נופלים בין הסיבים ונשארים שם, הבסיס של השטיח שומר על חום, והסיבים מחזיקים לחות מהאוויר.

הקרדית עצמה לא נושכת ולא מעבירה מחלות. מה שמעורר תגובה אצל אנשים רגישים הוא בעיקר ההפרשות שלה וחלקי גוף זעירים שמתפרקים לאבק דק מאוד. האבק הזה מתרומם לאוויר כשהולכים על השטיח, כשמשחקים עליו או כשמנערים אותו.

לכן שטיח צפוף שנמצא בחדר שינה או בחדר שבו יושבים הרבה מצטבר בו יותר חומר מאשר בשטיח מעבר במסדרון. זה גם מסביר למה בבית אחד שני שטיחים יכולים להתנהג אחרת לגמרי. מידע כללי נוסף על הקשר בין שטיחים לרגישות לאבק נמצא במאמר שטיחים ואלרגיה לאבק.

שטיח שכמעט לא דורכים עליו, כמו שטיח בחדר אורחים, צובר פחות מזון לקרדית, אבל עדיין אוסף אבק מהאוויר.

שטיח שנשאר רטוב זמן רב אחרי ניקוי הוא בדיוק מה שלא רוצים בבית עם רגישות לאבק. לחות בבסיס השטיח ובגב יוצרת סביבה נוחה לקרדית ולעובש, ובמקרים קשים גם ריח.

לכן הייבוש מתחיל כבר בזמן העבודה:

• מכניסים רק את כמות המים הדרושה, ולא יותר.
• עושים מעברי יניקה נוספים בלי הזרקה, כדי להוציא כמה שיותר מים.
• בשטיחים עדינים עובדים בשיטה בלחות נמוכה.
• אחרי העבודה מאווררים: חלונות פתוחים משני צדדים, מאוורר או מזגן במצב ייבוש.

זמן הייבוש בפועל הוא בדרך כלל כמה שעות, והוא משתנה לפי עובי השטיח, סוג הסיב, העונה והאוורור. ביום לח של אוגוסט הוא יהיה ארוך יותר מאשר ביום חורף יבש עם רוח מזרחית. פירוט מלא בעמוד כמה זמן שטיח מתייבש.

אם אחרי יום שלם השטיח עדיין לח בגב, פנו אלינו. זה סימן שהאוורור בחדר לא מספיק, ונמליץ מה לעשות.

אבק של שיפוץ הוא אבק אחר. הוא דק מאוד, מכיל שאריות של טיח, גבס, מלט וצבע, ושוקע עמוק לבסיס של השטיח. גם אם השטיח היה מקופל או מכוסה, לרוב נכנס אליו משהו, ואם הוא היה פרוש בזמן העבודה, הכמות יכולה להיות גדולה.

הבעיה היא שאבק כזה עדיין נמצא שם גם אחרי כמה שאיבות, ומתרומם כל פעם שהולכים על השטיח. הוא מצטרף לאבק הביתי הרגיל ולקשקשים, וכל הכמות הזו היא סביבה נוחה לקרדית.

מה כדאי לעשות: לחכות שהשיפוץ ייגמר לגמרי, כולל הניקיון הכללי של הדירה, ורק אז לנקות את השטיח. שאיבה יבשה יסודית לפני הניקוי חשובה כאן במיוחד, כי אבק של מלט וגבס שמתערבב עם מים בתוך השטיח הופך לעיסה שקשה להוציא. אנחנו מתחילים תמיד בשאיבה יבשה חזקה, ורק אחר כך מכניסים מים.

אם השטיח היה פרוש בחדר שבו נעשתה עבודה, כדאי לבדוק גם את הגב. אבק כבד מתיישב לעיתים מתחת לשטיח, על הרצפה עצמה.

ניקוי מקצועי עושה את העבודה העמוקה, אבל מה שקורה בשבועות שבין ניקוי לניקוי קובע כמה מהר השטיח חוזר להיות מאובק.

• בלי נעליים על השטיח. נעליים מכניסות חול, אדמה ואבק רחוב.
• אוורור יומי של החדר, גם בקיץ, לפחות לכמה דקות בבוקר.
• לא לאכול על השטיח בחדרי שינה. פירורים הם מזון.
• להזיז את השטיח מדי פעם ולשאוב את הרצפה שמתחת, אם מדובר בשטיח רגיל ולא מקיר לקיר.
• לנער שטיחים קטנים בחוץ, רחוק מחלונות פתוחים, ולא במרפסת הסגורה.
• לשמור על לחות סבירה בעזרת מזגן במצב ייבוש בימים הלחים.

שום הרגל לא יבטל את הקרדית, אבל השילוב שלהם שומר על שטיח נקי יותר לאורך זמן.

שטיחים קטנים בחדרי שינה, ליד המיטה, כדאי לשאוב לעיתים קרובות יותר משאר השטיחים בבית.